ספק רב אם היה רגע, במהלך 29 שעות מסע המנוסה המסויט שלו מאוקראינה המופצצת, כשהוא בורח מהאזעקות ומהפגזים הנוחתים על קייב תוך כדי נסיעה נגד כיוון התנועה על מנת להיחלץ מהתופת, שבו מנור סולומון העז לדמיין את מה שאמור לקרות מחר.
השבת, רק חמישה חודשים אחרי שהגיע, רעב וקפוא, לאוהלי הפליטים בגבול הפולני, הוא צפוי ללבוש את מדי קבוצת פולהאם במשחק פתיחת העונה של הליגה האנגלית היוקרתית, מול אחת הקבוצות הטובות בעולם – ליברפול – באצטדיון קרייבן קוטג' ברובע האמרסמית' בלונדון. שיא אישי בקריירה מזהירה ביחס לגילו הצעיר, 23, ואחד ההישגים החשובים של כדורגלנים ישראלים. על ההתרגשות שלו מעיבה תסבוכת בירוקרטית עם קבוצתו הקודמת, שמטרידה מאוד בימים האחרונים את הכדורגלן המאופק בדרך כלל, אבל היא צפויה להיפתר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
את הטנקים שחלפו אל מול עיניו של סולומון ואת אימת המלחמה באוקראינה, שם שיחק בקבוצת שחטאר המקומית, אחרי תקופה ארוכה של אי־ודאות שנבעה מהפלישה הרוסית - החליפו בשבועות האחרונים הפסטורליוּת של נהר התמזה, הסמוך לאצטדיון הלונדוני, והאווירה השלווה של הייד פארק ושוק קמדן. סולומון ובת זוגו דנה וושינה מבלים את הימים האחרונים לפני שריקת הפתיחה בהתמקמות ובהסתגלות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לונדון בהחלט חיכתה להם, וגם אם היה איזה ייאוש הוא בוודאי נעשה יותר נוח: הקשר מכפר־סבא הפך לכדורגלן הישראלי שמשתכר יותר מכל אחד אחר, כשחתם על חוזה לעונה שבה רק שכר הבסיס שלו עומד על שבעה מיליון יורו.
"נראה לי שהכול קרה לי מהר מאוד בקריירה", הוא מספר השבוע בכנות בריאיון בלעדי, "ממש בתוך העונה הראשונה שלי בבוגרים הספקתי להיכנס לתודעה, התחילו לדבר עליי מועדונים מאירופה ובגיל 19 כבר הגעתי לשחטאר, ששילמה על ילד מישראל שישה מיליון יורו".
אבל רצית יותר.
"אני אחד שמסמן מטרות. אחרי שהגעתי לאוקראינה אמרתי לעצמי שאני רוצה, דרך מועדון ענק כזה, לגדול ולשפר את המשחק שלי, לפתח יכולות שייקחו אותי לליגה גדולה יותר. מטרת־העל שלי, עוד כילד, הייתה להגיע לפרמייר ליג, תמיד האמנתי שאצליח להגשים את החלום הזה. אני גאה בעצמי שהשגתי את מה שהשגתי עד עכשיו, אני ממש צעיר ועדיין עם הופעות בליגת האלופות, בנבחרת ישראל ובשחטאר, הרבה משחקים בבוגרים - והנה, הגעתי לבמה הגדולה ביותר, להראות לכולם מה אני יכול לעשות. הייתי בליגת האלופות, אבל בה אתה לא משחק מדי שבוע, הצלחה פה תזניק לי את הקריירה למעלה".
ויש כסף גדול שמעורב. קנית לעצמך משהו מיוחד?
"אני לא בן אדם של מותגים ואני לא הולך להשתנות. הגעתי ממשפחה שצניעות נר לרגליה וגם אני כזה. חשוב לי להצליח בכדורגל יותר מכל דבר, בזה אני מרוכז ולא בקניית מותג כזה או אחר".
ללונדון הוא מגיע בסטטוס שונה לגמרי מזה שאיתו יצא, בזמנו, ממכבי פתח־תקווה לשחטאר דונצק באוקראינה. אז נרכש תמורת שישה מיליון יורו, התקשה בהתמודדות עם השפה המקומית ועם אנגלית ונעזר בדודוֹ, איש עסקים המתגורר באפריקה, שהתגייס למטרה וסייע לאחיין להתאקלם בקייב. גם הבדידות הייתה קשה: בת הזוג וושינה עוד שירתה בצה"ל וחייתה על הקו.
