כשהודיעו לי שמיכל התאבדה בתלייה עם הסדין האפור שהיא כל כך אהבה, הייתי כבר בסיור השלישי שלי בניו יורק. דיברתי איתה רק כמה ימים לפני כן. היא הייתה באמסטרדם ונשמעה יותר אבודה מהרגיל, אבל חשבתי שזה רק בגבולות הגרף. וכשאיתן ביקש ממני לשבת, והודיע לי. ידעתי שאני חייב לרוץ, לא להישאר במקום, לא להשתגע.
זאב בודד - המדור של זאב אברהמי
ותוך כמה ימים הייתי על משאית מלאה בתכולת הבית של שתיים או שלוש משפחות, ופרקתי אותן בוושינגטון או ריצ'מונד, וירג'יניה, ואיזה צפון קרולינה לפני פריקה והעמסה בפלורידה. וכשנגמר לי מסחיטת הדוושה על כביש 95, עברתי להעביר תכולות של בתים מחוף לחוף, מכביש 80 בצפון או מכביש 40 בדרום, הכביש האהוב עלי, עם 24 שעות במדבר, שעה של שינה, שש שעות נהיגה, מעניש את הגוף, רק לא לזכור אותה, מוציא חצי פלג עליון ושר כמו משוגע שירים בעברית כדי לא להירדם: פסיכופט צעיר, עובד במשביר, אוהב את הריח של ליזול באוויר. כאלה.
אחרי הרבה חודשים, ואחרי סיור בתוך הקרביים של אמריקה, ואחרי שאספתי מספיק כסף כדי ללמוד בלי מילגה בקולומביה, הפסקתי. זה קרה בווגאס, הבית האחרון. צלצלתי לבעל הבית הישראלי ואמרתי לו שמישהו יבוא לאסוף את המשאית מהסטריפ וניתקתי לפני שהוא יכל להתחרע עלי. נכנסתי לקזינו, ומטאפורית לא יצאתי ממנו שנה וקצת.
ביזנס מפוקפק בחסות המדינה
יש דברים ברורים שאדם צריך לעשות כשהוא מגיש תכנית עסקית. הוא צריך לדעת מה השוק, מי המתחרים, איך המוצר שלו מתבדל, תוכנית שיווקית וכו'. אבל מה קורה כשהתוכנית העסקית שלך כוללת ונסמכת על התמכרות של הלקוח הפוטנציאלי? לא מדובר פה בהתמכרות לטעם של האגן דאז, אלא להתמכרות אמיתית, בלתי נשלטת. בדרך כלל מדובר בהתמכרות לעסקים אפורים, כמו מאעכר של סמים. ומה קורה כשהתמכרות כזו מעורבת בספורט? מה קורה כשביזנס ההימורים שווה מיליארדים, ומגלגל מיליונים בשביל מועדוני ספורט ותורם לקהילות ונזקקים, אבל כשבצד השני של מודל הביזנס הזה נמצא הג'אנקי של ההימורים שמוכן להפסיד את הילדים שלו בשביל עוד הימור אחרון?
מאז 2018, השנה שבית המשפט העליון הסיר את האיסור על הימורי ספורט, 33 מדינות בארצות הברית מאפשרות להמר על ספורט. ההכנסות בשנה שעברה: מעל 90 מיליארד דולר. כל בן אדם יכול בלחיצת כפתור על המחשב להמר על כל משחק, על כל תוצאה, על כל מהלך במשחק. בסופרבול האחרון יותר מ־50 מיליון אמריקאים הימרו בסכומים שנעו בין 30 ל־40 דולר.
