56 נקודות נגד ברצלונה במחצית אחת, שעד אמש ניצחה בכל 6 משחקיה ביורוליג - זה אומר הכל. כבר מזמן לא ראינו את מכבי ת"א ביכולת כזו. 17 הפרש, פער שיוכל היה להיות כפול לפי יחסי הכוחות ברגעים רבים של המשחק.
לפי חוות דעתם של החברים בברצלונה, שאראס הולך להיות המאמן המוביל ביבשת, אבל בת"א יאניס ספרופולוס עשה לו בית ספר. ספק אם שאראס, שזוכר משחקים גדולים במדי מכבי ת"א בהיכל, ישכח את מה שקרה לו, את ההצגה של ג'יימס נאנלי, אנטה ז'יז'יץ' וכל השאר. הוא יודע טוב יותר מכל אחד אחר כמה האולם הביתי של מכבי יכול לדחוף את הקבוצה להופעות יוצאות דופן, ועדיין הופתע מהבליץ הזה שנפל עליו. מכבי ת"א, שפתחה את העונה בצליעה, הוכיחה כי היא יודעת לשחק אחרת כשזה מגיע ליריבות הגדולות.
מכבי ת"א עלתה נחושה כבר מהפתיחה והסתערה על יריבתה כאילו זה משחק העונה מבחינתה. אין ספק כי הניצחון החשוב והיכולת המדהימה ב-20 הדקות הראשונות פתחו דף חדש. כשמוסיפים לכך את הניצחון על ז'לגיריס ביום שלישי, מקבלים קבוצה מחוברת, שהייתה זקוקה לזמן כדי להגיע לעמדה הזו. ההכנה הלקויה בחסות הקורונה השפיעה באופן ברור, כי היכולת של מכבי ברגע שהתחילה לרוץ עם ההרכב החדש היא עולם אחר. ואם כבר ז'לגיריס, עוד ענק עמד על הקווים בהיכל, יורי זדובץ', וגם הוא נשאר עצבני ומתוסכל כמו שאראס.
הדבר היחיד שמפריע לי בהיכל מהצפייה במשחקים: בחייאת, אל תורידו את המסכות! עוד לא עברנו את הקורונה, ואנחנו חיים בעולם מסוכן. אנשי האבטחה מבקשים זאת שוב ושוב מהאוהדים, שמחזירים אותן לדקה ואז שוב מסירים. שמרו על הבריאות – אפשר לעודד, לשמוח, להיכנס לטירוף ולהיות זהירים, הכל יחד.
