"ישראל היא אחד המקומות האהובים עליי מבין אלו שגרתי בהם. נהניתי מאוד בפעם הראשונה כשהייתי בהפועל חולון, וכשעזבתי רק חיכיתי להזדמנות נוספת לחזור לארץ, במיוחד לת"א. אנשים מסביבי חושבים שיותר מסוכן ממה שבאמת, אני ממש לא מפחד. בכללי, לא מפחד מכלום. הליגה הישראלית מאוד מתאימה לאופי שלי, אני באמת אוהב הכל כאן".
לא פעם כשמראיינים שחקנים או מאמנים זרים, שומעים מהם ציטוטים קלישאתיים על החיבור שלהם לישראל. במקרה של סטפנוס דדאס התחושה היא שהדברים באים ממקום אמיתי לגמרי. המזג החם, הפתיל הקצר, הפה הגדול, האמוציות – כל המרכיבים לחיבור ים־תיכוני אידיאלי. מאמן ואוהדים שמטריפים אחד את השני, תשאלו יווני אחר שהרגיש פה בבית, יאניס ספרופולוס בתקופתו במכבי ת"א.
אבל כמו בן ארצו, גם דדאס יודע שההרמוניה הזו לא תהיה מושלמת בלי תוצאות. וכשהבוס שלך מניח על הכתפיים שלך פרויקט מיליונים עם ציפיות ללא פחות ממהפכה בכדורסל הישראלי, הסימפתיה הופכת לשחקן משני. אם באמצע העונה שעברה המאמן היווני הגיע להפועל ת"א כפלסטר אחרי פיטורי דני פרנקו ובתקופת משבר, הפעם הוא האדריכל. וגם הוא יודע, כל טעות קטנה בתכנון ובבנייה – זה עליו.
פאזל מסובך
אבל דדאס בן ה־42 לוקח את האתגר הזה בשיא הרצינות. הוא רק חיכה להזדמנות הזו אחרי שעזב את פנרבחצ'ה, שם שימש כעוזרו של דימטריס איטודיס. הוא הצליח לייצב את הפועל ת"א והוביל אותה לגמר הפלייאוף, אבל מכבי ת"א הייתה גדולה עליו וזכתה באליפות, והאדומים שוב נותרו בלי תואר. זה בדיוק מה שינאי רוצה לשנות, וגם דדאס מבין את זה. עם סגל מהחלומות ושכר שחקנים היסטורי במונחי המועדון, 8.8 מיליון דולר, יש לו את כל התנאים לעמוד במשימה. המבחן הגדול שלו יהיה לחבר את כל חלקי הפאזל ליחידה אחת מוצלחת.
"זאת ההזדמנות אדירה עבורי לעשות משהו גדול", אומר דדאס בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet מבלגרד לקראת משחק ההכנה הערב מול הכוכב האדום בלגרד. "כל העונה הזו היא מאתגרת עבורי. זו עונה שאנחנו חייבים להשיג בה משהו, לזכות בכמה תארים. מה שבטוח הוא שזו אחת ההחלטות המאתגרות ביותר שלקחתי. אעשה הכל כדי להצליח. אמנם אין דף סטטיסטיקה של כמה נקודות קלעתי, אבל אני הקבוצה עצמה – אם אני אצליח כל הקבוצה תצליח".
איך אתה מתרשם עד עכשיו מההכנה?
"הכל הולך לפי התוכניות, אני מרוצה מהאינטנסיביות של השחקנים ומהמוטיבציה שהם מציגים בכל אימון. אמיתי? אנחנו מאוד מתרגשים, אנחנו באמת מנסים ליצור איזשהו בסיס קבוצתי כדי שיהיה לנו אותו לאורך כל העונה. אנחנו יודעים שבתקופת טרום העונה התוצאות לא כל כך חשובות, אבל בשבילי חשוב לקבוע את המנטליות המנצחת בכל אימון ומשחק".
אתה מרוצה מהסגל שנבנה הקיץ?
