הקיץ הנוכחי נדיר למדי מבחינת הכדורסל הישראלי: שתי נבחרות העתודה שלנו בכדורסל - בנים ובנות - מגיעות לאליפות אירופה ככוחות משמעותיים שצריך להתחשב בהם.
אבל אולי זה סמלי שאחרי ההייפ של נבחרת הנוער בכדורגל, סגנית אלופת היורו עד גיל 19 (כן, לכולם זה נשמע עדיין מוזר), גם הנבחרות הצעירות בכדורסל יתמודדו על הזכות להגיע ליום האחרון של הטורניר. אם אצל הגברים זה כבר עניין שבשגרה (אלופי אירופה עד גיל 20 בשתי האליפויות האחרונות), אז הפעם גם אצל המקבילה הנשית צמח דור מוכשר, כזה שאמנם ישחק הקיץ באליפות אירופה דרג ב', אבל אמור לעשות את העבודה ולעלות לדרג א'.
כבר שנתיים שפיב"א ביטלה את אליפויות אירופה השונות לנבחרות צעירות (קורונה, אתם זוכרים) והנה, הקיץ החליטו לחזור לשגרה. רצה הגורל ושתי נבחרות העתודה יפתחו כמעט במקביל את מסען. הבנות (בבית עם גרמניה, גיאורגיה וארמניה), בהדרכת טל נתן, יחלו את דרכן כבר בשבת בטורניר שיתקיים בצפון מקדוניה. הבנים (בבית שכולל את יוון פורטוגל ואיטליה), עם אורן אהרוני על הקווים, ייצאו לדרך כעבור שבוע באליפות שתיערך במונטנגרו.
שני השמות הגדולים של הנבחרות הם גם הכוכבים שלה. מצד אחד, נועם דוברת (20), שחקנה של הפועל ירושלים ואחד הכישרונות הגדולים של הכדורסל הישראלי. מצד שני, ירדן גרזון, רק בת 18, אבל כבר עכשיו שחקנית חמישייה בנבחרת הנשים הבוגרת ומי שאחרי האליפות תצא למכללת אינדיאנה, שם תשחק בארבע השנים הקרובות, אולי לפני שתיבחר בדראפט ה־WNBA. זה לפחות הכיוון.
השניים הגיעו לצילום המשותף עם הגופייה בכחול-לבן והסיטואציה הזו כבר גרמה להם להתרגשות קלה. "נבחרת ישראל זה המקום הכי מיוחד לשחק עבורו כדורסל", מציינת גרזון. "אני, לפחות, מרגישה תמיד מאוד שייכת, לייצג את המדינה זה משהו שונה". דוברת מסכים: "יש לזה ערך מוסף. זה שונה מלשחק במדי קבוצה בליגת העל, למשל. אתה פוגש את כל השחקנים הכי טובים, מיריבים הופכים לחברים לקבוצה. לכולם יש מטרה משותפת והיא להביא כבוד למדינה".
זה לא סוד שיש משתי הנבחרות לא מעט ציפיות.
גרזון: "האמת, יש לנו נבחרת טובה מאוד. כך גם אנחנו רואות את עצמנו. לא מרגישות אנדרדוג. משהו שונה מאיך שבעבר הסתכלו עלינו. זה עוזר, יש ביטחון והמטרה, לפחות שלנו, היא לא רק לעלות לגמר, אלא גם לזכות בטורניר. אנחנו מספיק טובות לזה".
דוברת: "בשתי אליפויות אירופה האחרונה הנפנו גביע, אז בטוח שהמטרות גבוהות. צריך להבין שכל שנה מתחלף שנתון, הרמה מאוד דינמית ולכן כל פעם אתה צריך להוכיח את עצמך מחדש. ברור לכולם שהמקום של נבחרת העתודה הישראלית הוא בטופ של אירופה".
דוברת וגרזון הגיעו דווקא אחרי עונה מאכזבת מבחינת קבוצתית. הגארד המוכשר, שפתח את העונה בכלל במכבי ראשל"צ, הודח עם הפועל ירושלים בחצי גמר הפלייאוף. "היו כמה רגעים קשים אחרי שהכל הסתיים", מודה דוברת. "הרגשתי שאנחנו יכולים לעשות את זה, שאפשר ללכת עד הסוף. בסוף אתה נופל על הדברים הקטנים, עוד קליעת עונשין, עצירה בהגנה. הראש אומר להתקדם הלאה, אבל זה קשה".
גרזון ועירוני ר"ג כלל לא הגיעו לחצי גמר הפלייאוף ואיבדו את תואר האליפות. מה שכן, בעונה הבאה, כאמור, כבר תביא את הכישרון שלה לליגת המכללות בארה"ב. "הרבה שנים חשבתי על זה. מאוד קרץ לי כל הזמן", היא מסבירה. "שם כדורסל הנשים הוא במרכז, לא מסתתר מאחורי הגברים. יש אוהדים במגרשים וכל מה שצריך מסביב. יש שם את כל התמיכה כדי להפוך לשחקנית גדולה. בכלל, אני מאוד אוהבת להגיע למקומות לא כאנדרדוג, כאחת שמסתכלת מלמעלה ומחכה לזמן שלה. כדי שביום שאגיע למקומות שאני מכוונת אליהם - זה יהיה מהדלת הראשית".
אני שומע נימה ברורה של ביקורת על היחס שמקבל פה כדורסל הנשים.
"מתייחסים אחרת בדברים הכי קטנים. שחקן נבחרת עתודה גברים, למשל, ילך ברחוב וכנראה יזהו אותו. אותנו לא מכירים. שם לדעתי מתחילה הבעיה. חובת ההוכחה היא בסוף עלינו. אנחנו צריכות לייצג את הנבחרת בצורה הכי טובה. ברגע שהניצחונות יבואו, אז כן תהיה תהודה. זה ייצור באזז, עניין. אנחנו הדור שיכול לעשות את זה".
את מאמינה שיום אחד יהיה שוויון בשכר בין גברים לנשים בכדורסל?
"זה תהליך שגם בארה"ב ובם באירופה נעשה. כשמדברים על שוויון בשכר, צריכים להיות אותה כמות אוהדים, שכרטיס יעלה אותו דבר. זה תהליך מאוד ארוך. לאט-לאט זה יקרה. אני מאוד שמחה שהשנה בליגת העל שלנו, למשל, ארבע קבוצות נרשמו לאירופה, אחת אפילו ליורוליג".
לסיום, מה החלום הגדול שלכם?
דוברת: "להגיע עם נבחרת ישראל להישגים. להתקדם ברמה האישית. יש לי עוד עונה לפניי עם הפועל ירושלים. הכל מהכל".
גרזון: "דראפט ה־WNBA זו באמת המטרה הגדולה. כילדה הסתכלתי על היורוליג וראיתי שחקניות גדולות משחקות שם, גם אמריקאיות. מקווה שיום אחד גם אני אהיה שם".
