הפופוליסט
טרופר מפזר כספים וברכות
עם צאת השבת, בתום טורניר הג'ודו האפרורי בת"א, מיהר שר הספורט חילי טרופר לברך את הזוכים במדליות ארד, הודה "למאמנים, לאיגוד ולכל הנבחרת", וסיים בהיסחפות: "אנו נועלים גראנד סלאם מדהים שהסב לנו גאווה רבה". שטויות. בשביל זה נצטרך לחכות למצעד הגאווה.
זה היה טורניר מצומק, מרבית הטובים בעולם נעדרו. לא פחות מ-44 ישראלים מילאו את השורות והביאו בקושי חמש מדליות מתוך 56. ברוך שמאילוב המצוין זכה בזהב (מקבוצת המשקל שלו נעדרו עשרת המובילים בעולם), וארבעה מחבריו חלקו ארד עם שותפים. יבול דל ומאכזב ל"אימפריית הג'ודו" המושקעת, במגרש הביתי.
בטבלת המדליות סיימנו במקום החמישי, אחרי משלחות דלילות מצרפת, אזרבייג'ן, גיאורגיה ויפן (ששלחה רק ארבע מתחרות). אבל לטרופר אפשר למכור שזו הייתה הצלחה מדהימה, ואפילו לתת לו להעניק מדליות. עם קצת יחסי ציבור, אפשר להוציא ממנו הרבה כספי ציבור. כמה? לאן הולך הכסף? מי מימן את שהיית נשיא ההתאחדות העולמית, מריוס ויזר, בסוויטה בהילטון ת"א שעלותה 4,300 דולר ללילה לא כולל מע"מ ואקסטרות, ואת החדרים לשאר עסקני ההתאחדות?
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד תומך זו השנה השנייה בכ־2 אליפויות גראנד סלאם, ולראשונה באליפות אירופה לצעירים בכ־9 מיליון שקל בקירוב. עד כה הועברו לאיגוד כ־3 מיליון שקל. התמיכה ניתנת לאיגוד הג'ודו בלבד. למשרד אין נגיעה להפקה ולביצוע האירוע, על כך אחראי האיגוד". כסף גדול, ראש קטן. לא עדיף להשקיע את המיליונים בפריפריה? זה משרד הספורט, לא התיירות.
את זירות האיגרוף בכדורגל ובכדורסל כולם מכירים. שלשום, אחרי העימותים הקשים בין שוטרים לאוהדים בחיפה, מיהר טרופר לדווח: "פניתי לשר לבטחון הפנים כדי שהנושא ייבחן לעומק". וואו, איזה ביצועיסט! שנה קודם, כשהייתה קטטה בדרבי החיפאי, השר הבהיר: "נעמוד כחומה בצורה יחד עם כל הגורמים נגד כל מעשה אלים". לא קשה לנחש מה היה אומר על החומה הזו יורם ארבל.
בקיץ שעבר, בעקבות האלימות בדרבי התל־אביבי בגמר הגביע, טרופר הודיע: "ההתנהגויות בשבועות האחרונים היו בבחינת פעמוני אזהרה ואני לא מתכוון לאטום את אוזניי מלשמוע אותם". בדרבי לפני שבועיים אוהדים הגיעו לבלומפילד וגמרו באיכילוב, אך ספק אם השמועה גונבה לאוזניו.
במרכזי הספורט שולטים מאכערים וקומבינטורים, שאנשי שלומם עושים באיגודים כבתוך שלהם. עבריינים שולטים בקבוצות, גזענים חוגגים ביציעים, מחירי כרטיסים לאירועי ספורט מופקעים – ומה עושה השר? מפיץ הודעות על השקעות במתקנים, מברך את הזוכים ומפריס פרסים.