הפעם היא כבר לצידו באופן מלא, הוא דובר אנגלית רהוטה ובעיקר מדובר בשחקן שכבר הוכיח את עצמו ברמות הגבוהות של ליגת האלופות, כולל שערים נגד ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי, יחד עם הפיכתו לכוכב הגדול של הכדורגל הישראלי דרך היכולות שהפגין במדי הנבחרת.
ובכל זאת, שלא כמו הצבע של חולצת מועדון פולהאם - לא הכול ורוד. הדרך של סולומון לתהילה מלאת מהמורות, גם לקראת מה שעשויה להיות הבכורה שלו בפרמייר ליג. את משחק ההכנה האחרון לקראת פתיחת העונה של קבוצתו נגד ויאריאל הוא ראה רק מהיציע, זאת מאחר שהאקסית שחטאר הערימה קשיים ובניגוד להחלטת פיפ"א לא העבירה את טופס ההשאלה למועדון הלונדוני, כך שסולומון לא ידע, עד ממש לרגע האחרון, אם יוכל להיות בסגל מול ליברפול. אם טופס ההשאלה לא יתקבל בזמן, סולומון יצטרך להעביר עוד משחק ביציע ויוכל לשחק רק בשבוע הבא נגד וולבס.
את היום החופשי השבוע העביר הזוג סולומון־וושינה בחיפושים אחרי דירת קבע. הרגליים מתרוצצות ברחבי העיר; הראש, לעומת זאת, עמוק בכדורגל.
רובנו נחשפנו אליך בתקופה שכבר שיחקת בליגה הישראלית, אבל באיזה שלב כילד הבנת, לבד או שאמרו לך, שיש כאן משהו מיוחד?
"מאז שאני ילד אני שומע סביבי, אם זה מצד המאמנים, השחקנים או אפילו ההורים של השחקנים, בכלל - כל מי שהיה בא לראות אותי משחק, על איזה כישרון ענק אני, שלא צומחים הרבה שחקנים כאלו בישראל, שאני אגיע לרמות הכי גבוהות... את האמת, לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה. תמיד נשארתי צנוע, רק רציתי לשחק את המשחק שלי, להשתפר, לעבוד קשה ולא חשבתי על העתיד. ברור שרציתי להיות שחקן כדורגל, גם ידעתי שאהיה; אבל לא חשבתי שאני כזה טוב, אלא בעיקר האמנתי ולא הסתנוורתי כשאמרו שעוד אהיה כוכב כדורגל. תמיד הייתי השחקן המרכזי בכל קבוצה ששיחקתי בה, אבל לא נתתי לזה 'לעלות לי', המשכתי לשחק את הכדורגל שלי וליהנות".
מנער שמשחק במכבי פתח־תקווה הגעת למועדון פאר באוקראינה, שמשחק בקביעות בליגת האלופות. פגשת סטנדרט חדש של מקצוענות?
"ברור, הגעתי ממכבי פתח־תקווה שזה לא מועדון גדול בכדורגל הישראלי, לשחטאר, שזה המועדון הכי גדול באוקראינה, כזה שכל שנה משתתף בליגת האלופות. חוויתי משהו אחר לגמרי ברגע שהגעתי לשם. דרך מועדון כזה אתה מקבל את המעטפת האיכותית ביותר, המאמנים טובים יותר, השחקנים ששיחקו איתי הם כאלו שלא הכרתי את הרמות שלהם, בכלל, קח את כל המסביב, אפילו ברמת צוות המדיה, האוהדים. צוותים גדולים, מגרשים - הכול היה בענק יותר, על כל דבר שאתה רק יכול לחשוב עליו, ולא הכרתי דבר כזה לפני".
פולהאם סימנה את סולומון כבר בתחילת השנה, כפי שחשפו לראשונה ב"ידיעות אחרונות", והייתה מוכנה לשלם עבורו מיליוני יורו. הקיץ כבר נסגרה עסקה בינה לבין שחטאר, לפיה היא תשלם בעבורו 7.5 מיליון יורו, אולם אז נכנסה תקנה חדשה של פיפ"א, שמאפשרת לשחקנים ששיחקו בליגה האוקראינית להיות מושאלים ללא תמורה לקבוצות אחרות בשל המצב באוקראינה, ופולהאם ניצלה זאת על מנת להנחיתו ללא תמורה לשחטאר, שכאמור עוד ניסתה לעשות שרירים גם השבוע.
