כאוהד הפועל ירושלים בכדורסל אני קורא לאוהדים: תרכשו מינוי, בואו למשחקים, תיהנו, תעודדו ובפעם ב... תחגגו עם איזה תואר.
אני יכול להעיד על עצמי כאוהד הפועל ירושלים כבר כמה עשרות שנים, כולל עונות רבות באולם הישן במלחה, שכבר הייתי בטוח שלא אראה את הקבוצה לוקחת אליפות. פפי, פיני, ארז, אוהדים של מכבי והפועל ת"א , סדרות פלייאוף בהיכל, הפסדים צורמים, ניצחונות מפוארים, כמה גביעי ליגה ותואר אירופי שאף פעם לא נשכח. חשבנו שראינו הכול וטעמנו מהכל, עד שהגיע אורי אלון, שמסתבר שעבר את אותו התהליך, והחליט שהוא משתמש בהון שצבר להגשים עוד חלום שלו, לקחת אליפות ממכבי ת"א והפעם כבעלים. כמה שנים בטופ של הליגה עם שתי אליפויות ואחת שהפסדנו ברבע האחרון בארנה לראשל"צ, גרמו לי להסתכל על הכל אחרת.
לא, אנחנו לא מכבי ,וטוב שכך... אנחנו גם לא הפועל קטמון, וגם טוב שכך. בסוף אנחנו חובבי ספורט, אוהבי כדורסל, שאוהדים ואוהבים את הפועל ירושלים. תן להגיע כל שבוע לארנה, להחנות על האי תנועה מול טדי (הסכם לא כתוב עם ראש העיר שלא נותנים דוחות בערבי משחקים), לעשות את הסיבוב של הארנה ברוח המקפיאה ולהיכנס משער 12.
מחכה בתור הארוך כאילו זה התור לתיאטרון ירושלים, בלי דחיפות, בלי קללות ובלי טענות, נכנס ויושב במקום הקבוע שאת החבר'ה שיושבים מסביבי אני מכיר רק מהארנה. צועק, מעודד, שר את כל השירים , יושב וסופר את הדקות. לא שוכח את סמי בכר בכל שריקה מעוררת מחלוקת. מנתח מהלכים עם זה שיושב שורה מתחתיי כאילו היינו פרשני NBA, ומה עדיף - הפיק-אנד-רול של עודד או היאללה בלגן הזה שעל הפרקט. תרפיה לנשמה, לא צריך פסיכולוג, וכל זה באלפייה לעונה.
אני קורא על אוהדי הקבוצה ההיא בצבע השנוא מהעיר ללא הפסקה, שמתלוננים ובוכים ולא באים למשחקים נגד גליל ונהריה כי אין עניין. שלא טעמו הישג ביורוליג כבר כעשור, ואומר לאוהדי הפועל ירושלים - אנחנו מזן אחר, אנחנו לא כמותם. הם אוהדי הצלחות, אנחנו אוהדי נשמה. הרי כשנפסיד זה בסדר. אנחנו הפועל, כל משחק מבחינתנו מתחיל במינוס עשר... נקטר, נתלונן ונחזור לאי תנועה מול טדי. ואם ננצח אנחנו אימפריה, מעצמת כדורסל , כל אירופה אדומה. וגם בשידור החוזר בטלוויזיה נצפה עד הסוף כי עדיין קיים הסיכוי שנפסיד.
כאוהד הפועל ירושלים בכדורסל אני קורא לאוהדים: תרכשו מינוי, בואו למשחקים, תיהנו, תעודדו ובפעם ב... תחגגו עם איזה תואר. תצפו בשחקנים טובים ויתר וטובים פחות, פעם ננצח ופעם נפסיד, נגדל דורות ביציע הבריגדה = כי הרי השירים הם אותם שירים ורק השמות משתנים.
אז יאללה הפועל, אדום עולה, כי השנה גם ראש הממשלה משחק אצלנו!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
