לקראת המשחק ביום חמישי מול הינצ'שט ממולדובה במוקדמות הקונפרנס ליג, אוהדי מכבי ת"א, שמנסים ללמוד משהו על היריבה האלמונית, ייתקלו בשם מוכר בסגל: קלשצ'נקו. הם זוכרים אותו היטב מהשנים שבהן היה חוד החנית של שתיים מהיריבות הגדולות שלהם בישראל, רק שהפעם זה הדור הבא: לא סרגיי, אלא ניקי קלשצ'נקו (22), ששייך לקבוצת המילואים של סיון השווייצרית ומושאל להינצ'שט.
הקשר הזה הוא הזדמנות מצוינת לראיון עם אבא סרגיי קלשצ'נקו (51), אחד הזרים האהובים ששיחקו בישראל. "הקלצ'ניקוב" הגיע ב-1999 למכבי חיפה והתבלט מיידית כסקורר איכותי, כולל רביעייה על הראש של הפועל פ"ת. הוא עזר לה לזכות באליפות, ובהמשך היה חלק משמעותי מהמסע המופלא של הפועל ת"א לרבע גמר גביע אופ"א. עד לא מזמן היה מלך השערים של נבחרת מולדובה בכל הזמנים – עד שמיודענו יון ניקולאסקו עקף אותו.
כעת, מכיסאו כמאמן נבחרת מולדובה, הוא מדבר על אהבתו לישראל, על הסיכויים של נבחרת ישראל להגיע לטורניר גדול ועל הבן שמנסה לפרוץ.
מה יחסי הכוחות בין הינצ'שט לבין מכבי ת"א?
"אני יכול לומר בצורה ברורה שלהינצ'שט יהיה מאוד קשה. עקבתי אחרי המשחקים של מכבי ת"א, ואני יודע שזאת קבוצה ישראלית חזקה עם מסורת ושיש לה משאבים כספיים. אני עוד זוכר מישראל שמכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים היו הקבוצות החזקות שתמיד התחרו על המקומות הראשונים. אין לקבוצות ממולדובה היסטוריה של ניצחונות מול קבוצות מישראל, ומכבי בהחלט פייבוריטית במפגש הזה".
אני לא מפעיל קשרים בשביל הבן שלי
הבן שלך הולך בדרכך ומשחק כחלוץ. הוא מזכיר אותך בסגנון שלו?
"הוא לגמרי לא דומה לי. הוא יותר גבוה ממני ויש לו נתונים פיזיים שונים. אני הייתי חזק במהירות ללא כדור, הייתי פותח שטחים חופשיים, ניצחתי במאבקים עם הבלמים. אני חושב שהייתי חזק ממנו פיזית, אבל הוא טוב ממני מבחינה טכנית. יש לו מהירות טובה מאוד, שליטה בכדור, כדרור מצוין ובעיטה בשתי הרגליים. אני, לעומת זאת, הייתי בועט רק ברגל אחת, והרגל השנייה, כמו שאומרים, הייתה רק בשביל ללכת".
הוא יהיה יותר גדול ממך?
"אני לא יודע. כמובן שמאוד הייתי רוצה בכך. הוא עובר תקופה לא פשוטה בקריירה, אבל כאשר היא תסתיים אני מאמין שיהיה לו עתיד טוב".
אתה חולם שגם הוא ישחק בישראל יום אחד?
"רבים שואלים אותי: 'למה שלא תזרוק מילה שיעבירו את הבן שלך לקבוצה ישראלית כלשהי?' אני עונה שאינני נוהג לדבר עם מועדונים בקשר לבני. אני מאמין שהוא צריך להוכיח את עצמו לבדו. ואז, כשהוא ימשוך תשומת לב, אנשים יבחינו בו והכל יסתדר. אני משתדל לא להפעיל קשרים לגבי קרובי משפחה".
"הזיכרונות החזקים יותר שלי הם מהפועל ת"א, בגלל שהיו לנו משחקים גדולים באירופה. התבאסתי מאוד שלא הזמינו אותי לאירוע החגיגי ל-100 שנים למועדון. רק בפייסבוק גיליתי עליו"
יון ניקולאסקו, שאותו אתה מאמן בנבחרת מולדובה, הצטיין השנה בבית"ר ירושלים.
"אפילו היה לי חלק בחתימה שלו בבית"ר. היו לו ספקות מה לעשות, אם לנסוע או לא. דיברתי איתו ואמרתי לו: 'המאמן הבטיח לך דקות שם, ואתה צריך ללכת למקום שבו תהיה לך אפשרות לצבור ניסיון ולשחק באופן קבוע'. לפני כן הוא לא שיחק מספיק בדונייסקה סטרדה הסלובקית. כמאמן הנבחרת, המלצתי שיחתום איפה שיוכל לשחק. אני מודה שבהמשך הנהלת בית"ר שלחה לי תודות, וגם כמה אוהדים, על זה שעזרתי לו לקבל את ההחלטה הנכונה".