מעבר למסע התלאות מקייב ועד לוורשה, גם מבחינה מקצועית סולומון עבר תקופה קשה: החודשים הרבים שבהם מצא את עצמו מתאמן לבד, אי־הוודאות לגבי היעד הבא שלו, והלחץ לקראת משחקי הנבחרת שציפו לו, אליהם היה צריך להגיע מוכן. גם כשכבר הגיע ללונדון ועבר בדיקות רפואיות, החל להתאמן בצורה חלקית על מנת שלא להבעיר את הזירה המתוחה מול שחטאר, ולא היה חלק ממשחקי ההכנה במחנה האימונים בפורטוגל.
"לשחטאר היו הרבה הזדמנויות למכור אותי, אבל הם לא רצו לעשות את זה. הם הציבו עליי בכל פעם מחדש תגי מחיר גבוהים ממה שהייתי שווה. גם אני הייתי שמח אם הם היו מקבלים כסף עליי ועוד יכול להיות שיקבלו בעונה הבאה. אני דואג קודם כל לאינטרסים שלי - ואחר כך לאינטרסים של שחטאר"
"שחטאר כבר סיכמה עם פולהאם על המעבר שלי, אבל אז הגיע החוק מפיפ"א ושוב, כמו כל החודשים האחרונים, עברתי מסע לא קל", מסביר סולומון את הסאגה. "עשיתי בדיקות, במונית בדרך למחנה האימונים חתמתי על החוזה, אבל בגלל כל הסאגה הבירוקרטית לא יכולתי להיות באופן מלא עם הקבוצה או לשחק במשחקי הידידות בפורטוגל".
סיטואציה מטלטלת.
"מצד אחד שמחת ההצטרפות - ומהצד השני שוב להיות בצד, כמו שהרגשתי מהרגע שעזבתי את אוקראינה. העובדה שהגעתי לליגה הטובה בעולם גרמה לי התרגשות והפעלת החישול שחוויתי כדי לחצות גם את התקופה הזו שלם עם עצמי. המגעים עם פולהאם עלו וירדו בכל פעם, כבר היו פעמים שחשבתי שהכול נסגר ואז משהו לא יצא, כבר לא ידעתי מה לחשוב. קיבלתי הצעות מקבוצות אחרות, מליגות בכירות אחרות בעולם. היו גם כאלו שלחצו, אבל רציתי פרמייר ליג".
כמה היה קשה לך, החל מדצמבר, לא להיות חלק מקבוצה?
"מאוד קשה. יצאתי בדצמבר לפגרת חורף, עוד עברתי ניתוח בארצות־הברית, חזרנו לאימונים בינואר, התאמנו עד סוף פברואר, ואז החלה המלחמה. היו רגעים קשים בחודשים שאני ללא קבוצה, לא קל להתמודד עם הצורך שלי להמשיך להיות בעניינים, לשחק בנבחרת ישראל, גם כשעוד הייתי חלוד. אני חייב להודות למאמן הכושר של הנבחרת, ערן שדו, שיחד עם המאמן האישי שלי, הדר, עבדו איתי כל יום על מנת שאגיע מוכן, אחרי שחוויתי רגעים לא קלים. זו הייתה תקופה של אי־ודאות, שלא ידעתי עוד מה יקרה איתי, אבל הרגעים הלא־פשוטים הללו חישלו אותי, דרכם התחזקתי, הייתי נחוש להגיע הכי מוכן למשחקי הנבחרת ולקראת הקיץ כדי להיכנס כמה שיותר מהר לעניינים. התאמנתי לבד, לא רציתי לעבור לאיזה חודשיים לקבוצה אחרת עם החלון שניתן לנו, רציתי להגיע למקום שאני רוצה, לא להיות פזיז בהחלטה שלי".
עיתונאי אוקראיני כתב השבוע: "סולומון בגד באינטרסים של שחטאר דונצק, הקבוצה שנתנה לו את הבמה לזרוח על הבמה האירופית". איך אתה עונה לזה?
