מ-112 דקות המשחק ברוטו ששוחקו בין מכבי חיפה להפועל באר שבע, אפשר להפיק קורס מנטלי שלם של לפחות 112 שעות לימוד. אני שומע הרבה מאוד פרשנים, מאמנים וגם חברים שאומרים שאי אפשר לשייך כל דבר לצד המנטלי, אבל המשחק הזה הוכיח שהכל מנטלי!
אחד הכלים החשובים שאני מלמד את השחקנים שאני מלווה נקרא "כדור שלג". המטרה שלו היא ההבנה של השחקן אם הפעולה שאני עושה כעת כוללת בתוכה את הפעולה שעשיתי לפני, האם מסירת הפס שאני נותן עכשיו היא אותה מסירת פס מושלמת שנתתי באימון או שהיא כוללת בתוכה את חטיפת הכדור שחטפו לי רגע לפני. ברגע שזה קורה נוצר כדור שלג, ואם לא עוצרים זאת, הטעות המינורית תגדל לטעויות גדולות יותר שיהיה קשה לעצור בהמשך.
שופט המשחק גל ליבוביץ' נתקל באותו כדור שלג. לא ממש מעניינת אותי בחירת ההחלטות שלו בתחילת המשחק - כצופה וכמאמן מנטלי העניין זו ההתנהלות שלו רגע אחרי ההחלטה ודרך קבלת ההחלטה באותה שנייה. בדקה ה-26, לאחר הוצאת האדום לבאר שבע, כל שפת הגוף שלו - ההליכה במגרש, הריצה, התנועות וגם מקצב השריקות - השתנתה. מסירה אצל שחקן = שריקות אצל השופט. כלומר, מה שהיה בראש של השופט אלו הפעולות שכבר קיבל, ופחות הרגע הנוכחי, שזה בסוף מה שקריטי.
כאשר זה מתנהל בראשו, אדום נוסף שיהיה צריך להוציא לבאר שבע לא ייצא באותו האופן: בתקרית ליד קו הקרן במחצית השנייה (נחזור אליה מיד) היה חובה על פי החוק להוציא 2 אדומים נוספים לב"ש (מרפק ודריכה ללא כדור). זה נכון גם לגבי שופטי ה-VAR - אין ספק שהצוות היה חייב לעדכן את השופט. אלו טעויות שיפוט שלא נגרמו בשל אי ידיעת החוקה, אלא אך ורק בשל אלמנט מנטלי שפגע בקבלת ההחלטה הנכונה.
לאחר הרחקת גורדנה הבין רוני לוי שבמשחק כדורגל הוא לא יוכל לנצח - פיגור 1:0, 10 שחקנים, מגרש חוץ, אנרגיות ברצפה של שחקניו. לוי מאמן מנוסה, חכם, שכבר עבר הרבה במגרשי הכדורגל, ועשה הכל (וזו זכותו) כדי שכולם יתעסקו בהכל חוץ מכדורגל, כשהמטרה שלו היא למשוך גם את חיפה לאותו המשחק. ההתנהלות שלו כלפי השופט, הספסל של חיפה, השחקנים, הקהל - הכל, וללא הרף, היה מיועד לכך. זה יכול להיראות לעתים מהצד כאובדן עשתונות, אך לדעתי זה היה מכוון בשביל להשיג את מטרתו (לא לצאת עם תבוסה). וזה הצליח לו - מכבי חיפה לא שיחקה את הכדורגל הרגיל שלה.
אני חושב שחיפה נגררה למשחק של ב"ש, ממש "השתתפה בכאבה" והזדהתה עם התלונות של לוי. הם הרגישו, כמו כל מי שצפה במשחק, שהעניין נגמר בדקה ה-15 ורק חיכו לרדת עם ניצחון קל. שוב כדור השלג - במקום להתייחס לכל פעולה ספציפית, התייחסו לעבר של המשחק. לוי הרדים את כולם (גם את שחקני ב"ש), גרם להם להבין שהמשחק גמור, ואחרי שמרדימים צריך את איתי שכטר בשביל שיעיר את החברים, ובזה הוא מעולה.
גם שכטר הפעיל כלי מנטלי: בזכות הניסיון שלו הוא ידע שכדי לצאת עם משהו מהמשחק צריך לגרום לחבריו לשנות גישה , ותידלק את תקרית הקרן בשביל דבר אחד - לגרום לחבריו להבין שהם רק בפיגור 1:0. שכטר חיפש את הרגע הזה כמו שעשה במספר מקרים בעבר, כדי להעיר את כולם ולהפגין מנהיגות. וזה הצליח.
הכותב הוא מאמן מנטלי לספורטאים ומייסד "מועדון השחקנים המתמידים".
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