מת על טקסים וגינונים, טרופר. בחמישי שעבר נדבק לנשיא המדינה, והתעקש להניף את גביע הכדורסל. בתחילת החודש הכריז על פרס חדש – "אות מפעל חיים לאנשי ספורט", והסביר: "זה יבטא את ההערכה הרבה שלנו אליהם". ואם כבר פופוליזם, למה לא להמליץ לאזרח את הבלם הפורטוגלי, מיגל ויטור, כדי שיעזור לנבחרת? במקום להשקיע בבלמים צעירים מקומיים, נקצר הליכים. ברכות לזוכים בתעודות הוקרה וזהות, והכי חשוב, עוד חשיפה לשר חובב הפרסים והפרסום.
מי שתורם כליה לאדם שאינו מכיר, חייב להיות בעל נשמה גדולה. טרופר הוא גם משב רוח תרבותי אחרי קודמתו בתפקיד, שגרירת וולגריה. אלא שהספורט הישראלי חולה אנוש ושופע שועלי קומבינות שאוכלים אותו, מלח הארץ, בלי מלח. עם כל הצער שבדבר, הגיע הזמן לומר לכבוד השר: זה גדול עליך, נשמה.
הטרמפיסטים
הטוטו מקדם את עסקניו
כן, הרבה כסף לבזבוזים היה לאיגוד הג'ודו בזכות הטורניר. משרד הספורט שפך כשני־שלישים מהתקציב, וגם יתר הסיוע הגיע מכספי ציבור – כרטיסים, עיריית ת"א וספונסרים בראשות הטוטו.
למה גם מועצת ההימורים שקשורה למשרד הספורט נותנת חסות לטורניר בינלאומי? מה זה חשוב? העיקר שיו"ר הטוטו שבתאי צור, ומ"מ המנכ"ל יעל אלמור־ליאון, זכו להצטלם עם יו"ר האיגוד משה פונטי, ובעמוד הפייסבוק שלהם אפילו פורסמה תמונה של היו"ר צור על רקע מזרן הג'ודו, בפוזה שהזכירה את בומבה צור בחנוכת תעלת בלאומילך.
כמה שילם הטוטו לאיגוד, שחילק פרסים לזוכים (בעיקר מחו"ל) בסך 154 אלף יורו? מרוב בושה כנראה, בתגובה הם דווקא היו קמצנים: "מדובר בהסכם מסחרי, לא נחשוף את הסכום". אז אין ברירה, כמו שהם אוהבים, נהמר: בסביבות מיליון שקלים.
ה"טאלנטים"
בלבול מגייס את חרזי וגרובס
"אני שמח שהצלחנו להשלים צוות איכותי, שעבד איתי בעבר במכבי חיפה ובפרמייר־ליג בווסטהאם", כך בישר לאומה מרקו בלבול, שישמש כמאמן לאומי במשחקי הידידות מול גרמניה ורומניה. ידידות זו לא מילה, במיוחד אחרי החלטורה שסידר לשלושה מחבריו, אבל זה צוות איכותי? אולי במושגים של מגילת איכה.
מדובר בעוזרי המאמן אלון חרזי ופול גרובס, ובמאמן השוערים גיורא אנטמן. על האחרון, שלא היה שותף כאיש צוות בתארים האחרונים של מכבי חיפה והפועל באר-שבע, אפשר לדלג, ועל חרזי, שכשל כמאמן בהפועל עכו, מיותר להרחיב, וכדי להכיר באיכויות של העוזר האנגלי, לא צריך את האנציקלופדיה בריטניקה.
בווסטהאם של אברם גרנט, גרובס היה שותף לעונה מזעזעת שהסתיימה בירידה ובפיטורי המאמן. אחר־כך התגלגל במועדונים שוליים, הגיע כעוזר מאמן להודו, ומונה לעוזרו של בלבול במכבי חיפה המיובשת. כעבור שנה וחצי עזב לטובת "אתגר חדש" כדבריו – אימון גלוסטר סיטי מליגת המחוז הצפוני באנגליה, שזה הדרג השישי במדינה.