"העיתונאי הזה מדבר שטויות, הוא בטח מקורב לשחטאר ואמרו לו מה להגיד, או שהוא מפחד משחטאר. אני יכול לספר לך בדיוק את הסיפור, אז ככה: לשחטאר היו הרבה הזדמנויות למכור אותי, אבל הם לא רצו לעשות את זה, הם הציבו עליי בכל פעם מחדש תגי מחיר גבוהים ממה שהייתי שווה. אני מצטער על מה שקרה במלחמה באוקראינה וזה לא תלוי בשחטאר או בי. זה נכון שהייתי כמעט סגור בהעברה לפולהאם ובסוף החוק בפיפ"א שוּנה וכמו ששחטאר דואגים לאינטרסים שלהם תמיד, אז מעבר לזה שגם אני הייתי שמח אם הם היו מקבלים כסף עליי, ועוד יכול להיות שיקבלו בעונה הבאה, אני גם דואג קודם כל לאינטרסים שלי ואחר כך לאינטרסים של שחטאר".
בשנים האחרונות, מאז שבירם כיאל עזב את ברייטון, לא הייתה לישראל נציגות בפרמייר ליג, הליגה הטובה בעולם, אבל למעשה, מאז שיוסי בניון עשה את מסע הקסם שלו באי הבריטי - מסע שכלל השתייכות לליברפול, לצ'לסי ולארסנל וספק אם ישוחזר, לא נחת בבריטניה כוכב ישראלי בקנה המידה של סולומון.
כמו שני שחקנים ישראלים גדולים ששיחקו באנגליה – איל ברקוביץ' ובניון, אתה מגיע עם קולות רקע שאומרים שיהיה לך קשה להתמודד עם הפיזיות של ההגנות באנגליה. יש לך חששות כאלה?
"ברור שיש חששות, אתה הרי מגיע לליגה הכי גדולה בעולם, הכי מהירה, הכי קשה והכי טובה, אז ישנם חששות כי המון שחקנים מוכשרים ומצוינים, שהגיעו מליגות גדולות ממה שאני הגעתי, נכשלו בליגה הזו. אני עוד מגיע לקבוצה שרק עלתה ליגה, כך שזאת לא מהקבוצות הגדולות באנגליה. אבל יש גם את הצד השני, אני יודע שאני יכול להתאים לליגה הזו, אז אני אמנם קטן, אבל מרגיש חזק ומהיר. מבחינה טכנית אני יכול לעמוד ברמה הזו ואני משוכנע שאשתפר דרכה הרבה יותר. יהיה לי זמן להשתלב ואז אהיה טוב ומשמעותי בליגה הזו, אחרת לא הייתי עושה את המעבר אם לא הייתי חושב שאני מסוגל".
היו ספקות?
"אני חושב שאני מתאים, אני בגיל צעיר. אבל עדיין לא חוויתי יותר מדי כדי לשחק ברמות של הליגה הזו. התייעצתי עם שחקנים ששיחקו בפרמייר ליג, כמו למשל יוסי בניון, שהוא המנהל המקצועי בנבחרת ישראל. בניון עבר בכל הקבוצות הגדולות פה ואמר לי שזו הבמה הכי גדולה בעולם. הוא ידע מה ההצעות, מקבוצות גדולות מפולהאם, אבל גם הוא אמר לי ללכת רק לאנגליה. הלוואי שאלך בדרך של יוסי, שהגיע לכאן בדיוק לקבוצה שעלתה ליגה, ווסטהאם, ומשם - כולם ראו לאן הגיע, הוא עדיין אהוב פה מאוד".
אנחנו יודעים שכיוונת לשחק בקבוצות קצת יותר גדולות מפולהאם בשלב הזה, דיברת לפני כמה שנים על רצון לשחק במנצ'סטר סיטי. יש ממד של אכזבה?
"כיוונתי תמיד להגיע לקבוצות הכי גדולות ולהיות שם, אבל אני גם יודע ומבין שבדרך יש שלבים כמו שעשיתי, זו הייתה התקדמות ענקית ברגע שהגעתי לאוקראינה, ועכשיו זו עוד התקדמות ענקית שאני מגיע לפרמייר ליג, לפולהאם. אני שחקן ישראלי שלא מגיע מליגה גדולה, ונכנסתי להיות חלק מהפרמייר ליג! עם יד על הלב, אני לא חושב שכרגע אני מתאים לרמות של המועדונים הגדולים באנגליה. אני צריך לעבור תהליך. להתחיל לשחק בקבוצה קטנה יותר, להצליח בה, ואז להתקדם. ברור לי שאם אצליח בפולהאם - השמיים הם הגבול".
הכניסה לליגה הייתה החלום?
