דארון הילארד, שמכבי ת"א השעתה, אינו הבעיה העיקרית של הצהובים, בטח לא אחרי ה-98:89 אתמול במינכן לבאיירן. מכבי עדיין ללא ניצחון חוץ ביורוליג ואף אחד כבר לא זוכר את פתיחת העונה המרשימה באירופה.
האמת, זה היה משחק די מוזר. באיירן הייתה טובה יותר ברוב הדקות, אבל בסיום כמעט ואמרה לחבורה של עודד קטש "בואו ותנצחו אותנו". זה לא קרה בארבעת משחקי החוץ הקודמים של הצהובים, למה שזה יתרחש הפעם?
התחושה אצל הצהובים הייתה כי השופטים הקפידו איתם יתר על המידה. רק שזה חוזר על עצמו בהרבה משחקים של רוב הקבוצות העונה ביורוליג. אנשי המשרוקית מגיעים מצוידים עם דף של הוראות מחמירות שפרסמו הממונים עליהם. ישנם ביניהם כאלה המחמירים עוד יותר, עוצרים את המשחק ובודקים את השעון והרישום. אה כן, ואיזה עבירה בוצעה ועוד ועוד. מה שלוקח לעיתים יותר זמן מדקות המשחק על הפרקט.
אבל עזבו את השופטים, איפה ההגנה של מכבי ת"א, או המלחמה מתחת לסל שהייתה פעם אחד מסמלי ההיכר שלה. כאשר מכבי ת"א סופגת 98 נקודות, נגד קבוצה בינונית כמו באיירן, היא בעיקר צריכה להסתכל על עצמה. הגורמים האחרים הם שוליים. גם אם הם כואבים לרוב הצוות. גם לבאיירן ומאמנה אנדראה טרינקיירי הייתה מכת פציעות. המאבקים ביורוליג אינם קלים, ובמהלך עונה אין כמעט קבוצה שלא סובלת מחוסרים בסגל. זה ממש כבר לא תירוץ.
מכבי ת"א מגיעה כעת לפרשת דרכים. חובת ההוכחה חלה מעכשיו (ואולי כבר לפני) רק עליה, וזה עוד מבלי שהזכרנו את ההתלבטות הגדולה בהנהלה סביב המשך דרכו של עודד קטש. השיפור המבוקש כל-כך עדיין לא הגיע. מחכים לו ממשחק חוץ אחד לשני ולעתים גם במשחקי הבית. הימים בנתיים עוברים והבעיות נשארות. מזל שיש לה את לורנזו בראון, שאתמול היה בשיגעון עם שיא קריירה של 36 נקודות, אבל מה עם היתר?
אגב, מאחורי הקלעים, פתאום נשמעות אותן טענות שהיו כלפי סקוטי ווילבקין. האם הוא זורק יותר מדי? העתיד יקבע. עובדה היא שגם כמות הנקודות הגבוהה שלו לא הביאה ניצחון חוץ במינכן והיו כבר אמש, אחרי המשחק, כאלה שאמרו: "שיזרוק כמה שהוא יכול ורוצה, לפחות שננצח". יכול להיות שווייד בולדווין הפצוע היה חסר לו. אבל אם האחרון היה משחק, ספק אם בראון היה קולע ככה.
מי שזכר את אותלו האנטר, קיבל ממנו ד"ש חם של כדורסל. במדי באיירן. ולסיום עוד משהו על מכבי ת"א: הגיע הזמן להכנסת סדר ברוטציה. אחרת ספק אם הקבוצה תצעד העונה קדימה כפי שקיוותה ותכננה.
