אין אליפות שאינה שמחה עבור האוהדים, אבל ישנן כאלה שמשאירות טעם מוזר ושונה. אוהדי פ.ס.ז' קיבלו בשבת בלילה דברים מהסוג שרק יכלו לחלום עליהם לפני עשור – שער של לאו מסי לזכות הקבוצה שלהם, והבטחת התואר בצרפת אחרי 1:1 ביתי מול לאנס - ועדיין רבים מהם עזבו לפני שריקת הסיום. אליפות, גם אם היא חוזרת לידיים של הפריזאים אחרי שבשנה שעברה נחתה בליל, היא לא המטרה בפרויקט הזה, כבר מזמן לא.
יותר מכך, השבועות החולפים היו פשוט בעיטה בבטן של הקהל. מסי, ניימאר וקיליאן אמבאפה סוף־סוף התחילו לשחק יחד בקביעות, בלי פציעות, ונתנו כמה תצוגות בליגה מול יריבות קטנות בדמות לוריין, קלרמון ואנז'ה. במובן מסוים זה היה מעליב – הרי בפריז חלמו שיעשו את זה מול באיירן מינכן ומנצ'סטר סיטי בדרך לזכייה בליגת האלופות. במקום זאת שיתוף הפעולה ביניהם התפרץ ב־ד־י־ו־ק בזמן הכי לא נכון של השנה, אחרי ההדחה מהצ'מפיונס על ידי ריאל מדריד ועוד מול קבוצות שממילא אפשר להסתפק בהרכב השני כדי להביס.
אז מה קורה עכשיו? זו שאלה שפ.ס.ז' מתמודדת איתה בסוף כל עונה בעשור האחרון, בו זכתה בשמונה אליפויות. אבל הפעם היא בוערת מתמיד. פ.ס.ז' בנתה סגל מדהים בכל קנה מידה בקיץ, עם מסי ותוספות כמו ג'ורג'יניו ויינאלדום (שלא השתלב), אשרף חכימי וג'יג'ו דונארומה. לפחות מבחינה מקצועית קשה לראות מה עוד ניתן לעשות, כי מה שבאמת חסר שם זה אופי וקשיחות שלא קונים בכסף.
הנשיא מאוכזב
הסוגייה הראשונה נוגעת לאותו כסף – האם יגיע באותן כמויות? הכישלון האירופי האחרון העלה דיווחים בנוגע לכך שהבוסים מקטאר התייאשו, שאם זה לא הולך גם עם מסי, זה כבר לא יצליח. באירופה דיווחו כי הקטארים, שהשקיעו במועדון 1.5 מיליארד יורו מאז הרכישה, זעמו בעקבות ההפסד לריאל – במיוחד הנשיא נאסר אל־ח'לאיפי. בספרד הדגישו כי המעורבות בכדורגל האירופי הייתה חשובה למשקיעים במיוחד לאורך המסלול של הזכייה באירוח ותכנון המונדיאל בקטאר שייפתח בנובמבר, בשל הנראות של המדינה כמעורבת בספורט, ואחרי משחק הגמר בדצמבר אל־ח'לאיפי מתכוון להוריד הילוך. בקרב הבעלים והמועדון הכחישו בתוקף, ונותר לראות בחודשים הקרובים את ההתפתחות בנושא.
הסוגייה השנייה והמשמעותית היא ניסיון השמירה על שלושת הכוכבים. למרות שזו כמעט מוסכמה שאמבאפה כבר סגור בריאל, פ.ס.ז' פועלת ללא הרף בניסיון לשכנע אותו לחתום על חוזה ענק חדש. כל עוד הוא בידיים שלה, היא לא תיתן לו לעזוב בלי קרב. אמו של החלוץ טסה בשבוע שעבר לקטאר, ובמועדון הביעו אופטימיות מכך שהדבר יקדם את המגעים לחתימה. ההצעה שלהם כוללת חוזה מטורף של מיליון יורו לשבוע למשך שנתיים, עם אופציית יציאה שלו בקיץ הבא – אולי מתוך מחשבה שיסכים לתת סיכוי אחד אחרון לשילוב עם מסי וניימאר. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
הקלפים של מסי
חלק מהמשוואה המסובכת הזו מחייב גם את ההישארות של הארגנטינאי והברזילאי, והיא לא בטוחה במאה אחוז. מסי ישחק בפ.ס.ז' או בברצלונה. הוא ומשפחתו לא משתגעים על פריז ורוצים לחזור הביתה, אבל ב"מארקה" נטען שהוא רוצה לכבד את ההתחייבות לפריז ולהשלים את העונה הנוספת בחוזה שלו.
הוא שומר את הקלפים קרוב לחזה, אבל לא מן הנמנע שאם בארסה אכן תצרף את רוברט לבנדובסקי ותייצר מספיק גמישות כלכלית, היא תנסה לפנות אליו כדי שיסגור מעגל וינסה לקחת איתה עוד אליפות אירופה עם סגל חזק יותר מזה שהיה כשעזב. וניימאר? במסגרת בנייה מחדש הבעלים לא יהססו למכור את הכוכב הפציע אם תגיע הצעה טובה, אבל הוא עצמו מאוד רוצה להמשיך. אינטר מיאמי של דייויד בקהאם לא מפסיקה לגשש בעניינם של מסי וניימאר, והם פתוחים לנושא – אך רק בעוד מספר שנים.
מי שנמצאים בדרך החוצה הם מאורו איקרדי, אנחל די מריה ולאנדרו פארדס, כשהמטרה של פ.ס.ז' היא פיזיות – פול פוגבה ממנצ'סטר יונייטד ובלם אינטר סטפן דה פריי על הפרק. אבל החיזוק המשמעותי ביותר צפוי להיות על הקווים. כרגע קשה לראות את מאוריסיו פוצ'טינו ממשיך, ויש קונצנזוס שהצדדים בדרך לפרידה. זינדין זידאן מסוקרן מהאפשרות לחזור לאימון ולתפוס את מקומו, כשבימים האחרונים נכנס לסיפור גם אנטוניו קונטה מטוטנהאם, ששלח כביכול מסרים לקטארים לפיהם הוא מעוניין להגיע.
כסף קונה כמעט הכל, כמו שמונה אליפויות צרפת, אבל גם לו יש גבול. עכשיו המרוץ בעיצומו: מה יקרה קודם - תימצא הנוסחה הנכונה לצ'מפיונס, או שהמדענים יפוצצו את המעבדה?
פורסם לראשונה: 10:36, 25.04.22