"כן. הפרמייר ליג זה המקום שכולם רוצים להיות בו. כיום, יותר מבעבר, יש רצון להגיע לליגה הזו. גם שחקנים גדולים שמשחקים בליגות גדולות מפנטזים על הגעה לפרמייר ליג. מקווה שאצליח בתחנה הראשונה שלי פה, אי־אפשר לדעת לאן אגיע בהמשך. אני שמח שהבכורה שלי דרך פולהאם, מועדון גדול שההגעה אליו הייתה כל כך מורכבת, מסע קשה שבזכותו אני משוכנע שאצליח בו בגדול".
וכדי להצליח בגדול סולומון יצטרך להזיע. והרבה. אחרי ששיחק בליגת האלופות בגיל צעיר מאוד והצליח לכבוש נגד ריאל מדריד, עכשיו הוא עובר לקבוצה שרק עלתה ליגה וצפוי לה מאבק בתחתית הטבלה. סולומון יודע שעם כל הכבוד לזוהר של הפרמייר ליג, קל זה לא יהיה.
"הגעתי לקבוצה גדולה באוקראינה, כזו שכל הזמן שולטת בכדורגל ורוב הזמן מנצחת, נאבקת על האליפויות, וברור לי שבפולהאם זה יהיה שונה", הוא אומר בגישה ריאלית, "אבל הייתה לי את החוויה לשחק בליגת האלופות עם שחטאר. בדרך כלל היינו נחותים ובדרך כלל התגוננו, כך שאני מכיר את הכדורגל הזה. זה קורה לפעמים גם במשחקים של נבחרת ישראל, כשאנחנו במשחקים מול הנבחרות הבכירות באירופה, אז אני יכול להשתלב לא רק בקבוצה יוזמת, אלא גם בהתקפות מעבר. נכון שתהיה עונה לא קלה, נפסיד הרבה פעמים, אבל ברור לי שגם יהיו הרבה רגעים משמחים שיהיה קשה להסביר אותם, בטוח שאהנה מאוד מהעונה הזו. תמיד אומרים שקבוצה שעולה ליגה מהמקום הראשון יש לה את הסיכויים הכי גבוהים להישאר מבין קבוצות התחתית, מקווה שיקרה ושנישאר בליגה, זו המטרה".
הרבה שנים לא היה לנו שחקן ישראלי משמעותי בליגה האנגלית. איזה מספרים אישיים העונה יספקו אותך?
"עוד לא חשבתי על מספרים אישיים, אני בכלל חושב שיש הרבה דברים שהם לא רק מספרים. אני רוצה להוכיח את עצמי, להיות עם ביטחון כדי לשחק את הכדורגל שלי, לספק את הדריבלים, המסירות, ואם אצליח לעשות את זה, בעיקר לבוא עם האמונה בעצמי - גם המספרים יגיעו".
מי שמשך את סולומון, שקיבל הצעות מקבוצות גדולות מפולהאם בליגות פחות טובות מהפרמייר ליג, להגיע דווקא אל המועדון - היה המאמן הפורטוגלי מרקו סילבה. סילבה היה, בזמנו, מועמד לאמן את שחטאר, והכיר את סולומון שם.
"המאמן מדבר איתי החל מדצמבר, שוחחנו לא מעט פעמים ואני יודע בדיוק מה הוא מייעד לי ומה הוא רוצה ממני", מספר סולומון, "הוא רוצה שאהיה שחקן משמעותי, את זה אני יודע בוודאות, אבל אני גם יודע שכמו בכל קבוצה, אם אהיה טוב ואספק את התפוקה, אקבל ואשחק. אחרת, לא אקבל את האפשרויות. אם אראה את היכולות שלי, אני משוכנע שאשחק, והרבה. הוא אמר לי מראש מה הוא מצפה ממני, פולהאם היא קבוצה שחושבת התקפה ולכן זה חשוב לי מאוד. היו עוד קבוצות שהמאמנים שלהם דיברו איתי ואמרו שאהיה משמעותי, אבל האמונה שלי במאמן, פרמייר ליג, קבוצה משפחתית והמיקום של מרכז לונדון, הכול קסם לי".
אילו יכולות ייחודיות אתה מביא איתך לכדורגל האנגלי?
"הליגה האנגלית מהירה ואינטנסיבית, היא חזקה בכל אספקט ויש בכל קבוצה איכויות אדירות, יש גם כאלו שהם דריבלסטים, יצירתיים, וזה מה שאני אמור להביא לפולהאם. היצירתיות, התעוזה, הזריזות, להביא משהו שונה משאר החברים שלי בקבוצה, משהו אחר מכל השחקנים הגדולים והחזקים שיש לליגה הזו להציע".
