"כאחד שלא היה מספיק חזק מנטלית כשחקן וחזר מבלגיה מוקדם מדי, לא האמנתי שבגיל 40 אספיק להגיע לשני תפקידי מפתח בכדורגל הישראלי, מנהל מקצועי במכבי ת"א ומאמן בבית"ר ירושלים. זה סיר הלחץ הכי גדול שיש, צריך עור של פיל. הפתעתי את עצמי. כשחקן הרגשתי בנוח מדי עם הכישרון שלי והייתי מרשה לעצמי להתאמן ב-60 אחוז – רק צריך לקבל את הכדור ברחבה ולעשות את המהלך. הסוויץ' בראש הגיע אחרי שני קרעים ברצועה הצולבת. עכשיו, בכובע המאמן, אני לא רוצה שהשחקנים שלי יעשו את הטעויות שלי. בגלל זה אני יושב להם על הצוואר. אם אני רואה שחקן שטיפה מרגיש יותר מדי בנוח, הוא יקבל בראש ולא משנה איך קוראים לו".
השנים הכי יפות של ברק יצחקי השחקן היו בבית"ר ירושלים באמצע שנות ה-2000. היו לו איכויות נדירות וקסם ששבה את לב האוהדים מהרגע הראשון שבו עלה על הדשא בטדי. גם כשעבר למכבי ת"א בסוף אותו עשור זה הפך מהר מאוד לסיפור אהבה. בצד השני נטען כלפיו שהוא קצת מפונק, בליין, אחד שלא נותן את כל כולו, שמחכה שאחרים יעשו עבורו את העבודה השחורה. בקיצור, מסוג השחקנים שאומרים עליהם פספוס.
מילת המפתח שמנחה את יצחקי בקריירה השנייה שלו היא "גישה". עוד מוקדם לקבוע אם יש לו את זה כמאמן, אבל בדרך לגילוי הזה הוא לא עושה לעצמו הנחות - וכאמור גם לא לשחקנים שלו. המסע הזה התחיל בסוף העונה שעברה עם חתיכת אתגר - להצליח בבית"ר ירושלים - מועדון שעבר כל טלטלה אפשרית בעשור האחרון עם קהל תובעני ולא סלחן גם כלפי הסמלים הכי גדולים שלו.
אחרי שהשאיר את הקבוצה בליגה ברגע האחרון, עכשיו הציפייה של רבים היא להוביל אותה לצמרת הגבוהה. לא פחות. בינתיים זה נראה מצוין, עם שלושה ניצחונות, כולל 0:2 אתמול על ריינה, כדורגל התקפי ומעידה אחת מול טבריה. וכפי שתבינו בהמשך, הוא בעצמו חושב שהבאזז מוגזם. רגע אחרי שנכנס לעשור החמישי בחייו ולקראת ראש השנה, יצחקי מחליט לשבור שתיקה ארוכה בראיון ראשון מאז שמונה למאמן בית"ר, ושם הכל על השולחן. הכל כולל הכל.
"מהפכה מקצועית"
ספר על שיחת הטלפון הראשונה מאלמוג כהן.
"כשני מנהלים מקצועיים, במכבי ת"א ובנתניה, הייתה לנו מערכת יחסים מצוינת. כשהלך לבית"ר הוא שאל אותי אם אני בא איתו. האמת, כשקיבלתי ממנו את ההצעה היו לי לבטים מאוד גדולים. תשמע, לבוא בסיטואציה שהייתה, אחרי שלושה הפסדים בדקות האחרונות, כשאתה בסכנת ירידה וקשה להצליח. אתה מריץ לעצמך בראש מה יקרה אם לא ילך והקבוצה שאתה כל כך אוהב תרד ליגה. אבל ברגע שנפגשתי עם ברק אברמוב, כפיר אדרי ואלמוג, הבנתי שהמועדון יוצא לדרך חדשה. כל מה שדיברנו עליו באותו יום מתממש עכשיו - בית"ר בשינוי פאזה מטורף".
מה ראית ביום הראשון שבאת לבית וגן ומה השתנה מאז?