4 צפייה בגלריה
בסופרבול האחרון יותר מ-50 מיליון אמריקאים הימרו בסכומים שנעו בין 30 ל-40 דולר
(צילום: רויטרס)
רוב המהמרים טוענים שהם עושים זאת בשביל הכיף, שזה עושה את המשחק הרבה יותר מהנה. הצד האפל הוא שיותר מארבעה מיליון אמריקאים סובלים מהתמכרות להימורי ספורט. ליותר משישה מיליון יש הפרעת הימורים. ההתמכרות שלהם, בניגוד לאלכוהול או סמים, אינה ברורה לעין. מדינות כמעט ולא משקיעות כסף בטיפול בבעיה. הימורי ספורט גם נותנים למהמרים אילוזיה של שליטה: לא מדובר רק במזל, אלא גם בידע שלהם בספורט.
למעשה, ארע תהליך שבו במקום ללכת לחפש סוכני הימורים (בוקיס) ולשים אצלם פיזית את הכסף, המדינות הלבינו את השוק השחור והפכו אותו ללגיטימי. חברות יכולות לפרסם הימורי ספורט ללא הגבלה. מיליונים שעברו בעבר ידיים ללא תיעוד מס, הפכו לביזנס לגיטימי שהמדינה גוזרת ממנו קופון.
הכי עשיר, הכי עלוב
אני זוכר את הפעם הראשונה שנכנסתי לצנטרום של הימורי הספורט בווגאס. היו שם מיליון מסכים ששידרו כל סוג של ספורט והיה אפשר להמר על מה שאתה רק רוצה. שמתי מאתיים דולר על מספר הנקודות המצטבר במשחק בין אוהיו סטייט לנורתווסטרן, והרווחתי ארבעים. עשרים אחוז רווח בשלוש שעות. בחדר ממוזג, בלי לנסוע לשום מקום ובלי להרים פסנתרים על הגב לקומה שלישית בלי מעלית.
כמעט שנה שלמה חייתי בווגאס. לפעמים הייתי חוזר לניו יורק, לתת יד למציאות. הימרתי בלי הכרה. שנה שלמה. קיבלתי חדר ענק ולימוזינות היו לוקחות אותי לשדה התעופה כשהייתי צריך. וגאס, כמו במקרה של כל מהמר מכור, רק חיכתה לרגע שאמעד, שאהמר בגדול, על הכל. אבל היה לי כישרון לספורט. הרווחתי כסף בשנה הזו כמו שלא הרווחתי בכל ימי חיי. זו הייתה השנה הנוראית בחיים שלי.
אני זוכר איך זה נגמר: ישבתי בחדר של האח"מים והיה משחק פוטבול שהימרתי בו על ההפרש. אני חושב שזה היה באפלו בילס נגד קנזס סיטי. היה 37:6 או משהו, אולי דקה לסיום, ואני כססתי ציפורניים שכבר לא היו לי כדי שבאפלו תתקדם עוד כמה יארדים, מספיק בשביל שער שדה שיצמצם את הפער וייתן לי את ההפרש הדרוש. אני חושב שהייתי מושקע באיזו אלפייה בהימורים על המשחק הזה. הסתכלתי על עצמי לרגע מבחוץ ורציתי להקיא. ועוד לעשות את זה בספורט, דבר שמעולם לא הפסקתי להיות מאוהב בו. זה הרגיש כמו בגידה.
אבל בשנה הזאת פגשתי את כל הג'אנקיס שיש להימורי ספורט להציע. בנקאי שהפסיד את הגרביים שלו אחרי מאות אלפי דולרים שהשאיר על הרצפה. איש מכירות של מכוניות יוקרתיות מקליפורניה עם הכנסה של שבע ספרות שהאמין שהוא לא מהמר, אלא רק עושה משהו שהוא מבין בו, ונכנס לכלא בגלל שלא יכל לשלם מזונות. ככל שתעשיית ההימורים גדלה, והיא גדלה בלי קשר לשום חוק או טרנדים כלכליים, ככה נשאבים אליה יותר ויותר מכורים, ג'אנקים של ספורט, לוזרים שהפסידו בהימורים את כל הכסף שעבדו כל כך הרבה עבורו, ששמו על המזבח את העבודה, המשפחה, השם שלהם, אפילו החופש. מהמרים שהכרתי התחילו לעסוק בפשע כדי להמשיך את מימון ההימורים. חלקם נכנס לכלא. דיברתי פעם עם אחד מהם והוא אמר לי שהכלא הציל לו את החיים.