"ברור שיש חששות, אתה הרי מגיע לליגה הכי גדולה בעולם, הכי מהירה, הכי קשה והכי טובה. המון שחקנים מוכשרים ומצוינים שהגיעו מליגות גדולות ממה שאני הגעתי, נכשלו בליגה הזו. אבל לא הייתי עושה את המעבר אם לא הייתי חושב שאני מסוגל"
כבר במחזור הפתיחה של הפרמייר ליג פולהאם משחקת נגד ליברפול. כמה מרגש, אם תקבל את האישור המיוחל מפיפ"א?
"זה יהיה מדהים ומטורף לשחק מול אחת הקבוצות הכי גדולות בעולם, בבית שלנו ועוד במשחק הראשון של העונה. ברור שהסיכויים לרעתנו, אבל ננסה לעשות הכול על מנת להוציא תוצאה טובה. מרגש מאוד, מבחינתי, לפתוח את הפרק שלי בפרמייר ליג מול קבוצה כזו. לוח המשחקים באנגליה פורסם לפני שחתמתי בפולהאם, ולכן מיד לאחר מכן רצתי ללוח המשחקים ומצאתי שהמשחק הראשון יהיה מול ליברפול. חלום, משחק שרוצים להוכיח שאנחנו חלק מהליגה הזו ולהישאר בה. לא יכול לחכות לראות מה יקרה איתנו השנה ואז בקיץ, נראה מה יקרה, אבל יש לנו קודם עונה ארוכה לעבור".
וזה יקרה בקרייבן קוטג', על גדות התמזה, אצטדיון ש־20 אלף אוהדים נכנסים אליו.
"יש לנו אצטדיון ביתי מאוד, ועכשיו אני כבר מחכה לשחק מול האוהדים שלנו, אני יודע בדיוק כמה הם רצו שאהיה בקבוצה, קיבלתי הודעות ומסרים מהרגע הראשון שהשם שלי עלה, והם ללא ספק אחת הסיבות שהגעתי לפה. פולהאם זה מועדון משפחתי, זו עוד נוסחה להצלחה, כבר רוצה להראות להם מה אני יכול לעשות על המגרש".
ואיך האנגלית?
"האנגלית שלי טובה מאוד יחסית. פה עוד אשתפר, אבל אין לי בעיה עם זה. אני מדבר אנגלית כבר שנים באוקראינה, אז לא מדובר בשפה חדשה מבחינתי. כשהגעתי לאוקראינה הייתה לי אופציה ללמוד לדבר אוקראינית או רוסית, אבל אני הלכתי על הפורטוגזית".
פורטוגזית דווקא?
"הייתה בשחטאר חבורה של שחקנים ברזילאים ומאמן מפורטוגל. בהתחלה עוד הייתי היחיד בקבוצה שתירגמו לו הכול לאנגלית, אבל ברגע שהתחברתי לחבורת הברזילאים, למדתי את השפה ועכשיו אני מדבר ומבין. זה גם עוזר לי מול המאמן הפורטוגלי בפולהאם. באופן טבעי החיבור שלי הוא, בין היתר, לפורטוגלי שהגיע גם הוא הקיץ, פאלינייה, או לברזילאים של הקבוצה, פריירה מהיונייטד, או מוניז. אבל קיבלו אותי מצוין בחדר ההלבשה. ההתאקלמות הפעם הייתה מהירה מזו של שחטאר, שם הגעתי צעיר וללא שפות; פה עם פורטוגזית ואנגלית".
בשנה האחרונה היו רגעים שבהם החלום של סולומון היה נראה רחוק כמו האפשרות שנבחרת ישראל תשחק בגמר המונדיאל.
את 29 שעות המסע הדרמטי שלו מאוקראינה החוצה הוא לא ישכח לעולם; לא את ההפתעה בפלישה הרוסית, לא את 12 השעות שבהן היה תקוע בגבול אוקראינה־פולין, ממתין לחילוץ מהאזור מוכה המלחמה.
"הרי עד לרגע האחרון בכלל דיברו על פלישה רוסית לאזור דונייצק, אף אחד לא חשב על קייב", הוא משחזר, "הבטיחו שאם יתחיל איזה אירוע, מיד יטיסו אותנו משם, אבל זה לא קרה".
מה כן קרה?