"כשהגעתי זה נראה כמו בית"ר שעזבתי ב־2010, אבל מה שקרה בחודשים האחרונים זו מהפכה שלא הייתה פה שנים. סתם דוגמה, מגרש האימונים שבחורף הגשמים לא איפשרו להתאמן בו - החלטנו להפסיק את הפעילות שם. חפרו ארבעה חודשים ושמו דשא חדש, מערכת השקיה משוכללת, כל המתחם גודר עם לוגו של בית"ר. כשהגעתי היה חדר קטן של הצוות שהיינו יושבים בו שישה אנשים, היום בנו אגף חדש עם חדר נפרד לכל אחד - למאמן, למנהל מקצועי ולמאמן כושר; יש חדר ישיבות, אנליסטים ותזונאית, מצלמים כל אימון עם רחפן; ארוחת בוקר וצהריים, מלון לפני כל משחק. אלמוג ואני הבאנו כמה שיותר דברים מהמקומות שהגענו מהם. שיגענו את כפיר אדרי כל יום, אבל הוא זרם איתנו בהכל. הבאנו שפה מקצועית אחרת. אנחנו בשבע בבוקר במתחם האימונים, אלמוג ואני מאתגרים אחד את השני".
מהם השינויים המקצועיים שהבאת?
"כשהגענו אמרו שבית"ר זו קבוצה שמתגוננת ורק יוצאת למעברים. הפילוסופיה שלנו היא ללחוץ גבוה ומצד שני גם להחזיק בכדור. באימון הראשון אמרתי לשוער מיגל סילבה שאין יותר כדורים למעלה, מאז המשחק השתנה לגמרי. דור מיכה כל הזמן אומר לי שברק יצחקי השחקן לא היה עומד בדרישות של ברק יצחקי המאמן. במשחקים הראשונים שלי השארתי את מיירון ג'ורג ופרד פריידיי על הספסל. נהוראי דבוש, שעבד חזק באימונים, פתח בהרכב. אצלי אין שמות, רק טובת הקבוצה לנגד עיניי".
כמה קשה להגיע לקבוצה עם נורמות עבודה נמוכות ולעשות את השינוי?
"זה שינוי תפיסה. היה לפנינו סגנון שונה לגמרי. השחקנים התחילו להאמין בזה, רואים שזה עובד, רואים שאנחנו פתאום שולטים, פתאום אתה יותר עם הכדור. הכי קל היה להגיד 'יאללה מתגוננים'. זה לא יקרה אצלנו. אמרתי לשחקנים, 'בואו נלחץ, נחטוף כדורים'".
ספר על השינויים בסגל. למשל, על הבלם הצרפתי ז'אן מרסלן ושחקן הכנף פטריק טוומאסי.
"אלמוג אמר לי שיש בלם שהוא משהו מיוחד. בדקתי את הסטטיסטיקות שלו, מה הוא עבר בשנים האחרונות, אם היה לו פציעות, באילו תפקידים השתמשו בו. עזוב את זה שמונאקו רכשה אותו בגיל צעיר בעשרה מיליון יורו, הוא משהו חריג עם הכדור, קליל יחסית לגובה שלו. טוומאסי היה הפתעה גדולה ששמרנו בשקט, אחרת עוד קבוצות היו מנסות להביא אותו. ההיכרות שלו עם אלמוג שהביא אותו ארצה עזרה מאוד. אחד הגולים הכי יפים שלו בישראל היה מול מכבי ת"א, עד היום אני רואה את הכדור מסתובב לחיבורים. הוא מכיר את הליגה הישראלית, אין לו פחד מהמלחמה כאן. נכנסנו לפעולה מהר מאוד כדי להחתים אותו".
קח אותנו לעדי יונה, שאברמוב התעקש לא למכור למרות הצעת עתק ממכבי ת"א.
"שחקן מאוד מוכשר עם הבנת משחק מדהימה. הוא עדיין ילד, אבל אינטליגנט ובוגר. יש לו גם כמה דברים לשפר. היה לי חשוב לשמוע בקיץ מאברמוב שהוא רוצה להשאיר אותו".
