כשהיה בן 16 החליט יגאל פריד, שחקן נערים בהפועל כפר־סבא, להפוך דיסקט ולפרוש מכדורגל. "הרגשתי שאין לי עתיד גדול במשחק. במקרה ראיתי מודעה על פתיחת קורס לשופטי כדורגל. יותר מהמידע על הקורס, קלטתי תוספת שבישרה כי מי שיירשם יוכל להיכנס חינם לכל המשחקים בארץ", הוא מספר.
פריד: "נרשמתי וגם שובצתי למשחקים. ואז הגיעה הסיבה שבזכותה אני שופט כדורגל היום. האיגוד בחר בי ובעוד שבעה צעירים לפרויקט מצוינות של שנה, וקיבלתי הרבה כלים לשיפוט ולחיים. היה לי חונך, זיו אדלר. אפילו התחלתי לחשוב על מטרות". מסלול ההתקדמות של פריד היה מהיר. מדי עונה עלה ליגה. רק פעם אחת נעצר לשנתיים, בין הלאומית לליגת העל. "בגיל 23 ניהלתי את המשחק הראשון בליגת העל. זה היה בין מכבי נתניה לסכנין. שרקתי לשלושה פנדלים, ולא עשיתי זאת כדי לבלוט במשחק הראשון, ההחלטות היו נקיות ועובדה שקיבלתי ביקורות טובות".
רק לפני כמה ימים ציין פריד את יום הולדתו ה-30. הוא אחד מבכירי השופטים בארץ, יש שיאמרו הפנים של איגוד השופטים. בעונה מאוד מורכבת שעוברת על אנשי המשרוקית, פריד מיעט ליפול בהחלטותיו ולא הסתבך בשערוריות על הדשא (אם כי גם הוא לא נקי מטעויות). חבריו, לעומת זאת, סופגים הרבה מאוד אש – על החלטות מופרכות, על כשלים בתפעול ה-VAR, על חוסר אחידות בהחלטות. זאת עונה שבאיגוד ישמחו להשאיר מאחור.
את התג הבינלאומי קיבל בגיל 25, ובזירה הזו הוא מדורג שלישי בישראל אחרי אוראל גרינפלד ורועי ריינשרייבר. בינתיים הספיק לשפוט ב-24 משחקים באירופה, בהם שניים בינלאומיים במוקדמות המונדיאל: בוסניה מול קזחסטן, צפון־אירלנד נגד בולגריה. משחק השיא, לטעמו, היה הסופר־קאפ הצרפתי בבלומפילד בין ליל לפריז סן ז'רמן. למרות שפריד מאוד שקול בדבריו, הוא כבר לא מתבייש לומר: "המטרה שלי היא לשפוט בליגת האלופות, ואחר כך במונדיאל. יש לי עוד מספיק שנים, 15, כדי להגיע לכך". אגב, הערב (20.30) מחכה לו עוד משימה לא פשוטה – המשחק בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים.
"לא ראיתי את המרפק"
בשנותיה הראשונות של המדינה היה אוטו פריד, קצין משטרה ירושלמי, שופט בינלאומי בכיר. "הרבה שואלים אותי אם יש לי קשר משפחתי אליו, והתשובה היא שאין. הוריי, ליאוניד (מהנדס מכונות) וטניה (מהנדסת מזון), עלו ב-1991 אחרי שברית־המועצות התפרקה, ושנה אחר כך נולדתי. הם לא מחמיצים משחקים שלי, גם באזורים רחוקים מאלפי מנשה, שם אני מתגורר. היה מקרה שאמא שמעה חלק מהקהל שר 'השופט בן זונה', והתעצבנה. לאט־לאט הבינה שאין מה להתעצבן". פריד מתנשא לגובה 1.87 מטר, בעל תואר ראשון במדעי המחשב ואיש הייטק, עובד כמתכנת בחברת SAP ברעננה: "המזל שלי שהחברה גמישה ומאשרת לי נסיעות לשפוט בחו"ל".
