אחד ממפגני האנטישמיות ושנאת ישראל הגדולים ביותר בעולם מאז 7 באוקטובר נחשף במינכן, מעשה מצמרר ומחליא: דווקא בקונולי שטראסה, הרחוב בו שהתה המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים ב-1972 ש-11 מחבריה נרצחו, התגלתה כתובת "מהים עד הנהר, פלסטין תשוחרר" על גג אחד הבתים.
השנאה שמפגינים מוסלמים ופרו-פלסטינים התגברה מאז הטבח בעוטף, עם הפגנות ענק ועלייה עצומה בתקריות אנטישמיות, וכמובן שלא פסחה על מינכן. עשרות אלפי מוסלמים יצאו לרחובות כדי להפגין סולידריות עם עזה ובעיקר למחות נגד ישראל בתמיכת השמאל הגרמני, וסטודנטים יהודיים באוניברסיטאות מקומיות העידו על אווירה של טרור, על פחד לצאת מהדירות והמעונות לכיתות הלימוד או להליכה בקמפוס. כעת, כאמור, מתברר שעוד גבול של איבה נחצה.
י"א הספורטאים, המאמנים והשופטים הישראלים נחטפו בידי טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" במהלך אולימפיאדת מינכן, ב-5 בספטמבר 1972. משה וינברג ויוסף רומנו ז"ל נרצחו במגורי המשלחת, ושאר הישראלים הוחזקו כבני ערובה, לפני שהובלו לשדה תעופה מקומי, שם נהרגו במהלך ניסיון החילוץ הכושל של רשויות הביטחון המקומיות לצד שוטר גרמני.
באותו רחוב נמצא בית השייך לאגודת סטודנטים מקומית, ובאותיות ערביות, על רקע כחול, מופיעה על גג הבית הכתובת "מהים עד הנהר, פלסטין תשוחרר" כבר מספר חודשים – אך רק כעת היא יצאה לאור. על פי המידע שנחשף, הכתובת אמנם נכתבה עוד לפני שהאמירה הזו הוצאה מחוץ לחוק בגרמניה בנובמבר (בעקבות ההפגנות האלימות בכל רחבי המדינה), אך היא לא נמחקה, ומתנוססת מאז, קוראת לחיסולה של ישראל, ואיש לא שם לב – או שלאיש לא היה אכפת.
המקרה הגיע לידיעת הציבור רק לאחר שבתחילת החודש עבר לבניין המדובר דייר חדש, שדרש לדעת מה מופיע בכתובת. כשגילה במה מדובר, אותו אדם התלונן במשטרה, שבסיועו של הנציב לענייני אנטישמיות בבוואריה העבירה את הנושא לטיפולו של התובע הציבורי. מדובר כעת בחקירת פשע, על אותו עיקרון של הצגת צלב קרס בציבור, כשהעונש על עבירה מעין זו יכול לנוע מקנס כספי ועד שלוש שנות מאסר בפועל. עד כה נעצרו שלושה אנשים בחשד לכתיבת הסיסמה.
באופן מצמרר, הבית של אגודת הסטודנטים שעליו נכתבה הסיסמה נמצא במרחק צעדים ספורים בלבד מאנדרטת הזיכרון ברחוב – לשעבר הכפר האולימפי – עליה מופיעים שמותיהם של הנרצחים. רק לפני שנה וחצי גרמניה ערכה במקום טקסים לציון חמישים שנה לטבח, שם נשמעה ההבטחה שהדברים הללו לא יקרו שוב.
"הכיתוב הזה ישב על הבניין חודשים. אם היה כיתוב דומה לזה בעברית, זה לא היה עובר ככה", אמר סטודנט יהודי לעיתון מקומי, "לאף אחד לא אכפת, אף אחד לא חשב לבדוק מה כתוב בערבית, אפילו אחרי שבעה באוקטובר". לאחר שהדייר החדש בדק את תוכן הכתובת, איגוד הסטודנטים הביא צבעי שדאג למחוק את הכתובת אתמול (ה').
"יש לנו מאות סטודנטים מרקעים שונים, כולל מהעולם הערבי, שמשתמשים בייצוג אוריינטלי ובאותיות בערבית כדי להביע את עצמם בצורה אמנותית", הסביר כריסטופר קליין מאגודת הסטודנטים, "אף אחד לא חשב שינצלו את זה לתוכן אנטישמי. להפך, בדרך כלל הסטודנטים שרשאים לצייר בעצמם, מנצלים את החללים כדי לקדם רעיונות של אינטגרציה וגיוון". אחת מהמסקנות הראשוניות בחקירת האירוע היא שלא יותר עוד לסטודנטים לכתוב כתובות בשפה שאינה גרמנית או אנגלית.