ירדן שועה הוא השחקן הכי יעיל בקבוצה, אבל דווקא אחרי הצגה שלו הושבת אותו על הספסל.
"אני מכיר יום או יומיים את המערכת בבית"ר, קצת יותר מאנשים אחרים, ואני יודע כמה קל לצאת מפרופורציות במועדון הזה. אני תמיד מנסה לשדר שאף אחד לא יאבד את הראש, להיות יציבים. עוד לא הגענו למקום שאנחנו יכולים לבוא ולהגיד שאנחנו הכי גדולים. אין אחד במועדון שלא יגיד לך שירדן הוא שחקן ברמה הגבוהה ביותר. הטופ מבחינת יכולת. יש הרבה דברים שהוא צריך להשלים כדי להגשים את החלום שלו לצאת לחו"ל, ואני מאוד מקווה שאוכל לעזור לו בזה. אם הוא ילך בדרך שהוא מתנהל בה עכשיו, אני חושב שהוא גם ישיג את זה".
נגד טבריה הוא העדיף לא לפתוח כחלוץ והשארת אותו על הספסל.
"נגד הפועל ירושלים הוא היה חלוץ ונתן הצגה. מה זה בסוף אוהב? אני רוצה שהקבוצה תצליח, לכל משחק יש הדרישות שלו. יכול להיות שאני צודק ויכול להיות שאני טועה, אבל בשביל זה שמו אותי כמאמן, לקחת את ההחלטות האלה. אין אדם בעולם שרוצה את ההצלחה של בית"ר יותר ממני, ואעשה הכל כדי שהיא תגיע. הוא צריך להיות שחקן נבחרת".
"אני ואלמוג כהן חתולי רחוב"
היחסים בינך לבין אלמוג כהן מצוינים, אבל מה אתה חושב על ההחלטה שלו להיות חלק מהאימונים?
"הכל תואם בינינו. הוא מאוד עוזר לי, אין פה אגו. זה פלוס אדיר שיש עוד זוג עיניים, רק אני קובע את ההרכב. אני מנהל את האימון, אבל הוא יכול להעיר לשחקנים תוך כדי. למה לא? תעיר אותי באמצע הלילה ותראה שאני מדקלם בדיוק את הפילוסופיה של אלמוג. אני רוצה שיאתגרו אותי. אני לא מהמאמנים האלה שאומרים 'אל תיכנס לחדר שלי'. שנינו חתולי רחוב".
5,000 אוהדים באימון הפתיחה, 10,000 מנויים ואפילו דיבורים על אליפות. איך אתה מסביר את הטירוף הזה? הרי תקציב השחקנים עומד על 18 מיליון שקל בלבד. אין פה יציאה מפרופורציות?
"נגעת במילה פרופורציות. אתה לא יכול לקחת קבוצה שנלחמה על החיים שלה בליגה ופתאום להגיד שהולכים להיאבק על האליפות עם מכבי ת"א, מכבי חיפה ובאר־שבע, שהן פי ארבעה־חמישה מהתקציב שלך".
אז מהן הציפיות הריאליות?
"קודם כל אני רוצה להיכנס לפלייאוף העליון, בית"ר עשתה את זה רק פעמיים בשמונה השנים האחרונות".
12 צפייה בגלריה
"תעיר אותי באמצע הלילה ותראה שאני מדקלם בדיוק את הפילוסופיה של אלמוג". כהן
(צילום: עוז מועלם)
היית אחד השחקנים האהובים בבית"ר, איך זה לעמוד על הקווים בטדי?
"וואו, מטורף. הגעתי לבית"ר עם הרבה חששות, ודיברו בצדק על כך שמדובר בהימור כי אני בלי ניסיון, אבל הגב שקיבלתי נתן לי את הביטחון. להרגיש שוב את הקהל ולקבל ממנו אהבה, זה דבר אדיר מבחינתי. הם זכרו אותי כשחקן, אבל גדולים ממני שאימנו בקבוצות גדולות יגידו לך שזה יכול להשתנות אם אין הצלחות".
