כשיפתח זיו חתם בקיץ במכבי ת"א הוא היה על גג העולם. אופטימי, נחוש ומשדר ביטחון. בגיל 26, אחרי מספר עונות בקבוצות בינוניות בליגת העל ובסיום עונה מוצלחת בגלבוע/גליל, הוא הצליח להכניס רגל למועדון שכמעט כל שחקן ישראלי חולם להגיע אליו. אלא שכמו ישראלים רבים שמגיעים למכבי ת"א עם הרבה חלומות, זיו מצא את עצמו נעלם עמוק בספסל ואיתו נעלם גם הביטחון העצמי.
לפני כחודשיים הגיעה נקודת המפנה, כשיאניס ספרופולוס פוטר ובמקומו מונה אבי אבן שהחליט לתת קרדיט לרכז הישראלי. זיו החל לחזור לעצמו, נראה הרבה יותר מעורב, סיפק מספרים ופתאום הקבוצה גם מועמדת לפיינל־פור. רגע לפני שהצהובים ימריאו לספרד לקראת המשחק הראשון בסדרת רבע גמר הפלייאוף מול ריאל מדריד, מספר זיו בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" על התקופה האחרונה: "זאת פשוט עונה מטורפת. כשהגעתי למכבי אנשים אמרו לי שאני לא מבין בכלל כמה העונה היא דינמית, אף פעם אי־אפשר לדעת מה קורה. אנחנו חווים פה את הקיצון, מחודש נובמבר ועד לאיפה שאנחנו נמצאים בחודש אפריל, זה טירוף. כל המצב לאחרונה נתן לנו זריקת עידוד אחרי שהוציאו את הקבוצות הרוסיות, אבל בסוף עשינו את העבודה על המגרש".
אתם מקבלים את ריאל מדריד בתקופה לא טובה שלה.
"אנחנו לא יכולים לזלזל אפילו לשנייה בקבוצה הזאת, גם אם הם היו בלי ניצחון אחד העונה. בנוסף, יש להם גם את יתרון הביתיות. אני לא אגיד שאנחנו באים כאנדרדוג, אנחנו עם חיסרון מסוים, אבל אנחנו מאמינים בעצמנו. נכון שהם בתקופה לא טובה, אבל בפלייאוף הכל מתחיל מאפס".
חוצפה ישראלית
מה קרה לקבוצה מאז שיאניס פוטר?
"פשוט הגיעה אנרגיה אחרת. יש מאמן חדש, אז כל אחד רוצה להוכיח ולהראות את המקום שלו. פתחנו דף חדש, הבנו שאולי עכשיו תהיה שיטה אחרת, סגנון אימונים אחר, התנהלות וגישה אחרת, אז כל אחד עשה את ההתאמות שלו. אבי פשוט נתן לנו משהו אחר שאולי היה חסר לנו, גם השחקנים התחילו לקחת יותר אחריות".
למה זה לא קרה עם יאניס?
"אולי גישה ותפיסה אחרת, זה היה מן כדור שלג שפשוט לא הצלחנו לעצור, ובסוף הגיעה ההחלטה של ההנהלה ויצאנו לדרך חדשה. ובדרך הזאת אנחנו בכיוון מאוד טוב, אבל אני חייב להגיד שיאניס קודם כל נתן לי את ההזדמנות, הוא הביא אותי להיות שחקן ביורוליג, אז אני אודה לו על כך עוד אלף פעמים. לצערי הדברים פחות הסתדרו לנו ביחד, פשוט חוסר מזל".
איך קיבלתם את העובדה שהנהלה מינתה מאמן חסר ניסיון?
