משאל רחוב ודיווח של כתבנו רון בן ישי, שליח ynet וידיעות אחרונות באוקראינה
(צילום: גיל יוחנן)
ליגה אחת, 18 מחזורים ששוחקו, 12 שנשארו, חודשיים וחצי של פגרת חורף. הכדורגל באוקראינה אמור לחזור בסוף השבוע עם חידוש קרב האליפות בין שחטאר דונייצק לדינמו קייב, אבל נראה שעד לרגע האחרון איש לא יידע אם קרבות אחרים, קודרים ואמיתיים, יטילו צל על הספורט או שיובילו בכלל לביטולו.
רוחות המלחמה עם רוסיה שורקות בזעם על הגבולות, ובמידה מסוימת היא כבר התחילה. מנהיגי המעצמות משתמשים בכל הכלים כדי למנוע פלישה רוסית שעלולה להצית חורבן היסטורי, ובזמנים כאלה למי יש בכלל ראש לכדורגל. רק שחשוב לזכור כי אוקראינה משתדלת לשמור על שגרה זהירה וחיים תקינים, וחידוש ליגת הכדורגל הוא בדיוק צעד כזה. נכון לאתמול לפחות, לא הייתה שום כוונה לדחות את חזרת המשחקים – למרות שהמצב עלול להתלקח בכל רגע - והעיתונאי המקומי אנדרו טודוס הצהיר: "המסר העיקרי שיוצא כרגע לאזרחים הוא להמשיך כרגיל בחייהם. האנשים מודאגים, אבל הכדורגל נותן קצת הפוגה".
היהודי הנודד סולומון
שחטאר דונייצק של מנור סולומון חיה כבר זמן רב כנוודת בגלל המתיחות הפוליטית באזור, שהסלימה עם סיפוח חצי האי קרים ב־2014. כבר שמונה שנים שהקבוצה לא שיחקה בביתה, אצטדיון דונבאס המפואר שאירח מספר משחקים ביורו 2012, כולל חצי גמר. מספר חודשים אחרי ההחלטה האצטדיון ספג נזק כבד מהפצצה במהלך הקרבות עם הבדלנים, ונותר שומם והרוס. משרדי המועדון פועלים היום מקייב, ואת משחקי הבית שלה שחטאר קיימה מאז בחארקוב ובלבוב, מרחק עצום של 1,200 ק"מ מהעיר עצמה.
כיום, באופן אירוני, המגרש הביתי שלה הוא האצטדיון האולימפי בקייב – אותו היא חולקת עם היריבה הגדולה דינמו. וזה לא שאין לה קהל – קייב קלטה עשרות אלפי "פליטים פנימיים" שהגיעו מאזור דונבאס למוד הקרבות, ואנשי שחטאר מנסים לקרב אותם למועדון. גם לוגנסק היא עיר משמעותית במזרח אוקראינה, וגם הקבוצה המקומית זוריה סבלה מהפצצת האצטדיון וממעבר דירה לזפוריז'יה בשנים האחרונות.
שחטאר וזוריה עוד הסתדרו פחות או יותר, אבל עכשיו הבעיה העיקרית מגיעה ממריופול, העיר הגדולה ביותר בחזית המזרחית, שבגלל הנמל שלה חשופה למתקפה משלושה כיוונים שונים. הקבוצה העירונית מהמקום האחרון בטבלה לא זזה בינתיים לשום מקום, אבל העיר נחשבת לאחד המוקדים המדאיגים בעימות הצבאי המסתמן. במהלך ההסלמה ב־2014 נערכו בה קרבות, והבדלנים תפסו עליה שליטה לזמן קצר. שני המחזורים הקרובים סידרו לה משחקי חוץ, מה שפותר זמנית את הבעיה, אבל איש אינו יודע מה יקרה ב־11 במארס, כאשר תארח את אינגולץ – האם המשחק יוכל להיערך בעיר, האם האצטדיון עוד יעמוד על תילו, ומי תשלוט בכלל במריופול.
