אדר מיליטאו הופך לאט לאט לבורג חשוב מאין כמוהו במכונה שנקראת ריאל מדריד. אחרי שהפכה מקבוצת-על בשנים 2014-2018 לקבוצה ממוצעת באירופה ובמולדתה, ריאל חוזרת לימיה הטובים ובין היתר גם בזכותו.
יש להזכיר שמיליטאו בן ה-23 פותח את עונתו השלישית בריאל מדריד. הוא הגיע אליה כשחקן פורטו וכזוכה טרי בקופה אמריקה, טורניר בו השתתף לדקות בודדות כמחליף. ריאל מדריד של אז הייתה עמוסה בבלמים, בראשם סרחיו ראמוס ורפאל וראן. לאחר עזיבתם של השניים בקיץ האחרון , לפריז סן-ז'רמן ומנצ'סטר יונייטד בהתאמה, הבלאנקוס נאלצו לעשות חושבים. מאחר ורצו לחסוך כספית, ניסו למצוא פתרונות מהסגל הקיים וכן רכישות זולות או העברות חופשיות (כמו דויד אלאבה האוסטרי מבאיירן מינכן). מיליטאו, שזכה לחניכה צמודה ממרסלו הוותיק (שכנראה יעזוב בסיום העונה לפלומיננזה), קיבל מבן ארצו הברזילאי טיפול זהה למה שמרסלו קיבל מקודמו, רוברטו קרלוס האגדי. הוא למד מה המשמעות של לשחק עבור ריאל , איך להיות מנהיג ובקיצור מה שמכונה "סדרת חינוך".
גם המאמן קרלו אנצ'לוטי הבין מהר מאוד שהבלם צריך לקבל דקות, והרבה. בזכותו, בין היתר (אם כי גם בזכות הקאמבק המרשים של השוער הבלגי תיבו קורטואה), ריאל מדריד מציגה את ההגנה השלישית בטיבה בספרד, והראשונה בשלב הבתים של ליגת האלופות (במשותף עם באיירן מינכן). ההגנה הפריכה והשבירה של השנתיים הקודמות הפכה לחומה בצורה - מה שמאפשר שקט תעשייתי לשחקני החלק הקדמי. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ההתקפה הכי טובה היא לפעמים דווקא ההגנה.
ומה לגבי הנבחרת? בנובמבר הבא ברזיל תשחק בבמונדיאל בקטאר. מיליטאו עדיין לא הצליח להפוך לשחקן הרכב קבוע. אולי צריך לשקול, לאור העובדה שהסלסאו הבטיחו את עלייתם מהמוקדמות באזור דרום אמריקה חמישה משחקים לסיום, לתת לו דקות (וגם ללא מעט שחקנים אחרים בתפקידים נוספים), כדי לצבור ניסיון וביטחון. חומר למחשבה. בכל מקרה, כבר עכשיו ברור שהתמדה ונחישות עשויה להוביל את הבלם המוכשר הזה להיות אחד מהטובים בעולם בתפקידו.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