"אבי עושה עבודה מדהימה. עוד לפני הכדורסל, בבין־אישי אנחנו פתוחים ואמיתיים עם צוות האימון, וזה מה שנתן את הסימן לדרך החדשה. בפן המקצועי, הוא אמנם לא היה מאמן ראשי לפני כן, אבל יש לו ניסיון מפה עד מדריד וחזרה, הוא יודע מה הוא עושה. אנחנו בסוף מכבי ת"א ואנחנו קבוצה ישראלית. אני אישית מאוד אוהב את החוצפה הישראלית. זה לא שאין דיסטנס, אבל עם אבי מרגישים בנוח, אמיתי ובגובה העיניים. הישראליות הזאת והצחוקים בעברית, זה משהו שמוסיף, גם האמריקאים פתאום רואים תרבות אחרת ומתחברים אליה. יאניס היה מאוד מכביסט אבל הוא לא היה ישראלי, אצל אבי אנחנו מקבלים את הישראליות במלוא הדרה. אני הראשון ליהנות מזה וזה טוב לנו".
מכה בכנף
מה השתנה בך בחצי השנה האחרונה?
"זו חצי שנה כל כך ארוכה. התבגרתי המון, מחוץ למגרש למדתי להסתכל על הדברים בעין קצת אחרת. לא היה לי הכי קל, אבל אני בנאדם מאוד אופטימי ומאמין בעצמי, וגם ברגעים היותר קשים שלי פה ידעתי במה להיאחז. מה שעברתי חישל אותי".
תיקח אותי לרגע שהבנת שאתה לא חלק מהרוטציה ביורוליג.
"כשהגעתי למכבי קיוויתי להיות חלק, אבל עברתי כל כך הרבה דברים מבחינה פיזיולוגית, חליתי בקורונה פעמיים, נפצעתי פעמיים, והמון דברים הוציאו אותי מהקצב. למדתי על בשרי שלפעמים אתה באמת רוצה משהו אבל לא תמיד יכול לקבל. כל פעם שקצת הרמתי את הראש הגיעה איזושהי מכה בכנף. לא ידעתי איך לאכול את זה, אבל ישבתי בשקט והמשכתי לעבוד קשה".
היו משחקים שנראית מבולבל ומפוזר, ממש הצל של עצמך.
"אני זוכר משחק אחד ספציפי מול הכוכב האדום, באותו רגע אמרתי לעצמי שהכול יהיה בסדר בעתיד. בראייה לאחור פשוט לא הייתי בריא, דחפתי את עצמי למקומות שלא הייתי אמור להגיע אליהם, שיקרתי לעצמי שהכל בסדר עם הגוף שלי כדי לא לפספס את ההזדמנות ופגעתי בעצמי. אולי גם פגעתי בביטחון של המאמן בי".
דיברת על זה עם אבי אבן?
"כן, אני חושב שאבי כן מאמין בי ונותן לי קצת יותר ממה שהיה לי לפני זה. אני גם מרגיש עם עצמי יותר טוב פיזית. אני מאמין שעוד אתרום למכבי ואחזיר על האמון".
בראיון פתיחת העונה הכרזת שאתה מקווה שבסוף העונה תחלק לכל הספקנים כובעים כדי שיאכלו אותם והדגשת שזה יהיה כובע אליפות אירופה. מה אתה חושב על המשפט הזה היום?
"הכובע של אליפות אירופה עדיין חי וקיים, אולי הוא עוד יהיה לי על הראש, אני מקווה. השאלה הזאת בהחלט מסכמת את כל הראיון, רציתי שהכל יהיה ורוד ויגיע בקלות, אבל במכבי שום דבר לא בא בקלות. כדי שאנשים יאכלו את הכובע צריך להביא תוצאות, אז אם בסוף ננצח, וניקח את אליפות אירופה ואליפות ישראל, אז זה יקרה. אנחנו קבוצה משוחררת יותר, הורדנו מהלב כמה אבנים שישבו לנו, ואני בעצמי רוצה לאכול את הכובע הזה - שאני כן אצליח במכבי, אני מאמין שזה יקרה".
פורסם לראשונה: 11:49, 18.04.22