מאז 2018, 33 מדינות בארצות הברית מאפשרות להמר על ספורט. ההכנסות בשנה שעברה: מעל 90 מיליארד דולר. כל בן אדם יכול בלחיצת כפתור על המחשב להמר על כל משחק, על כל תוצאה, על כל מהלך במשחק
"לא רק שאנשים יכולים להמר היום מהשירותים בעזרת הסמארטפון", אומר שטפן הייר, חוקר הימורים מאוניברסיטת הוהנהיים, "אלא שבהימור שלהם יש מימד אמוציונלי כי הם מהמרים על הקבוצה שלהם. ובהתחלה הם מהמרים על ניצחון כי אתה אוהד, ואם הקבוצה הפסידה יש פה אלמנט של בגידה לא רק רגשית, אלא גם כלכלית. אבל מה קורה כשהקבוצה לא טובה? אז אתה מתחיל להמר נגד הקבוצה שאהדת מאז שהייתי ילד. וזה לא רק עצוב, אלא זה ממש אירוע מבלבל וטראומטי, להמר נגד עצמך".
1.5 מיליון מכורים בגרמניה
בגרמניה יש 1.5 מיליון מכורים להימורים, עוד שלושה מיליון עם הפרעת הימורים. הפרסומות צונחות עליהם בטלוויזיה, באינטרנט, ברשתות החברתיות. באצטדיונים עצמם יש פרסומות, חברות הימורים הן פרטנריות של הליגה, ו־17 מתוך 18 הקבוצות בליגה הראשונה מפרסמות חברות הימורים. החשיפה היא לכל מי שנמצא באצטדיון, כולל הילדים, הדור הבא. אחרי מכונות המזל, הימורי ספורט הם הענף המכניס ביותר בענף ההימורים בגרמניה.
ההרשאה להמר והפרסומות, הפכו את הימורי הספורט לנורמלי. זה חלק מההווי. אפשר להמר על ספורט כמו שאפשר ללכת למסיבה או לרכב על אופניים. לא פלא שהקורבנות הגדולים ביותר של הימורי הספורט הם אנשים שמגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוך.
4 צפייה בגלריה
בגרמניה יש 1.5 מיליון מכורים להימורים, עוד שלושה מיליון עם הפרעת הימורים
(צילום: Lars Baron/Bongarts/Getty Images)
"המדינות בארצות הברית, גרמניה ומדינות נוספות משחקות משחק מאוד מסוכן", אומר הייר, "הן לא משקיעות כמעט בחינוך והסברה או במכוני גמילה, ובמקום זה הן משתמשות בסלבריטיז כדי לפרסם את המוצר של הימורי ספורט. כשאוהד רואה שאוליבר קאן, שוער וקפטן לאומי, מפרסם חברת הימורים, הוא לא חושד שמדובר במשהו בעייתי, להפך. קאן הופך את העסק ללגיטימי, בטוח. חיובי".
הקבוצות עצמן עוצמות עיניים. הן מרוויחות מיליונים מהסכמי חסות עם חברות ההימורים. לאף אחת מהן (חוץ מסט.פאולי) לא מזיז שהכסף הזה גורם להתמכרות, להרס, לפירוק החברה (שלא לדבר על הבעייתיות בקשר בין קבוצות ספורט והימורי ספורט). אז אולי ל־16 המדינות שמרכיבות את גרמניה יהיה אכפת? בשנה שעברה הן הרוויחו בין ארבעה ל־90 מיליון יורו מכספי מיסים מהימורי ספורט. הן מכורות לכסף.
פורסם לראשונה: 08:06, 09.09.23