נכון לעכשיו, המשך הפעילות שלה נראה בעייתי ביותר: אזרחים בצד האוקראיני במחוז דונייצק כבר החלו להתפנות לכיוון מערב, במיוחד בעקבות הודעת משרד החוץ של רוסיה על פינוי כל הנציגויות מאוקראינה, וההערכות הן כי גם במריופול נקבל מראות של המונים שנמלטים מחשש למלחמה. למרות שכל שחקני הסגל של מריופול אוקראינים, ולא קיים לחץ משחקן או גורם זר להעתיק את האימונים למקום אחר, קשה מאוד לדמיין איך הקבוצה תוכל לפעול בשבועות הקרובים בביתה, והתסריט ההגיוני ביותר הוא שהשחקנים ואנשי הצוות יתפנו גם הם לכיוון מערב וישחקו בעיר אחרת שתקלוט אותם – תחת שמה של העיר שישאירו מאחור.
בינתיים, נשיא ההתאחדות האוקראינית אנדריי פאבלקו מנסה לשדר עסקים כרגיל, ואמר ל"דיילי מייל": "יציבות היא הדבר החשוב ביותר כרגע, ואנחנו רוצים להראות לעולם שהכל כשורה. חשוב שנמשיך לשחק כדי לשדר חיוביות לאוהדים. אנחנו מקווים לשלום ופריחה באזור, אבל מובן שאם המצב ישתנה ניאלץ לבצע הערכה מחודשת".
גם קבוצות מערים שרחוקות כרגע מהאזורים המסוכנים עוברות תקופה של חוסר ודאות. שחקנים זרים עלולים לדרוש לעזוב את המדינה מיידית אם תפרוץ מלחמה, כפי שקרה בישראל במהלך מבצע שומר החומות. "יש לנו בסך הכל שלושה שחקנים זרים", סיפר אתמול ל"ידיעות אחרונות" מיקולה נסניוק, דובר דינמו קייב, "ואין שום דיבור על סכנה, גם בין אלו שהמשפחה איתם וגם אלו שחיים פה לבד. שלשום כל הקבוצה חזרה ממחנה אימונים בטורקיה, הכרטיסים נמכרים כרגיל, והליגה אמורה להיפתח כמתוכנן".
גמר הצ'מפיונס בסכנה
הכדורגל הרוסי הוא צד שני ומעניין מאוד בסיפור הזה. גם שם הליגה תחזור בשבת מפגרת החורף, והבעיה שם אינה הפסקת הפעילות, אלא הכניסה למטרייה העולמית של הסנקציות שמכין המערב למקרה של פלישה לאוקראינה. גמר ליגת האלופות אמור להיערך ב־28 במאי בסנט־פטרסבורג, ובשבוע האחרון גורמים שונים החלו להפעיל על אופ"א לחצים כדי להעביר את המשחק למקום אחר. אנשי אופ"א עדיין עונים בדיפלומטיות על כך שהם "עוקבים אחרי המצב" וכי נכון לעכשיו אין כוונה לנקוט בצעד כזה, ולכולם ידוע כי החברה הרוסית "גזפרום" היא אחת מנותנות החסות הראשיות של הארגון – מה שמסבך את ההתנהלות – אך ייתכן כי אופ"א תידרש לפעולה.
בין המבקרים היה ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שטען כי "אין סיכוי שזה בסדר לאפשר לרוסיה לארח טורנירי כדורגל בזמן שהיא פולשת למדינות ריבוניות", בעוד שרת התרבות ניידין דוריז הוסיפה: "יש לי חששות בנוגע לקיום הגמר בסנט־פטרסבורג, ואדון בהם עם הגורמים המתאימים. לא נאפשר לנשיא ולדימיר פוטין לנצל לרעה אירועי ספורט על הבמה העולמית כדי לתת לגיטימציה לפלישה".
העניין תפס חיים משלו בזירת הכדורגל. לצד ליגת האלופות, בסקוטלנד תוהים אם נבחרת אוקראינה תגיע להתארח בפלייאוף המונדיאל בחודש הבא, אותו מעמד בו פולין לא יודעת אם תוכל לשחק ברוסיה. אבל בסופו של דבר כל הענפים צומחים מאותו שורש – הליגה האוקראינית, הבסיס ומקור הגאווה של אוהדים מקומיים. ואם היא לא תוכל להתקיים כסדרה, כבר לא ניתן יהיה לדבר על "עסקים כרגיל".