אחרי שעבדת במכבי ת"א עם בוס בשלט רחוק, איך ההתנהלות אצל אברמוב?
"רוצה לשמוע את האמת? אני כמעט שלא מדבר איתו. יש היררכיה מסודרת: המנהל המקצועי בקשר יומי עם ברק ועם המנכ"ל כפיר אדרי, שאני פוגש אותו כל הזמן בבית וגן. הוא אחת הסיבות הגדולות לשיפור הענק במועדון. את ברק אני רואה בצמתים מסוימים, כמו בפגישות עבודה. לכל היותר הוא יסמס לי לפני משחק 'בהצלחה'".
איפה נראה אותך בגיל 50?
"כנראה שכבר לא יהיה לי שיער שחור, הכל לבן. הייתי רוצה לאמן באירופה".
מי המאמן שמהווה עבורך השראה?
"פאולו סוזה, אין ספק. כמאמן אני מנסה כמה להכניס שיותר יצירתיות. מאוד מאמין בכדורגל יצירתי".
"24 שעות הכל עליך"
את טבילת האש שלו כמאמן עשה יצחקי במכבי ת"א, לאחר שהתבקש לרדת לקווים בעקבות פיטוריו של פטריק ואן לוון. לפחות כלפי חוץ ועל סמך האנרגיות ששידר נראה היה אז שזה לא נועד לקרות, אבל עכשיו הוא טוען שזה לא היה המקרה. "ידעתי מהרגע הראשון שאני הולך להיות מאמן זמני ולא לטווח ארוך", מספר יצחקי. "אולי בגלל זה אנשים קיבלו את הרושם שאני סובל, אבל זה לא נכון. זה היה מאוד מאתגר, ואני שמח שצלחתי אותו כי בסוף זה מאוד עזר לי להגיע לרגע שאני נמצא בו היום. זה שינוי עצום לרדת לדשא מעמדת המנהל המקצועי, אתה תמיד לוקח בחשבון שזה יכול להגיע מתישהו".
לאיזה תפקיד אתה מתחבר יותר, מאמן או מנהל מקצועי?
"שונה לחלוטין. כמאמן הכל יותר דינמי, אבל כמנהל מקצועי העבודה היא פי עשרה יותר קשה. 24 שעות הכל עליך".
היו לא מעט ביקורות על התפקוד שלך במכבי ת"א. בצדק?
"ביקורות היו ותמיד יהיו, בקטע שלי זה קצת יצא מפרופורציות. בשלוש השנים האחרונות איתי הקבוצה לא זכתה באליפות, והאוהדים דורשים לא פחות מזה. לא מסתכלים על פיתוח כישרונות כמו דניאל פרץ ואוסקר גלוך. מכרנו שחקנים בהרבה מאוד כסף ועלינו פעמיים לשלב בתים באירופה. ועדיין, את הקהל בחוץ ואת התקשורת זה פחות מעניין, מבחינתם מכבי ת"א צריכה להיות אלופה בכל שנה".
איך ממנים מאמן במועדון כמו מכבי ת"א?
"אנשי כדורגל שולחים את המועמדים, לרוב אליי בתקופה שהייתי שם וחלק לג'ק אנגלידיס. עושים את הסלקציות, את הבדיקות שלנו, ובסוף מגיעים לרשימה קצרה. מתחילים לראיין אחד־אחד, ושולחים את הרשימה המצומצמת לבעלים שעורכים איתם שיחה. כולם עוברים דרכי, אבל אני לא התחנה האחרונה, רק הבעלים מחליט. אנחנו ממליצים, מביאים לשולחן. לי אישית הייתה כימיה מדהימה עם ולדימיר איביץ'".
מהו הפרופיל שיצרתם עבור מאמן בקריית־שלום?
"צעיר, שיהיה לו ניסיון כלשהו באירופה, שמביא סגנון משחק שתואם את הציפיות של המועדון. אתה רוצה אותם לפני הפריצה שלהם".
