מה קורה כשהגלגל שהסתובב עשר שנים רצופות באותו מסלול, באותו קצב, מחליט יום אחד שנמאס לו, שהוא רוצה מסלול אחר, סוף שונה, לא ידוע מראש. עשר שנים שבאיירן מינכן זכתה באליפות, רמסה את הליגה, קנתה את כל מי שסיכן אותה, הוציאה, כמו חור בבלון, את כל האוויר מהתחרות, נשמת אפו של הספורט.
אפילו השנה, באחת השנים היותר גרועות של באיירן המודרנית, כולל חילופי מאמנים סוערים, היה נדמה שהיא תמצא דרך לתפור עוד אליפות. בסוף אפריל ושלהי האביב, באיירן ניצחה את הרטה ברלין יומיים אחרי שדורטמונד השאירה שתי נקודות אצל בוכום מהתחתית. באיירן חזרה לבית הקבוע שלה במרומי הטבלה. דורטמונד שוב הצליחה להכשיל את עצמה בעצמה ושוב נאלצה להביט צפונה כדי לראות פסגה.
6 צפייה בגלריה
מי הקבוצה שתזכה בסוף באליפות? פבאר ובלינגהאם
(צילום: Alexander Hassenstein / gettyimages)
שתיהן ניצחו בשני המחזורים הבאים, אבל בשבת החולפת, מחזור אחד לפני הסוף, באיירן התמוטטה בבית מול לייפציג, דורטמונד הביסה באאוגסבורג. במחזור האחרון היום (16:30) דורטמונד תארח את מיינץ ובאיירן תיסע לקלן. כל קומבינציה שבה דורטמונד משיגה אותן מספר נקודות כמו באיירן, והשוורצגלבן אלופים בפעם הראשונה מאז 2012, עם לבנדובסקי, הומלס וגצה, ויורגן קלופ על הקווים.
"לא חושבים על אסון"
כל שוק הדירות בדורטמונד וסביבתה, עיר כעורה, מוזנחת ומוכת אבטלה וחוסר תקווה, בעיקר לאחר סגירת המכרות, התעורר לחיים. כל אוהדי דורטמונד בגרמניה ואירופה רוצים להיות בעיר בימים שלפני, במשחק, בחגיגות שאחרי. לגעת בטירוף, בהיסטוריה, ברגע, בסבסטיאן האלר, מלך השערים של הקבוצה, שהתחיל את העונה עם אבחון של סרטן באשכים. במרקו רויס, אולי הסופרסטאר הכי טרגי של הכדורגל הגרמני המודרני, שנשאר נאמן לקבוצה. מאות אוהדים כבר יצאו לשריין להם מקום בכיכר ובמסלול חגיגות האליפות מיד לאחר הניצחון על אאוגסבורג. "עוד ניצחון אחד, לעזאזל", צעק סבסטיאן קל, המנהל המקצועי של הקבוצה, אחרי הניצחון בשבת, "עוד ניצחון מחורבן אחד. רק צריך להתרכז. לא להיות רק באופוריה".
"השחקנים שלי יכולים לקנות מה שהם רוצים", אומר המאמן הקרואטי אדין טרזיץ' שגרם לאוהדים לשכוח קצת את קלופ, "את הבית הכי יקר, המכונית הכי מפוארת, חופשה חלומית. אבל אף אחד לא יכול לקנות להם את שבת בשלוש וחצי בצהריים, ואת 90 הדקות, ואת מה שיכול לקרות אחריו, לכאן או לכאן".
עיר שלמה מחכה ל־90 הדקות הללו. אף אחד לא רוצה להפסיד את הרגע הזה. לך תדע מתי באיירן תיכשל ככה שוב. טירוף ברחובות דורטמונד, גם ככה עיר חולה ונושמת כדורגל. "יש לנו עוד חמישה ימים לישון עד לאליפות", אומר רופא הילדים נילס פרוהוף, אוהד שרוף של הקבוצה מילדות, "חיכינו עשר שנים, מה זה חמישה ימים".
בשביל אוהד של קבוצה שבעשור האחרון תמיד מצאה דרכים יצירתיות להיכשל, אתה נשמע די בטוח.
