המדליה של אבישג סמברג באולימפיאדת טוקיו ריגשה את סילבן אדמס, אבל המרוץ של עומר שפירא אפילו יותר: "זו הייתה ההופעה הגדולה ביותר אי פעם של רוכב אופניים ישראלי", הוא אומר בעיניים נוצצות בראיון בלעדי ל-ynet.
לא פלא שזה מה שתפס אותו. המיליארדר בן ה-62 שעלה מקנדה ב-2015 כבר הפך לשם מוכר בארץ בזכות ההקמה והמימון של קבוצת רכיבת האופניים הישראלית המקצוענית הראשונה, "ישראל סטארט-אפ ניישן", והקמת הוולודרום הראשון במזרח התיכון, בת"א. הוא גם תמך בספורטאים ובענפים נוספים, דאג להבאתם של אירועים גדולים לארץ – ואפילו הנחית את מדונה להופעה באירוויזיון לפני שנתיים (ומודה שהיא נשמעה נורא). אבל ברגעים בהם שפירא הייתה בקבוצת הבריחה בטוקיו ואיימה ברצינות על מדליה, משהו זז אצלו בלב.
8 צפייה בגלריה
"ישראל היא מדינה שמושמצת בכל מקום". סילבן אדמס עם גביע הסופרקאפ הצרפתי
(צילום: עוז מועלם)
"אם תשאל רוכב אופניים מה הדבר הכי חשוב עבורו, הוא יתחיל עם הטור דה פראנס, אחר כך אליפות העולם והאולימפיאדה במקום השלישי. לעומר היה חסר ממש מעט כוח בסיום כדי להיות במקום האוסטרית שניצחה. אם היא הייתה זוכה בזהב, הענף היה עושה זינוק אדיר בארץ. גם ככה זה הענף שצומח הכי מהר בישראל".
עכשיו מגרד לך להקים גם קבוצת נשים?
"הגירוד הזה קיים אצלי כבר מזמן. כבר עכשיו אנחנו תומכים בעומר וברוכבות נוספות. אין טעם להקים קבוצה מאפס, יש כבר הרבה קבוצות טובות קיימות, והשאלה היחידה היא רק מתי אשלב כוחות עם אחת מהן. אבל יש נושא אחד מהותי שאני מתעקש עליו: שם הקבוצה יהיה חייב להתחיל במילה "ישראל". אם לא, לא תודה, אני לא מעוניין".
אני חושב שרבים בישראל עדיין תוהים: "מה הקטע של אדמס הזה?"
"זה פשוט מאוד – ישראל היא המותג שלי. מדינה שמושמצת בכל מקום, ואני לא חושב שהישראלים מבינים עד כמה שלילי הסיקור החדשותי ברחבי העולם. זה הגיע למצב בו כשלוחצים על הרוב הדומם להביע דעה על ישראל – היא תהיה שלילית. ה-BDS עושה להם שטיפת מוח. הם רואים את המדינה כאזור מלחמה, לא שוקלים לבקר כאן. אני רוצה לשנות את הדעה של הרוב הדומם".
"החתמת פרום הייתה סיכון גדול"
אדמס חזר לישראל השבוע אחרי סיבוב עולמי ממושך. שלושה נכדים חדשים נולדו לו בחודש יוני בפינות שונות בצפון אמריקה, ועל הפרק היה גם הדובדבן הספורטיבי שלו: הטור דה פראנס. "החלק הכי טוב מבחינתי היה כאשר רכבתי במסלול. נסענו בתחילת היום לחלק מתקדם של הקטע, רכבנו עד סופו ואז צפינו בשאר המרוץ. האנשים בצידי הדרכים, אותו רוב דומם, היו רואים אותי וצועקים 'ישראל'. פעם אחת אפילו זינקה אליי אישה מבוגרת שלבשה את החולצה של הקבוצה".
אמרת זאת בעבר, אבל האם באמת ישנה השפעה על אדם מן השורה כשהוא רואה רוכב אופניים עם הכיתוב "ישראל" על החולצה?
"אני מכיר את האנשים האלה, מרגיש אותם, מדבר איתם. אני יודע שזה עובד. 15 מיליון אנשים הגיעו לצפות בקטעים בצרפת, 2 מיליארד צפו בטלוויזיה. וכשעומר גולדשטיין היה בקבוצת הבריחה, השדרים אמרו 'ישראל' בערך 100 פעם. זו לא הסברה, כי הכיוון שלנו הוא דיפלומטיה ולא פוליטיקה. הקבוצה יוצרת נורמליזציה של ישראל במדינות ברחבי העולם שדעתן על המדינה אינה חיובית בדרך כלל".
8 צפייה בגלריה
"יש משהו שחוסם אותו מלחזור לעצמו". כריס פרום (שני מימין) בפתיחת הקטע הראשון בטור
(צילום: AFP)
איך הרגשת כשעומר גולדשטיין ניצח בדירוג הנקודות היומי באחד הקטעים?
