בימים שמגיעים אחרי כל משחק ליגה עובדים בארבע קבוצות שונות על ניתוח שלו. בשתי הקבוצות המשחקות, כמובן, מנסים להבין מה עבד יותר טוב ומה פחות, רוצים להסיק מסקנות לעתיד, אבל הן לא היחידות. גם אצל היריבות שלהן במשחק הבא מנתחים, מתכוננים. נדמה שגם מלאדן קרסטאיץ' וגם רוני לוי צפו בניצחון של מכבי חיפה על מכבי ת"א והגיעו לאותה מסקנה – לא ניתן לצהובים להיראות אותו דבר.
בעוד אצל קרסטאיץ' מדובר במסקנה ברורה, ומיד יורחב מה עשה איתה, אצל לוי היא ממש לא אמורה להיות כזו. אחת הסיבות העיקריות להפסד האחרון של מכבי ת"א הייתה הבדל גישות – אם אתה מצליח להפוך אותה לקבוצה שהיא לא רגילה להיות מזה שנים, אם אתה נותן לה את התחושה שכן, יש פה יריבה עם 15 נקודות יותר (הפער בין השתיים נכון לאתמול אחר הצהריים) – אז השגת משהו. הפועל באר שבע באה למשחק עם רעיון אחר לחלוטין, הפוך לגמרי. כך היא איבדה את המקום הראשון.
באר שבע נתנה למכבי ת"א להרגיש טוב. בניגוד גמור לדרך בה היריבה שלה הפסידה את המשחק הקודם שלה, באר שבע לא לחצה גבוה אלא רק עמדה שם, עם שני חלוצים קרובים לכדור שאיפשרו לבלמים שמולם להזיז אותו בקלות. ככל שהמשחק התקדם, בעיקר במחצית השנייה, באר שבע הלכה יותר ויותר לאחור כאילו לא היא הקבוצה שבמקום הראשון. כמות האיומים לשער במחצית השנייה הייתה 1:9 למכבי.
נכון, השער הגיע די בטעות, הכדור פגע בחלאיילה, אבל כל הדברים האלה היו נכונים גם ללא השער הזה. ונכון, לרוקאביצה היו החמצות (שוב דניאל פרץ עושה מה שצריך), אבל הן הגיעו אחרי טעויות אישיות של שחקני מכבי ת"א, לא בזכות משהו מיוחד שעשתה באר שבע. וכך, בטח אחרי שספורי יצא במפתיע, לא הצליחה באר שבע לכבוש מול קבוצה שצריכה לחגוג בכל פעם שהיא שומרת על שער נקי. כך הפסידה באר שבע בפעם הראשונה העונה.
אפשר להתלונן על הדרך בה קרסטאיץ' בחר לשחק במחזור שעבר, אבל אי אפשר לומר שהוא לא מנסה: משהו חדש כמעט בכל משחק, בין אם מערך אחר, או סגנון אחר, או ציוות שחקנים אחר. הפעם הוא עבר ממש מקיצוניות אחת לאחרת. מקבוצה שבורחת מהכדור לאחת שרוצה אותו כל הזמן.
המערך שוב השתנה, 3־3־4, ובמקום קישור רך ובחיסרון מספרי היה הפעם כוחה של הקבוצה בדיוק שם, במרכז המגרש. המשולש הכולל את גלזר, שמיר וקניקובסקי אמנם לא היה מדויק מספיק במחצית הראשונה, המון כדורים חמקו מתחת לרגל או הלכו מעט הצידה, אבל לאט-לאט חילחלה ההבנה שאין סיבה שזה לא ייראה כמו פעם, מבחינת דומיננטיות כמובן.
קציני קישור
זה היה משחק מצוין של הקישור הצהוב ואחרי לא מעט זמן משחק טוב של דן גלזר, שחילץ לא פחות מ־14 כדורים, הכי הרבה במגרש כמובן, ושיתק את ספורי. מעליו היו שמיר וקניקובסקי, שעשה דברים יפהפיים: 6 דריבלים מוצלחים מ־7 נסיונות, כמו כל יתר שחקני מכבי יחד, וגם הכי הרבה תיקולים, ארבעה כאלה, במאה אחוזי הצלחה.
נדמה שאנחנו עדיין מנסים ללמוד את קרסטאיץ' כמו שהוא עדיין מנסה ללמוד את השחקנים שלו. הוא העלים לגמרי את קוואס ודוחק החוצה את פריצה שאתמול לא נשאר על הספסל כי היה רצון למהירות או תירוץ כלשהו אחר, אלא פשוט כי חלאיילה הועדף. הוא שם דגש על ביטחון בקישור, נותן כמעט תמיד לקניקובסקי ושמיר לשחק והם, יחד עם גלזר, הובילו אותו הפעם לניצחון. את קרסטאיץ' יהיה אפשר לשפוט רק לאחר שינויים בסגל שיקרו בחודש הקרוב, כאלה שייתנו לו סגל שהוא מאמין בו יותר.
עליית שערים בחיפה
במכבי חיפה מאושרים, הם יגיעו למשחק מול באר שבע בטרנר, ביום שני הבא, מהמקום הראשון, אליו הם עלו אחרי עוד משחק רב שערים. 46 פעמים הרשיתו שחקני חיפה ב-17 המחזורים הראשונים של העונה, משהו שאף קבוצה בישראל לא עשתה במאה ה-21. לפני שנה סיימה מכבי חיפה את העונה הסדירה במקום הראשון עם 52 שערים, 6 יותר, בתשעה משחקים יותר.
מכבי פ"ת הייתה עם עשרה שחקנים, אבל היא מיעטה לגעת בכדור עוד לפני ההרחקה של ירדן כהן. עוד חילוץ בעמדה קדמית, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שמגיע השער. העמדה הממוצעת של שון גולדברג במשחק הייתה בתוך מחצית המגרש של פ"ת, ומדובר בבלם. הדריבליסט המוביל במשחק היה פלאניץ', ומדובר בבלם. 10 שחקנים שונים איימו על השער לפחות פעם אחת. מכבי חיפה השיגה ניצחון תשיעי ברציפות ובתוך הרצף הזה חילקה שלוש רביעיות, חמישייה אחת ושישייה אחת. מבול של שערים.
עכשיו, אחרי ששתי הטוענות לתואר עשו ניסוי כלים מול מכבי ת"א, ניסויים שונים לחלוטין ולא רק בתוצאה, תשחק מכבי חיפה בבאר שבע. שתיהן, יש להניח, ימשיכו באותה דרך, הן לא מסוגלות אחרת. האליפות תוכרע לא מעט בהבדל סגנונות.