הוא נשוי לשיר, כלכלנית, אב לאיימי בת השנה, ובעוד חודשיים אמור להיוולד להם בן. "תשמע סיפור שמדגיש עד כמה נכנס חיידק השיפוט לראש. בשנה שעברה הייתי אמור לשפוט משחק בין מכבי ת"א לקריית־שמונה. המדים כבר היו בתיק ופתאום החלו לרדת לשיר המים. החליפו אותי, אבל בחדר הלידה הייתי עם חצי עין גם על שידור המשחק בטלוויזיה".
עיסוק לא קל, שיפוט.
"לא מזמן הייתי שופט VAR במשחק בין באר־שבע למכבי פ"ת, ולא ראיתי את המרפק שהיה אמור לגרום לפנדל לבאר־שבע. הושעיתי לשבוע, אבל הפכתי דף. מי שלא לומד מטעויות לא יגיע רחוק. כשאני מבין ששגיתי, קורה שאני לא ישן כמה לילות. שבוע אחר כך כבר שפטתי בדרבי התל־אביבי".
"לתייג את שופט ה-VAR כמקצוע"
איך בעולם עם VAR יש כל כך הרבה טעויות?
"מספר הטעויות פחת, אבל מובן שישנן עדיין. זה לא רק אצלנו. לפעמים גם עם ה־VAR יש התלבטויות על חוט השערה. לטעמי צריך לתייג את שופט ה־VAR כמקצוע בפני עצמו. היום יש רק אחד כזה, אדלר, שפרש לא מזמן. לקחת שופטים שפרשו וללמד אותם".
"הייתה טענה שהשופטים פיתחו דעה לגבי איתי שכטר כמתחזה ולא מאמינים לו. זה לא נכון. אם רואים שפוגעים בו, נותנים לו שריקה"
איך ייתכן ששופט נקרא ל־VAR ולא משנה את דעתו, למשל ריינשרייבר בטדי? משחקי כבוד?
"כל השופטים, בין אם במגרש או בעמדת ה־VAR, רוצים להצליח. מבחינתי ציוני המבקרים הם לא הפקטור העיקרי, אלא לקבל את ההחלטה הנכונה. אני לא חושב שיש משחקי כבוד".
אינטריגות או תחרות גורמים לכך ששופטים מכשילים קולגות שלהם?
"אם מישהו מנסה להכשיל ומטעה, הוא פוגע בסופו של דבר בעצמו".
איגוד השופטים נמצא השנה בעין הסערה יותר מדי פעמים.
"אני לא אומר שאין שגיאות, זה אנושי לטעות. אבל מוגזם לשים את האיגוד על הגריל. יש לנו שופטים מוכשרים. אתה יודע כמה הייטקיסטים יש באיגוד? לרדת על שופטים זה קונצנזוס בכל העולם".
כל הקרבות על השיבוצים לא הוציאו שם טוב לאיגוד.
"מה לעשות, ככה זה בכל מקום תחרותי. כשיש שבעה מקומות ל־17 שופטים, טבעי שתהיה תחרות קשה. מבחינתי אף פעם לא הייתה כוונה להתלכלך על מישהו, מאמין בדרך הישירה שלי".
אתה חושב לפעמים שיש לכם אחריות לקריירות של שחקנים ומאמנים?
"אולי אחרי המשחק אני חושב על זה, וכמו שאמרתי - אם טעיתי זה עלול לגרום לי לנדודי שינה במשך ימים".
באיזה מגרש הכי קשה לשפוט?
"אין הבדל מבחינתי בין דרבי בבלומפילד לעיני 30 אלף צופים לבין המגרש בקריית־שמונה".
מי המאמן הכי מתלונן־תוקפן, השחקן הכי כסחן, ומי הכי מתחזה?
"כל מאמן הוא אמוציונלי, כמו השופטים. מבחינתי, ניר קלינגר לא יותר קשה מאחרים. אני דווקא מחבב אותו כמקצוען. הייתה טענה שהשופטים פיתחו דעה לגבי איתי שכטר כמתחזה ולא מאמינים לו. זה לא נכון. אם רואים שפוגעים בו, נותנים לו שריקה".
לסיום, יש באיגוד רשימה של מועדים לפורענות?
"את התשובה נתתי בשאלות הקודמות".