המדיניות של מיץ' גולדהאר היא להביא אנשי מקצוע מחו"ל, אולי בגלל זה כל הלחץ היה עליך ואתה ספגת את האש?
"לא הייתה הנחיה לחפש רק מאמנים זרים, היו גם מחשבות ודיבורים על מאמנים ישראליים בתקופה שלי. מכבי ת"א זה מועדון ענק ומתוקשר, וברגע שאתה לא זוכה באליפויות, מתחילים הלחצים. אנחנו ישראלים. לכולם יש את הטלפון שלך ואתה מקבל אלפי הודעות. אתה נכנס לסופר עם הילדה וזורקים לך הערות. לא נעים".
מה היה היום הקשה ביותר שלך במכבי ת"א?
"בחתימה של מאוויס צ'יבוטה במכבי חיפה. אתה יודע מה עשו לי אוהדי מכבי ת"א? אני חושב שיש לי בטלפון אולי אלף הודעות שלא נקראו. אני אוהב את מאוויס, אבל בשום סיטואציה המועמדות שלו לא עלתה אצלנו. בתקשורת יצרו מצג שווא על קרב בינינו למכבי חיפה, וזה נראה כאילו אנחנו הפסדנו".
העזיבה את מכבי ת"א הייתה החלטה שלך?
"אך ורק שלי. הרגשתי שזה הדבר הנכון גם בשבילי וגם בשביל מכבי ת"א. כבר הייתה הרבה התעסקות סביבי. הבנתי מה הולך להיות, ידענו שמנספורד מגיע, ביקשתי שלא ייכנסו לזה, שזו החלטה שלי. השיחה הראשונה שלי הייתה עם אנגלידיס שהופתע. זה הגיע ממקום שרציתי לנקות את הראש. הגעתי למסקנה שפרידה תעשה טוב לשני הצדדים. עזבתי לטובת השקט הנפשי שלי".
אם אתה צריך להגדיר, הצלחת כמנהל מקצועי?
"הצלחה במכבי ת"א זה רק לזכות באליפויות. היו לי שתיים תחת איביץ'. בשנה הראשונה למדתי ממנספורד, בשנייה הייתי דומיננטי יותר. זכינו בגביע, הגענו פעמיים לשלב הנוקאאוט באירופה נגד שחטאר ואיינדהובן. מכרנו שחקנים בסכומים אסטרונומיים, המועדון הכניס הרבה כסף מאירופה. בתפיסה של גולדהאר פיתוח שחקנים הוא אלמנט חשוב, לכן יש השקעה גדולה בנוער. אתה נמדד באליפויות ויש את האווירה שנוצרת ממה שהיריבה ממול עושה. מכבי חיפה הביאה זרים טובים, הגיעה לצ'מפיונס, ואנחנו לא זכינו באליפות שלוש שנים. במכבי ת"א זה סוף העולם. לא אקרא לזה כישלון, כי היינו תחרותיים עד הרגע האחרון".
כמה התנהלת ישירות מול גולדהאר?
"ההתנהלות היא בעיקר בצמתים מסוימים, בטח לא ביום־יום, יש את אנגלידיס בשביל זה. לא הייתה אף פעם תחושה של היעלמות, היו שיחות ישירות או שיחות ועידה. בניגוד למה שחושבים, הוא יודע על כל דבר במועדון".
"דור תורג'מן סופרסטאר"
בתקופה שלך אוסקר גלוך עשה את המעבר מהנוער לבוגרים.
"הפעם הראשונה שראיתי את אוסקר הייתה בנערים א', במשחק אימון נגד אשדוד. הוא נתן קונצרט, וכבר אז היה ברור במה מדובר. מלאדן קרסטאיץ' התאהב בו בשנייה. לפני משחק מול מכבי חיפה הוא הכניס אותי לחדר ושיתף אותי שהוא רוצה לתת לו לפתוח בהרכב, אמרתי לו 'מעולה'. מהרגע הראשון הכל התחבר איתו. לדעתי הוא יהיה שחקן באנגליה או בגרמניה".
אתה גם זה שהחזרת את ערן זהבי.