אם בישראל למדו על ניקולאסקו בזכות העונה המצוינת בבית"ר, בפולין לא ישכחו אותו בקרוב – ואת קלשצ'נקו והנבחרת שלו בכלל – מסיבה אחרת. אחת ההפתעות הגדולות באירופה בשנים האחרונות הגיעה בחודש שעבר במוקדמות היורו, כשמולדובה ניצחה את פולין ורוברט לבנדובסקי 2:3, עם צמד של ניקולאסקו.
ובכל זאת, קלשנצ'נקו מנמיך ציפיות ומודע למעמד הנבחרת שלו באירופה: "אף פעם לא יצאנו בהכרזה שאנחנו מכוונים ליורו או למונדיאל. למען האמת, אנחנו עוד לא מוכנים לזה. אבל נקווה לטוב, אולי בכל זאת נצליח לעשות את זה בקרוב. אולי תוך ארבע או חמש שנים, אני לא יודע אם עוד אהיה בתפקיד".
ומה עם נבחרת ישראל?
"היא הרבה יותר מוכנה לזה, גם מבחינה ארגונית וגם מבחינת איכות השחקנים. תמיד חשבתי על זה, עוד כששיחקתי בישראל והיו שחקנים שיצאו לאירופה וקבוצות הצליחו במפעלים השונים. עכשיו הכדורגל הישראלי מתקדם בצורה רצינית, השחקנים הישראלים ברמה גבוהה.
"לפי מה שאני מבין מההיכרות שלי עם ישראל, השחקנים זקוקים למאמן שיקפיד על המשמעת, למשל דרור קשטן שאימן בהפועל ת"א. הוא היה מאמן מאוד קשוח, החזיק את השחקנים קצר, שם בעדיפות ראשונה את המשחק הקבוצתי על פני המשחק האינדיבידואלי – וזה הביא את התוצאות. להערכתי, אם נבחרת ישראל תהיה ממושמעת יותר בנקודות מסוימות, היא תצליח להגיע לאן שהיא מכוונת".
4 צפייה בגלריה
סרגיי קלשצ'נקו במדי הפועל ת"א. "השחקנים זקוקים למאמן שיקפיד על משמעת"
(צילום: ראובן שוורץ)
בינתיים הנבחרות הצעירות של ישראל מביאות כבוד.
"צפיתי במשחקים שלכם במונדיאליטו ובאליפות אירופה עד גיל 21, ואני באמת שמח מאוד על התוצאות שהשגתם. אני מרגיש שזה נוגע בי בגלל ששיחקתי ואהבתי את ישראל, ואני גאה בתוצאות טובות של קבוצות ישראליות".
כאילו באתי הביתה
מה הזיכרון היפה ביותר שלך מישראל?
"מה שהכי אהבתי זה שההסתגלות עברה אצלי בצורה קלה מאוד, כאילו באתי הביתה. יש לי עדיין חברים רבים שם וגם קשרי עבודה. אני רואה את הישראלים כעם מכניס אורחים שקיבל אותי בצורה טובה מאוד. באתי המון פעמים לישראל גם אחרי שפרשתי, ותמיד זכיתי לקבלת פנים חמה. אני מתגעגע לישראל, ומפעם לפעם אני מוצא אפשרות ומגיע לשם, משתדל לעשות את זה לעתים קרובות".
"השחקנים הישראלים זקוקים למאמן שיקפיד על המשמעת, כמו דרור קשטן בהפועל ת"א. הוא היה מאוד קשוח, החזיק אותם קצר, שם בעדיפות ראשונה את המשחק הקבוצתי – וזה הביא תוצאות"
אחת ולתמיד: היית שנתיים במכבי חיפה, שנתיים בהפועל ת"א וקצת בבני-יהודה. לאיזו קבוצה אתה הכי קשור?
"בבני-יהודה הייתי רק שלושה חודשים,. יש לי זיכרונות מאוד טובים ממכבי חיפה ומהפועל ת"א, אבל הזיכרונות החזקים יותר הם מהפועל, בגלל שהיו לנו משחקים גדולים באירופה".
ועדיין, בניגוד לכוכבי עבר אחרים של הפועל ת"א, לא הוזמנת למשחק לרגל 100 שנים למועדון.
"התבאסתי מאוד שלא הזמינו אותי לאירוע הזה. רק בפייסבוק גיליתי עליו".
- אלכסנדר סינטיאקובסקי, פעיל למען יוצאי מולדובה בישראל, סייע בהכנת הכתבה