"בבוקר הפיצוצים הראשון בקייב התעוררתי בחמש בבוקר, חשבתי שאני מדמיין. בקבוצה ביקשו שעוד נהיה רגועים, כולם התחילו לברוח, פקקי ענק, ואני נשארתי, בהוראת הקבוצה. החלו אזעקות והבנו שמשהו קורה פה, פחדתי שהרוסים יפגיזו בטעות את הבניין. התחלתי לברוח מהתופת. הייתי עם נהג של חבר שלי, עם חביות דלק, כי לא היה דלק בתחנות הדלק, לקח אותנו למסע המטורף בחיי. מרבית הנסיעה נסענו במסלול הנגדי".
עד לגבול הפולני.
"הגעתי לגבול הפולני וקפאתי מקור. אחרי כמה שעות נוצר קשר עם נציגי משרדי הממשלה. קפאתי. בשלב מסוים יצאתי מהתור, היה לי תסריט שלא אעבור לפולין. ברגע שנציג משרד החוץ דיבר איתי בערב שבת, רצתי עם מזוודות גרורות, היה לי פחד מוות שלא אגיע לרכב. בסוף הגעתי עד ורשה ואני מודה לכל הגורמים שסייעו לי".
אמא שלך, איילה, כעסה מאוד על שחטאר, הקבוצה הקודמת שלך, שלא מיהרה לסייע בבריחה שלך מהמדינה. גם אתה התאכזבת מהם?
"אמא שלי התאכזבה מאוד משחטאר וגם כעסה, בגלל שהמועדון אמר שלא יקרה כלום, כשהחלו כל הדיווחים על פלישה רוסית אפשרית, והודיעו לנו שאם יקרה משהו אז יידעו מה לעשות איתנו. אני לא מאשים אותם, הם בטח לא חשבו שזה יתפתח לאן שהתפתח, סיכויים של אחד להמון ואין מה לעשות. אבל למען האמת גם אני כעסתי עליהם בהתחלה, אחרי שהייתי צריך לעשות לבד את הבריחה מקייב ללביב, כל מה שחוויתי במעבר הגבול בדרך לפולין ואז לישראל".
אתה בקשר עם שחקנים מקומיים ששיחקו איתך? מה מצבם?
"אני בקשר עם שחקנים ועובדים אוקראינים ואני יכול להגיד לך שכולם בסדר. אני מודע לכך שבתים של חלק מאנשי המועדון נפגעו, אבל מהשיחות שלי עם חברים ואנשים שנותרו באוקראינה, החיים בקייב מתחילים לחזור לשגרה וזה משמח".
בזמן שהקבוצה האוקראינית והקבוצה הבריטית מתקוטטות עליו, סולומון חזק גם בעולם הכדורגל הישראלי. מככב בנבחרת ומעורב בכל מה שקורה.
על הפרשה שמסעירה את הליגה המקומית, ההתכתבויות בין השחקנים עומר אצילי ודור מיכה בנוגע לקטינות איתן היו בקשר, הוא מסרב להרחיב.
בימים אלה מתבררים עוד פרטים ומתברר שהייתה צריכה של "אבקה". נחשפת פעם לשחקנים סביבך שצרכו סמים? לדעתך היה ראוי שהם יתנצלו לפני שהם חוזרים לשחק?
"הגבתי על זה בעבר. אני לא רוצה לדבר על זה שוב. אני יכול רק להגיד שבחיים לא נחשפתי לשחקנים שעשו סמים קשים, אני גם לא יודע אם הם עשו משהו כזה, אין לי מושג".
גם בכל הנוגע לפרישתו המהדהדת של מונס דאבור מנבחרת ישראל, בעקבות סערת שריקות הבוז ומתיחות סביב פוסטים שפירסם בזמן שומר החומות, סולומון מעדיף לשחק בונקר וטוען: "אני לא יכול להגיב על זה".
פרישתו של דאבור, ובמקביל ההיעדרות של ערן זהבי מסגל הנבחרת בשל פציעה, הביאו לכך שסולומון תפס את מקום המנהיג המקצועי בנבחרת בתור "הליגיונר הבכיר". בשלושת המשחקים של הנבחרת בליגת האומות זה בא לידי ביטוי עם משחקי שיא שלו במדים הלאומיים, כולל צמד שערים במשחק החוץ הקשה ביותר בטירנה מול הגנה סופר־איכותית של אלבניה, ועוד בישולים. סולומון השתלט על הדשא והציב את ישראל במרחק של תיקו מלסיים את הבית במקום הראשון.