"בטח. אני מרוצה כי אנחנו משלבים כמות עם איכות. אני משקיע הרבה באינטנסיביות של השחקנים, מנסה לשלב כישרון עם אינטנסיביות ואנרגיה, ואני חושב שכבר התחלנו לראות את זה בתקופה הראשונה של משחקי האימון. אני מנסה לשלב את הכישרון שיש לנו עם קשיחות, וזו הסיבה שאני מרוצה".
בסגל כזה יהיה גם הרבה אגו על הפרקט ובחדר ההלבשה. מוכן לזה?
"רוב הקבוצה בנויה משחקנים שכבר אימנתי, כמו בר טימור ותומר גינת. גם חלק מהזרים היו איתי בעבר או שאימנתי מולם, ואני מכיר היטב את האישיות שלהם. אין מה לעשות, אגו זה משהו שהולך עם שחקנים שהם דמויות, וכמו שאת יודעת מנטליות מנצחת הולכת ביחד עם אגו. אז ברור שאנחנו צריכים לשלוט בהכל, אבל אני סומך על השחקנים שלי, ובכללי אגו זה לא משהו שמפריע לי, כי אני מפרש את המילה אגו כמוטיבציה להצלחה. מנסה לקחת את זה בצורה חיובית".
מה אתה חושב על החלק האחרון שלכם בפאזל, ברונו קאבוקלו?
"הוא היה החלק החסר. ידענו מההתחלה שאנחנו צריכים שחקן יותר אתלטי ואנרגטי בגלל שיש לנו בסגל את ג'ונתן מוטלי ובן בנטיל שהם שחקנים מסוג אחר. קאבוקלו יכול לשחק גם בעמדה 4 וגם ב־5, ככה שזו תוספת מאוד טובה עבורנו. עופר ינאי ניסה להביא את הכי טוב שאפשר, או נגיד את השם הכי חם שיש, והצליח. זה בחור שיעזור לנו".
5 צפייה בגלריה
"ידענו מההתחלה שאנחנו צריכים שחקן יותר אתלטי ואנרגטי". קאבוקלו
(REUTERS/Evelyn Hockstein)
שמות לא משחקים
עם כל כך הרבה כוכבים זרים, מה יהיה המשקל של הישראלים בסגל?
"בשבילי אין ישראלים או זרים, עבורי גם ישראלים הם זרים. אני לא בוחר שחקנים לפי הדרכונים שלהם, רק מנסה לעשות את מה שטוב עבור הקבוצה. אם אראה שמישהו עם חוזה גדול יותר צריך לשבת על הספסל לטובת שחקן עם חוזה נמוך שמביא יותר אנרגיה ומחויבות – לא אחשוב פעמיים. גם בישראל וגם במדינות אחרות שעבדתי בהן, לשחקנים מקומיים תמיד היה תפקיד מרכזי, ואני לא אשנה את זה. ברור שבליגה הישראלית וביורוקאפ יש חוקים שונים, וכמובן שהשחקנים הישראלים יקבלו הרבה דקות בזירה המקומית כי בליגת העל אפשר לשתף רק חמישה זרים לעומת שבעה באירופה".
איך אתה חושב שהפועל ת"א תסיים את העונה?
"ברור שהציפיות שלנו מאוד גבוהות, אנחנו רוצים להיות בסביבה של כל התארים ובסופו של דבר גם לנצח. אני לא אומר לזכות בכל התארים, אבל לפחות לעשות משהו שלא קרה קודם, או קרה לפני הרבה מאוד זמן. אני לא רוצה להיות שחצן ולהגיד שננצח בהכל, אבל בו־זמנית אני יכול להגיד שאנחנו צריכים להביא למועדון הזה תואר סוף־סוף. זה עוד רחוק, עכשיו העדיפות שלי היא לנהל את המציאות היומיומית ולחבר את כל הנקודות ביחד. החודשים הגורליים יהיו מארס־אפריל־מאי, עד אז אני צריך ליצור קבוצה קשוחה שתהיה מוכנה לקחת את התארים האלה. אני מבין מה מצפים ממני. בחיי מאמן אין אף פעם שקט, מקווה שאעמוד בציפיות הגבוהות".
פורסם לראשונה: 01:30, 05.09.24