"אני עשיתי את כל השיחות הראשוניות יחד עם אנגלידיס. היו לו הצעות שאני ראיתי בעיניים בהרבה מאוד כסף, הרגשתי את הלבטים שלו אם לחזור או לא. כל המערכת עשתה הכל כדי לגרום לו לרצות לוותר כדי לחזור".
מה אתה חושב על הפיחות במעמדו העונה?
"הוא בסיטואציה לא רגילה. זו הפעם הראשונה בקריירה שהוא חווה את זה. הוא רגיל להיות הכי דומיננטי, מוביל, זה שמבקיע הכי הרבה, והוא גם עשה את זה בעונה שעברה. אבל זה חלק מחילופי דורות. ברור לי שבתוך תוכו הוא יכול להשפיע ולתת, מעניין לראות לאן זה יתפתח".
איך אתה רואה את המחאה המופגנת שלו אחרי שנכנס לדקות האחרונות נגד אשדוד?
"טעות, הוא היה צריך להתנהל אחרת, לחגוג עם הקהל. אבל לפעמים זה חזק ממך, הוא לא השתלט על הכעס. לדעתי היה צריך לנשוך שפתיים, ללכת לקהל ולפרוק את זה בחדר ההלבשה. להשתגע אם צריך, לזרוק כיסא, להתעצבן, להוציא את הפורקן איכשהו. ערן צריך לסיים את העונה במכבי ת"א ולהתמודד עם זה שהוא לא החלוץ הראשון. מכבי ת"א עוד תצטרך את ערן, רק התחילה העונה. מאוחר יותר יגיעו הלחצים, המשחקים הגדולים, ואתה חייב שם את הקילרים".
קשה לדור תורג'מן כשברקע יש את הצל הזה?
"הוא כובש ומצליח, זה הכי חשוב. דור סופרסטאר, היו לי איתו הרבה שיחות אישיות. הוא רצה לצאת להשאלות ואני נעמדתי על הרגליים האחוריות כדי שיישאר. האמנתי בו מאוד. כשאחד כמו זהבי לצידו, יש ממי ללמוד. דור יכול להפוך לאחד החלוצים הישראלים הגדולים בהיסטוריה, אבל יש לו עוד עבודה".
"קרויף איכזב אותי"
יצחקי עשה ב־2003 כנער את הדרך מאשקלון לבית"ר, ממנה רשם את המקפצה לגנק הבלגית שבמדיה הספיק לכבוש שלוש פעמים, כולל שער מול תיבו קורטואה, אבל חזר לבית וגן לאחר חצי שנה בלבד בגלל קשיי הסתגלות. למרות שנחשב לכוכב במושגים מקומיים, יצחקי תמיד ברח מאור הזרקורים. "אף פעם לא התעסקתי בתקשורת, גם כשחקן, ואתה מסקר אותי יום או יומיים", הוא אומר. "הייתה עליי סטיגמה של בליין, אבל לא נלחמתי בדברים האלה. תמיד הייתי רציני, חרוץ, ועובדה שהגעתי לאחת העמדות המשמעותיות ביותר במכבי ת"א. כשגולדהאר ואנגלידיס מאמינים בך, סימן שעשית משהו נכון".
למה ג'ורדי הגלה אותך בזמנו לקפריסין?
"בדיוק חזרתי מניתוח בברצלונה והייתי בדרך להוריד את התפרים. רונן קצב מתקשר ואומר לי, 'תשמע, קיבלתי שיחה מג'ורדי ואתה לא ממשיך במכבי ת"א, הוא מבקש שנמצא לך קבוצה'. מאוד התאכזבתי, אבל שתקתי. עשיתי את השיקום שלי והתאמנתי שבועיים לבד עד שמצאנו קבוצה בקפריסין. אגב, מאז הפכנו לחברים טובים וצחקנו על זה שהוא עשה מהלך גדול כששיחרר את השחקן הכי יקר במועדון".
מהי הטעות הגדולה ביותר שלך?
"החזרה מבלגיה לבית"ר. לא הייתי חזק מנטלית".
פורסם לראשונה: 07:57, 29.09.24