כבשת צמד באלבניה והבאת לישראל ניצחון, אתה כבר מרגיש שאתה המנהיג של הנבחרת, עוד לפני שזהבי פרש?
"אני לא חושב על עניינים שאני המנהיג או לא המנהיג, יש בנבחרת חבר'ה ותיקים ממני ואני, יחד איתם, הפכתי לשחקן משמעותי. אני מרגיש שאנחנו מנהיגים יחד את הנבחרת, עוזרים לכולם, גם לצעירים. אני לא רואה את עצמי כמנהיג היחיד, ממש, אבל ממש לא".
ראית את הנבחרת הצעירה מסיימת במקום השני באירופה, זה דור שאתה אמור להיות המנהיג שלו. תוכל לקחת אותם ואותנו לטורניר גדול גם בנבחרת הבוגרת, לראשונה מאז 1970?
"נבחרות הנוער והצעירה עשו דברים מדהימים. נבחרת הנוער של אופיר חיים הייתה, מבחינתי, צריכה גם לקחת את היורו, הם היו טובים בגמר מאנגליה. אני משוכנע שברגע שהדור הזה יגיע לנבחרת הבוגרת, ויהיו כמה כאלו, בוודאות, יחד עם הדור שלי אנחנו יכולים לקחת את נבחרת ישראל, אחרי עשורים, לטורניר גדול. מקווה שנעשה את זה. אני מבחינתי אעשה את הכול בשביל זה, החלום הכי גדול בחיים שלי".
בעוד חודשיים הנבחרת תתייצב למשחק שגם תיקו בו יספיק לה כדי לסיים במקום הראשון בבית בליגת האומות, לעלות לדרג הבכיר ביותר ביבשת ולהתקרב גם ליורו, אחרי עשורים יבשים.
"הגענו לעמדה מצוינת והכול תלוי בנו במשחק מול אלבניה בבלומפילד בספטמבר. ברור לי שגם תיקו יספיק לנו, אבל אנחנו מגיעים לנצח אותם, חולמים על העפלה לטורניר גדול ראשון מזה עשרות שנים. זאת מטרה של כל שחקן ישראלי, לחוות את זה".
את מבצע מציאת הדירה הלונדונית מנהלת בת הזוג וושינה שצמודה אליו, וגם ההורים שלו – איילה ואיציק – שני מורים שניצלו את החופש הגדול כדי להצטרף אל השניים וללוות אותם בימי ההתאקלמות.
"הכרתי את דנה דרך חברים משותפים בגיל 15, אבל התחלנו לצאת יחד רק בגיל 19", הוא מספר בחיוך מאוהב, "אנחנו יחד כבר ארבע שנים, אוהבים האחד את השני והיא גרה איתי עוד מאוקראינה. רק אחרי שסיימה את השירות הצבאי שלה, היא יכולה הייתה לעבור אליי, בלעדיה היו לי שנתיים מאוד קשות בקייב".
גם היא סיפרה בעבר על הבדידות בקייב, כשחייתם יחד - אבל הרגשתם לבד. איך עברתם את התקופה?
"באוקראינה, עד למלחמה היו לנו חיים ממש טובים, גרנו באחלה מקום, בניין גדול, חדר כושר, בריכה; אבל היה לדנה לא קל כי לא הייתה לה תעסוקה. היא לא כזו שיושבת סתם בבית, ולכן אני מעריץ אותה שהייתה איתי שנה שלמה באוקראינה ולמרות הקשיים, היא עברה את זה. גם בשבילי".
היא סיפרה שהיא רוצה לפרוץ בתחום התקשורת, זה משהו שהיא מכוונת לעשות באנגליה? נראה אותה בבי־בי־סי?
"היא לומדת תקשורת ואני בטוח שהיא תעשה את זה. אולי בעתיד יהיו לה יותר אפשרויות להתקדם בתחום הזה בלונדון מאשר בקייב".
אנחנו מכירים אותך כבחור רציני, אבל חברים שלך סיפרו שאתה שטותניק. אמיתי?
"עם החברים שלי האישיים, המשפחה או החברה, אני בן אדם הרבה יותר שטותניק מאיך שאני נתפס כלפי חוץ. כולם רגילים לראות אותי רציני, מקצוען, רובוטי. אני עדיין לא אחד שהוא המצחיק של חדר ההלבשה, ממש לא. אבל בפורומים עם האנשים הקרובים אליי, זה נראה אחרת לגמרי".
