מלכתחילה, דוק ריברס חתם על חוזה ל-36 משחקים בעונה הנוכחית הסדירה, כלומר, לא כולל פוסט סיזן. אז 12 משחקים כבר מאחוריו במילווקי, ואפשר לתת לו ציון שליש. ההתחלה הייתה ממש קשה והבאקס הפסידו ב-5 מ-6 המשחקים הראשונים שלו שם, אבל הוא השתדרג ל-4 מ-6 הבאים, כולל שני רצפים של שני ניצחונות, כולל מול אריות הליגה (לפחות על הנייר).
קלישאות יש למכביר, אבל האליפות של מילווקי לפני 3 שנים לא נראתה דומה לזו של טורונטו (עם קוואי לנארד) שנתיים קודם לכן. אז היה ברור שמסאי אוג'ירי הימר על כל הקופה בשביל לשים את טורונטו על המפה ושמדובר בהישג חד פעמי תודעתי. במילווקי זה נראה אחרת. למעט יאניס, שעתידו עוד לפניו, גם שאר הצוות המסייע לא היה ממש "זקן", אלא כולם נראו בשיא הכושר.
למשל, "בריק" (לבנה) לופז היה פתאום מועמד לסנטר השנה וקלע שלשות כאילו הוא קארל-אנתוני טאונס, אבל גם שמר וחסם בצבע כמעט כמו רודי גובר. ומידלטון נראה כמו המודל שעליו ביססו מלכתחילה את הת'רי-אנד-די, חוץ מזה שהוא גם מסר כמעט כמו קרי והיווה איום ממשי גם בצבע ובעיקר מחצי מרחק. ג'רו הולידיי היה הרכז הכי אימתני בליגה בצד ההגנתי וגם קלע שלשות, או חדר ומסר לבריק וקריס שהיו כמעט תמיד פנויים בכנפיים ובפינות. ומעל כולם כמובן יאניס, שנראה ונשמע כמו הסטודנט שכל פרופסור חולם עליו בלילה, ההוא שרק רוצה כל הזמן ללמוד ולהשתפר.
זו לא נראתה כמו קבוצת אליפות חד פעמית אלא "השושלת החדשה", גם בהתאם לציפיות של לברון, שטען כבר בתחילת דרכו של יאניס שהוא עם פוטנציאל להיות "אפילו יותר טוב ממנו עצמו". אבל אז הם פשוט נעלמו. ממש בן לילה, כל אחד מהם ירד לפחות דרגה אחת ברמת משחקו.
מדובר ראשית בלופז ובקריס שאיבדו את הטאץ' וסחבו פציעות שהפכו משמעותיות יותר, דווקא אחרי החגיגות. ואז היריבות גילו שליאניס יש חולשה, ואפשר לעשות "האק דה יאניס" בסיומם של משחקים צמודים (ולספור עד 10), והוא התגלה כעצבני ומריר, כמו הרבה מלכים לפניו, שגילו שכס המלכות אולי מפואר, אבל גם יודע להתנדנד. האכזבה נוגעת בעיקר לשחקנים המשלימים (פט קונוטון, גרייסון אלן, ג'בון קרטר, דונטה דיווינצ'נזו), להם היה קשה לבוא לידי ביטוי בגלל הדומיננטיות (והתהילה, אוי התהילה) של ארבעת המובילים. רק בובי פורטיס התקדם ממחליף סביר למועמד לשחקן השישי העונתי. רק הוא וג'רו, ולדעתי גם גרייסון אלן שהגיע בעונה שאחרי האליפות, לא נסוגו אלא גילו התקדמות.
לכן, זה לא פחות ממדהים שהם ויתרו על כמעט כל השחקנים המשלימים שלהם, למעט פורטיס וקונוטון, אבל גם על ג'רו, בניסיון להצעיר(?!) את הקבוצה, עם דמיאן לילארד (?!), או שמא להציל את הכיסא המתנדנד של הג'נרל-מנג'ר, כי יאניס הפך להיות זועף וממורמר וברור שצריך למצוא מישהו שיהיה האשם האולטימטיבי (כמו בשיר על האשם תמיד) ויש טקס עריפת ראשים שצריך לערוך, או שמא לערוף. אנא עארף. הניהול של הבאקס דומה לזה של מדינת ישראל. אם המטרה הינה לשמר את הכיסא עבור "הראש" וכל האמצעים כשרים להשגת מטרה זו, אז מדובר בניהול מצוין.
בלי ג'רו אין הולידייז, בלי מייק בודנהולזר אין קואוצ', בלי גרייסון אין מי שיגרוס את הגארדים היריבים (סינרגי לרעה עם השחרורים של קרטר ובעיקר כאמור ג'רו) ובלי ג'בון אין שמן בקרטר והמנוע, מקרטע. או שמא מקרטר-רע. ממש פלא שההגנה שלהם הידרדרה, ממקום 1 בעונה שלפני האליפות ל-10 בעונת האליפות, 14 בעונה העוקבת, 4(!) בשנה שעברה ו-17 השנה. הירידות (לצורך עלייה) נבעו מפציעות שחקני המפתח שהוזכרו כבר, אבל השנה הם ויתרו על יותר מדי שומרים טובים שהיו להם. והשאר? מזדקנים, פצועים, או יותר מדי כוכבים בשביל לשמור.
היחידים שעוד תיפקדו בפלייאוף האחרון היו ג'רו ומייק ("בריק" ומידלטון לא התייצבו לפוסט סיזן, יאניס נפצע ואת הניצחון היחיד הם השיגו בהיעדרו), וגם כמה שחקני משנה. ומה הם עשו? נפטרו בשיטתיות מכל מה שעוד עבד אצלם. לילארד גאון התקפי, אבל לא רק שהוא חור בהגנה, אין מי שיחפה עליו. כלומר, אם הוא תופס יום הם עוד בהחלט יכולים לעשות צרות לכל קבוצה כמעט. אבל לנצח קונטנדר בסדרה? וכמו שהם נראים כרגע, בשביל אליפות הם יצטרכו לנצח שלוש מועמדות לאליפות, בזו אחר זו, בלי ביתיות, ועם מה? רק עם יאניס וה"קמבה ווקר של פורטלנד"? אז אם הם יצליחו, דוק אכן ייצא גאון. שמא נתפשר על הכלל הבא: גמר אזורי צל"ש, חצי גמר טר"ש. לדעתי הוא הכניס ראש (לא ממש) בריא, למיטה (ממש ממש) חולה.
אפילו תינוקה של רוזמרי לא היה מפלצת מהיום הראשון. אני חושב שהיא אפילו אהבה אותו, את התינוק שלה. לפחות זה מה שהם אמרו בסרט. לדעתי לפחות, גם מילווקי "חיים בסרט" שהם סוף סוף מצאו את המאמן שלהם. במקומם הייתי מתקשר למייק לשאול לשלומו, להתנצל ולבדוק באילו תנאים הוא מוכן לחזור.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