"הייתי גאה בו מאוד. הוא לא היה שם בתור מישהו סמלי, אלא כרוכב ששייך לרמות האלה. ההתקדמות שלו בשנה האחרונה הייתה יוצאת דופן. מספיק רק לשמוע את מייקל וודס, הרוכב הבכיר בקבוצה, אומר: 'הילד הזה מקצוען אמיתי'".
מצד שני, לפחות בצרפת נראה היה שההימור שלך על כריס פרום וחוזה העתק שלו נכשל. מבקרים רבים יכולים להגיד: "אמרנו לך".
"ההחתמה של פרום הייתה סיכון גדול. רוכב מבוגר שעבר פציעה קשה. החזרה שלו לכושר הייתה איטית הרבה יותר ממה שהוא, אני והקבוצה ציפינו. אנחנו חושבים שיש משהו שחוסם אותו מלחזור לעצמו, נערוך לו עוד בדיקות ונקווה לראות שוב את כריס פרום הגדול. מי שיגיד 'אמרתי לך' – הוא רק מדבר ולא מנסה. הסיפור עוד לא גמור".
"מתנה לעם ישראל"
ליגת האלופות במרוצי מסלול תגיע לת"א בדצמבר, ואדמס חתם על חוזה לארבע שנים לאירוח תחרות איש הברזל בת"א, שתיחשב מעשית כאליפות המזרח התיכון. אדמס: "זו הזדמנות להמשיך את הסכמי אברהם ולהתקבל על ידי השכנים. קרה משהו באיחוד האמירויות אחרי שדגל ישראל הונף וניגנו את התקווה? אף אחד לא התפרע ברחובות, הכל עבר בשקט. גם כשרכבנו בטור שם ילדים רדפו אחרינו וביקשו חתימות".
החרמות באולימפיאדה לא מראות שיש תזוזה חיובית ביחס כלפי ישראל בעולם הערבי.
"יש פתרון פשוט – להעיף מהמשחקים משלחת שמישהו מנציגיה נוהג כך. אחר כך לא תראה את זה קורה יותר. האלג'יראי אמר על הישראלי שלא היה מלכלך את ידיו עליו. אתה יכול לדמיין מה היה קורה אם היו אומרים זאת על אדם שחור או אסייתי?"
בינתיים, הפרויקט הנוכחי הוא הסופרקאפ הצרפתי בין פ.ס.ז' לליל שיתקיים ביום ראשון באצטדיון בלומפילד. ניימאר וסרחיו ראמוס בחוץ, למרבה הצער, אבל הקהל הישראלי יהנה לא מעט מקיליאן אמבאפה ושאר הכוכבים. "זו מתנה לעם ישראל", אומר אדמס, שגם יעניק את הגביע למנצחת, "ליהנות מאירוע ברמה עולמית ממש כאן. הפעם זה כבר הדבר האמיתי".
רצות הרבה שמועות על כוונה אפשרית שלך להתמודד על ראשות הוועד האולימפי הישראלי.
"תנו לי לומר בבירור: אני לא רץ לשום תפקיד. אני פעיל עצמאי. ברור שיש לי עניין גדול בספורט האולימפי בישראל, אבל לא אתמודד על שום דבר ולא אבקש מאיש להצביע עבורי".
ועדיין, בראש של אדמס מתרוצץ כבר זמן רב פרויקט אולימפי מעניין, שאפשר לכנות כ"תוכנית הסנדקים" – כפי שהוא פרש את חסותו על ענף האופניים, בכוונתו לאתר ולגייס נדבנים נוספים שיאמצו ענפים ויקדמו אותם.
8 צפייה בגלריה
"אני קודם כל יהודי, אחר כך ישראלי ואז קנדי". טוהר בוטבול מול הג'ודאי הקנדי
(צילום: אורן אהרוני)
האם קונספט כזה יכול לטפל באמת בעיית התשתיות והבסיס הקטן של ספורטאים פעילים בארץ, או שהוא נקודתי?
"ניצחנו בהיי-טק, בהגנה על עצמנו, בחקלאות. אנחנו טובים מאוד גם בספורט, ורק חסרים מימון וארגון כדי לשפר את ההישגים. מבחינת התשתית, הוולודרום שהקמתי משמש ילדים רבים וכבר בונה את הדור הבא. ואני מבטיח לישראל הצלחה בענף. זה יכול לקרות גם בשחייה, למשל, אם נגייס סילבן אדמס משלה. יש לי כבר מישהו בראש, הוא עוד לא יודע על זה, אבל בקרוב הוא יקבל ממני ביקור".
מבחן פטריוטיות לסיום: ברבע הגמר האולימפי בג'ודו, טוהר בוטבול פגש השבוע יריב קנדי. בעד מי היית?
"השאלה הכי קלה שיש, ישראל. גם כשהייתי קנדי עודדתי את הישראלים. אני קודם כל יהודי, אחר כך ישראלי ואז קנדי. עזבתי את החיים הנוחים בקנדה כדי לחיות בארץ האבות. וגם אם מדובר בספורטאי ערבי שמייצג את ישראל, זה אפילו סיפור טוב יותר".
