הכדורגל הישראלי חולה, אבל בעיניו הוא בריא לחלוטין ואין לו שום בעיה: הכסף ממשיך לזרום אליו, הקהל השבוי ממשיך להגיע למגרשים, לא משנה מה קורה, והוא מסוקר יותר מכל ענף אחר. האוהדים יודעים שמשהו פה לא בסדר: שמחירי הכרטיסים גבוהים מדי, ששעות המשחקים לא הגיוניות ואי אפשר להביא את הילדים למגרש, שהאלימות ביציעים חוגגת, שהשיפוט לא טוב, וכמובן שהרמה על הדשא רחוקה מאוד מלהשביע רצון. יש קבוצות בליגה שמתנגדות לכיבוש שערים כמו בקטע אידיאולוגי, יש שחקנים שמכורים לביזבוזי זמן כמו שפליטי ריאליטי מכורים לתשומת לב. לפעמים עולה השאלה: האם האנשים שעוסקים בכדורגל בארץ בכלל אוהבים אותו, או שהוא עבורם רק כלי לסיפוק צרכים אחרים כמו תאוות פרסום.
לאחרונה אנחנו עדים ליותר ויותר קולות של אוהדים שנמאס להם מהמצב, ובראשם אוהדי בית"ר ירושלים שפועלים כדי להעיף את לה פמיליה מהכדורגל. יש צמא גדול לשינוי אמיתי, אך הבעיה היא שאין מנהיג אמיתי שיוביל אותו. רק האוהדים עצמם יכולים להבין שינוי. אם כל האוהדים יתאחדו וישמיעו את קולם באופן ברור, דברים יתחילו להשתנות.
זה אולי קשה לשמוע את זה בשל החיבור הרגשי, אבל אוהדים הם לקוחות. אם הלקוחות ממשיכים להגיע לעסק ולתמוך בו, אז הוא לא ישתנה. בעלי העסק יודעים שהלקוחות שלהם יקטרו קצת, אבל בסופו של דבר ישלימו עם המצב. הם יודעים שהלקוחות מוכנים לשלם כמעט כל מחיר. כמו הצפרדע שמתבשלת בתוך הסיר, בכל פעם האוהדים נאלצים לספוג גזירה חדשה - אבל למעט התקממויות ספורדיות, שום דבר לא משתנה.
שינוי אמיתי יגיע רק באמצעות מחאה רחבת היקף מהשטח, ולא שום דבר אחר. לא ההתאחדות לכדורגל, לא ראשי הקבוצות ולא הכנסת - לאף אחד מהגופים הללו לא באמת אכפת מהכדורגל הישראלי, את חלקן המצב הזה אפילו משרת. כמו חלק מראשי הקבוצות שנהנים מהתהילה ואור הזרקורים בתמורה להשקעה כמעט אפסית במועדונים או עסקנים מתחלפים שלא ברור מה הם עושים בתפקידים שלהם מלבד לצקצק כשקורה משהו חמור.
בסופו של דבר כולם בונים על האוהדים שיתרגלו גם למצב הנוכחי, הם יודעים שאין סיכוי שאף אחד יתקומם. כל ניסיון למחאה ידוכא ע"י האוהדים עצמם. אם קבוצת אוהדים של קבוצה מסוימת תפצח במחאה, אוהדי היריבה ילגלגו במקום להצטרף לחברים שלהם, רק כי הם לובשים חולצה בצבע אחר. כל קבוצת אוהדים מסתכלת רק על האינטרס הצר שלה, לרשויות זה נוח מאוד.
יש תופעות שיש עליהן קונצנזוס רחב: האלימות והגזענות ביציעים שכולם מתנגדים להן, ביזבוזי הזמן הבלתי נסבלים ושעות המשחקים הנוראיות. האוהדים הם היחידים שיכולים לשנות את המצב אם יתאחדו. רק מחאה אפקטיבית הכוללת הפגנות והחרמות משחקים יזיזו עניינים. רוצים שינוי? תביאו אותו בעצמכם. אף אחד לא יפעל למענכם.
