"כבר שנה שלמה שאני סופג רק קללות מחלק מהקהל של הנבחרת, אי־אפשר להמשיך ככה. ניסיתי למשוך כמה שיותר, עשיתי כל מה שביקשו ממני, פירסמתי פוסט, שוחחתי עם שחקנים בחדר ההלבשה, ואפילו לקחתי פסק זמן, אבל שום דבר לא עזר, זה אפילו התגבר. קיוויתי שהכל ייפסק, זה פגע במשפחה שלי, קללות הכי נמוכות. היה עליי לחץ מאנשים מכובדים בחברה הערבית לפרוש כבר מזמן, אבל עוד האמנתי שישתנה משהו".
ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet הגיע תוכן השיחות של מונס דאבור עם האנשים הקרובים ביותר אליו, בהן הסביר למה החליט להודיע על פרישה מנבחרת ישראל.
5 צפייה בגלריה
"היה עליי לחץ מאנשים מכובדים בחברה הערבית לפרוש כבר מזמן, אבל עוד האמנתי שישתנה משהו". דאבור
(צילום: עוז מועלם)
חלוץ הופנהיים המשיך ושפך את לבו בחוגים סגורים: "זה לא רק שריקות הבוז, הרגשתי שלא היה לי גיבוי בחדר ההלבשה. לא קיבלתי את התמיכה שהייתי צריך, אפילו לא מהחברים בנבחרת. המשחק נגד איסלנד בסמי עופר היה הניסיון האחרון, וכשראיתי שגם בחיפה לא מפסיקים לקלל, הבנתי שזה סוף הסיפור. נתתי את כל הלב שלי לנבחרת, אבל קיבלתי סטירה. זה לא אנושי".
אחד המקרים שזירזו את ההחלטה של מונס הייתה ההתבטאות של שון וייסמן ("דאבור הבין את הטעות הגדולה שעשה"), שהובילה בהמשך לשיחה טעונה בין השניים בחדר ההלבשה.
5 צפייה בגלריה
הגיע למסקנה שבאווירה שנוצרה הוא אינו יכול להמשיך ללבוש את המדים הלאומיים. מאוכזב
(צילום: עוז מועלם)
מהר הבית ועד סמי עופר
עם רזומה של 40 הופעות ו־15 שערים ואחרי שהיה ממצטייני הקמפיין של וילי רוטנשטיינר, דאבור בן ה־30 הגיע למסקנה שבאווירה שנוצרה הוא אינו יכול להמשיך ללבוש את המדים הלאומיים. "האל לא יתעלם ממעשי בני העוולה, הוא רק ממתין ליום הדין", כתב רגע לפני תחילת מבצע "שומר חומות", לאחר שלטענתו אחד מבני משפחתו נתקל באלימות במהלך תפילות בהר הבית. מדובר בפסוק מהקוראן, אליו דאבור הוסיף ביטוי שמשמעותו ש"אללה יתנקם" – דבר שעורר סערה גדולה בציבור, ומאז חלק גדול מאוהדי הנבחרת סירב לסלוח לו.
מתברר כי החלוץ החליט לפרוש כבר אחרי המשחק הביתי נגד איסלנד, בו ספג שריקות בוז ללא הפסקה. בסיום התכנסה המשפחה ולחצה עליו לסיים את הסיפור, אך הוא החליט לשחק בשני משחקי החוץ באלבניה ובאיסלנד, ואז לחכות לעיתוי הנכון – בעיקר אחרי שהבין כי ימשיך בהופנהיים – כדי להוציא את ההודעה. בפוסט של 25 מילים בעברית, ערבית ואנגלית כתב: "אני רוצה להודיע לכם על החלטתי לסיים את הפרק שלי בנבחרת ישראל. בהזדמנות זו אני רוצה להודות למשפחתי ולכל מי שתמך בי לכל אורך הדרך".