"בניגוד לטבע שלנו כגרמנים, אנחנו אפילו לא חושבים על אפשרות של אסון. זו לא אפשרות. אנחנו בבית. ננצח".
ואם לא?
"אז באיירן תפסיד. ואם לא, אז דיכאון ספורטיבי שאני לא רואה דרך לצאת ממנו".
"לא מכירים את עצמנו"
כל אופוריה חייבת דיספוריה כדי לאזן אותה, ואת השגעת של דורטמונד מאזן הדיכאון הבווארי, זה שגאה ושחצן מדי כדי להודות שזה בכלל נוגע בו, שעוד בטוח שכל הכוכבים יסתדרו בשמיים בשבת בערך בחמש ורבע שעון מקומי. זאת הייתה עונה של חוסר תשוקה, נחישות או יכולת לעמוד מול כל מיני משברים במינכן. כל טיפה קטנה גרמה לכל הסכרים להתמוטט, כל אחד, מההנהלה, הצוות המקצועי ועד אחרון השחקנים, חיפש מישהו אחד שינהיג אותו, מישהו שאפשר להסתכל אליו, ללכת אחריו. כפתור החירום שאתה לוחץ עליו רגע לפני הגלישה לתהום. אף אחד לא היה שם. אם הכוכבים לא יסתדרו בשבת בערב, באיירן תעבור רעידת אדמה נוספת. אפשר לתרץ הדחה בגביע או בצ'מפיונס, אבל לא בליגה המקומית. לא ככה. לא נגד היריבה המושבעת. במשך שנה שלמה מגדל האימפריה התנדנד, נגד לייפציג הוא קרס. "רימינו את עצמנו עונה שלמה", אומר האוהד מתיאס צורן.
6 צפייה בגלריה
באיירן קיבלה עוד ועוד הזדמנויות - ופיקששה. קימיך
(צילום: Matthias Hangst/Getty Images)
זה לא שדורטמונד לא עשתה הכל כדי לתת לבאיירן אפשרות לחלץ משהו מהעונה הזו. שתי תוצאות התיקו שלה נגד בוכום ושטוטגרט, שתי קבוצות במאבק נגד הירידה, נתנו לבאיירן עוד הזדמנות. רק שכל המאפיינים של שתי הקבוצות התחלפו ביניהם. "כל אי־הוודאות וחוסר הביטחון והיכולת הקומית לפשל, תמיד היו מנת חלקה של דורטמונד", אומר צורן, "זה מוזר ועצוב לראות איך כל הדברים השליליים הללו השתלטו על הקבוצה שלך. שום דבר לא עזר. הכל היה מחורבן. מההחתמה של מאנה, דרך הפציעה והסכסוך עם נוייר ועד חילופי המאמנים. אבל למרות שאנחנו שבורי לב מההפסד בבית ללייפציג, אנחנו ניקח את הסטנדרט של עשר אליפויות רצופות בכל זמן נתון".
אתה עדיין אופטימי.
"אני רוצה להגיד שכן. זו חלק מהדנ"א של באיירן, להיות אופטימי, לחשוב שתמיד הכל יסתדר. הרבה מאוד אנשים עדיין בטוחים שדורטמונד תמצא דרך להפסיד או לעשות תיקו. זה משהו אחד להיות צייד ומשהו אחר להיות ניצוד. ועכשיו הצייד אחריהם. מצד שני, הסיפור עם האלר זה הסיפור הכי לא מציאותי שקרה בליגה כבר הרבה זמן. אני לא יכול לראות איך זה לא נגמר באליפות שלהם".
הרבה שאלות יעלו במינכן אם האליפות תלך לדורטמונד. "ברור שיתחילו חילופי ההאשמות, ואנשים מהצוות המקצועי, שחקנים ואולי מאמן וגם מההנהלה יצטרכו ללכת. מדובר בכישלון קולוסאלי", אומר צורן, "אבל הבעיה האמיתית היא שאיבדנו את הזהות שלנו. עברנו משבר פה ומשבר שם, אבל לא משבר זהות. אנחנו לא מכירים את עצמנו ולא יודעים מי אנחנו. זה משבר גדול מאוד. קיץ אחד לא ירפא אותו, אבל אליפות בשנייה האחרונה יכולה להמתיק אותו".