ומה קרה שם? לא מזמן המאמן האיכותי פוטר, בעקבות תבוסה 3:0 לגייטסהד, שבאה אחרי חמישה הפסדים רצופים ודרדרה את הקבוצה למקום ה־20 (מ־22) בטבלה. שיא השפל נרשם בתבוסה 9:0 לצ'ורלי. בשביל זה יש חברים בישראל.
כמה משלמים לטראסט המוחות של בלבול – ששכרו החודשי עומד על כ-35 אלף שקל ברוטו, ולא עובד יותר מדי נטו – בהתאחדות מעדיפים לא לגלות. אבל העיקר שעל איכויות הם לא מתפשרים.
הבלפן
שגיא כהן ממשיך להמציא
ליגת האלופות, באיירן מינכן מתארחת בזלצבורג, אבי מלר משדר: "תומאס מולר עם 404 הופעות במדי באיירן בבונדסליגה. רק לשני חלוצים יש יותר הופעות בתולדות ההיסטוריה של באיירן ממנו, החלוצים גרד מולר כמובן ושוורצנבק".
"ממש תודה, מלר. זה השניים שכבשו נגד לידס בגמר", זרם איתו הפרשן שגיא כהן, שנוהג להצהיר על אהדתו ללידס יונייטד. ובכן, לא רק שהצוות סילף את "תולדות ההיסטוריה", הפרשן, בניסיונו להרשים, שב והוכיח כי שרלטנותו אמנותו.
הנס־גיאורג שוורצנבק היה מגדולי הבלמים של באיירן ונבחרת גרמניה, לעיתים מגן שמאלי, בטח לא חלוץ. ב־0:2 על לידס בגמר הצ'מפיונס, את צמד השערים הבקיעו פרנץ רוט וגרד מולר. את צמד הבלופים הפיקו שגיא כהן ואבי מלר.
המאולץ
אלי אילדיס נופל ברחבה
אנשי תקשורת שמופיעים בריאליטי זה לגיטימי, כאלה שעושים פרומואים לתוכנית שלהם ורוקדים על שתי חתונות, זו כבר השתנה לבריכת האתיקה. מהמקפצה.
"לא ניפרד בלי משהו בקטנה", דיקלם כהרגלו המגיש אלי אילדיס בסיום מהדורת "חדשות הספורט", ואז הרחיב על הקטע שהציג: "אלכס שטילוב מוכיח כישורי ריקוד מרשימים בתוכנית החדשה של קשת 12 'רוקדים עם כוכבים', אז יחד עם נבחרת ההתעמלות הוא עשה את אתגר הטיקטוק של התוכנית". מה שאילדיס לא ציין, כגילוי נאות, זה שגם הוא משתתף בתוכנית (אם כי אצלו זה היה יותר "רוקדים עם כוכבית").
ואחרי שטישטש בעצמו את הגבולות, מתבקש להרחיב על כישורי הריקוד של קריין החדשות, שהזכירו פיל בחזות בלרינה. בת-זוגו בריקוד, ראוי להדגיש, לא הייתה מירי נבו. היא דווקא הפגינה את כישוריה בשידור משחקי החורף בבייג'ינג, ובטקס הנעילה שיבשה שוב ושוב את שם העיר שתארח את האולימפיאדה ב־2026 – קורטינה ד'אמפצו.
"הגיע הזמן לעשות לזה סוף", אמר השופט הישיר דוד דביר במשדר ההדחה של אילדיס והרקדנית אלונה ריסקין, ובין הנימוקים שמנה בעקבות ביצועיו: "אין גמישות... חייכת קצת מאולץ.. היית קצת קר מדי... הייתם כמו שני רובוטים"... לרגע אפשר היה לחשוב ששופט הריקוד צפה ב"חדשות הספורט".
מילה זו מילה
"הקרב על ההישרדות הופך להיות קרב עקוב מדם"
השדרית שרון פרי מדווחת מהחזית. לא בין אוקראינה לרוסיה, בין מכבי פ"ת לנוף־הגליל