חזן ובניון לא עודכנו
רגע לפני שנפרד מעוקביו, שלח דאבור הודעה ליו"ר ההתאחדות אורן חסון, איתו הוא נמצא ביחסים חמים ולאחר מכן גם שוחח איתו בטלפון. עם המנהל המקצועי יוסי בניון והמאמן אלון חזן הוא לא יצר קשר. "אחרי הקמפיין האחרון כבר הרגשתי שנחצה קו, אני פורש מהנבחרת, לא יכול להמשיך, זה פוגע לי בהנאה מכדורגל. תרמתי מספיק, הייתה לי תקווה שזה ידעך וזה לא קרה", הסביר החלוץ ליו"ר ההתאחדות, שעוד ניסה לשכנע אותו לחזור בו. "אי אפשר לדעת מה יוליד יום. אני מכבד את ההחלטה שלך, אתה שחקן מדהים ובן אדם מיוחד, יש לך עוד כמה שנים. קח פסק זמן, תשאיר פתח, אבל מה שתחליט מקובל עליי", השיב לו חסון.
בהתאחדות השקיעו מאמצים רבים כדי לטפל במשבר שחילחל עמוק לחדר ההלבשה. כשהודעות מקבוצת הווטסאפ הפנימית בנבחרת דלפו החוצה התברר גודל הפילוג בין השחקנים. "דאבור עבר משהו שאף אחד לא היה יכול להתמודד איתו", הודו בנבחרת. "ערן זהבי אחרי עשר דקות של שריקות בוז איבד עשתונות, מונס חווה את זה שנה שלמה".
חזן סבור כי הזעזוע לא יוביל לגל של עזיבות של שחקנים נוספים מהמגזר, מאחר שמלבד דאבור אף אחד מהם לא קיבל יחס עוין מהקהל. "זה לא היה צעד נכון לנסות לשכנע אותו להישאר, נבחרת ישראל היא של כולם", אמר המאמן הלאומי. בניון הוסיף: "השיחות שלנו עם השחקנים מאז ומתמיד נשארות בינינו, מודים לו על שנותיו בנבחרת ומאחלים לו בהצלחה. הנבחרת היא של כולם וזו זכות גדולה להיות בה".
חסון סיכם: "היו לי שיחות רבות עם דאבור בתקופות שונות ואהבתו לנבחרת בלטה בכולן. נבחרות ישראל היו וימשיכו להיות המקום אליו כולם שואפים להגיע ויהיו דוגמה ומופת לבני אדם שונים שיודעים למצוא את המשותף ולהתאחד בגאווה לטובת המדינה והחברה אותה הם מייצגים".
5 צפייה בגלריה
"נבחרות ישראל היו וימשיכו להיות המקום אליו כולם שואפים להגיע". חסון
(צילום: עוז מועלם)
"אחרי המשחק האחרון בסמי עופר מונס כבר הודיע לנו שהוא עוזב", גילה אחיו אנס דאבור, המשחק באחי נצרת. "הכי קשה היה במשחק בחיפה, הגענו עם שחקנים ואוהדים מהמגזר, וקיווינו שאולי יהיה שינוי. זו הייתה ההזדמנות האחרונה. אמרתי לו שהוא לא צריך את הנבחרת, שהוא משחק באירופה, בשביל מה לסבול? כשאתה נותן גול, פס או מחמיץ מקללים אותך, למה שחקן צריך לעבור את זה? נצרת וכל המגזר שמחים עם ההחלטה שלו, כולם לקחו את זה אישית. מאחלים לנבחרת ישראל בהצלחה".
מאהר חאמד, יו"ר אחי נצרת ואחד האנשים הקרובים ביותר למונס, אמר דברים ברוח דומה: "בנצרת מקבלים את ההחלטה שלו כמעשה מכובד. הוא תרם מהזמן שלו, ובמקום לקבל מחמאות רק קיללו אותו. בהתאחדות חיכו לו בפינה".
