בנובמבר 2021 קבוצת הכדורגל של שהרדארי סירג'אן ייצגה את איראן לראשונה בגביע אסיה לנשים, וסיימה במקום השני. עבור המושל ועבור האימאם של סירג'אן, הישג זה נחשב כגאווה עבור תושבי המקום. בדצמבר 21' נבחרת הנשים של איראן בכדוריד השתתפה לראשונה בטורניר אליפות העולם. ההעפלה שלהן לטורניר הוגדרה על ידי שר הספורט האיראני כ"אירוע חשוב לספורט הנשים" ו"הצלחה לכדוריד האיראני". במשחקים הפראלימפיים האחרונים בטוקיו, האשמייה מוטגיאן הייתה לאיראנית הראשונה שזוכה במדליית זהב בהטלת כידון. ביחד עם סארה ג'וונמרדי, האלופה הפראלימפית בקליעה, שתיהן זכו לשבחים מראש ארגון הספורט של הבאסיג', הקשור למשמרות המהפכה, ובכך שהישגיהן "מדגימים את היתרונות הרבים של הנשים המוכשרות של ארץ זו (איראן)".
לפיכך, הישגיהן של הספורטאיות זכו להערכה ציבורית מצד גורמים ממשלתיים באיראן. אבל, מה צפוי להיות היחס לשינוי בסטנדרטים החברתיים? בספטמבר 21', כאשר נבחרת הנשים של איראן בכדורגל העפילה לראשונה לגביע אסיה, ההישג נחשב ל"מופלא וראוי לשבח" על ידי שר הספורט האיראני. אבל, לפני ששלב המוקדמות הסתיים, ראש ועדה פרלמנטרית באיראן מתח ביקורת על התלבושת הייצוגית של השחקניות, בכך ש"אי אפשר להצדיק אותה ולהתעלם ממנה", וזאת מכיוון שבנוסף לחיג'אב, התלבושת כללה גם ז'קט ומכנסיים. כדוגמה לתלבושת ראויה, ראש הוועדה הזכיר ספורטאית איראנית מסוימת, "שעמדה על הפודיום עם צ'אדור, והראתה את התרבות שלנו" (כנראה שהתכוון לסומאיה היידארי, איראנית שזכתה במדליית כסף). בתמיכה לכך, במאמר של סוכנות הידיעות פארס נטען, "שהתאחדות הכדורגל צריכה לנקוט בפעולה מיידית לתיקון טעות זו".
ביקורת זו על עניין שאינו קשור לספורט, ובמקביל לשבחים שניתנו על ידי גורמים ממשלתיים להישגיהן של הנשים, ממחישה את המעמד החברתי בו מצויות נשים באיראן בכל הנוגע להגבלות שונות.
לפי הכללים באיראן, הספורטאיות מחויבות לכסות את גופן, למעט הידיים והפנים, בכל תחרות רשמית באיראן ומחוצה לה. בחודש אפריל 21', הכדורגלנית האיראנית יאסמן פארמאני, שמשחקת בליגה הבלגית, לא הורשתה להשתתף במשחק מסוים על ידי השופטת, מכיוון שעטתה חיג'אב. לפני פתיחת גביע העולם בכדוריד, צוטט ראש התאחדות הכדוריד האיראנית, כי זהו כבוד שנבחרת איראן תהיה הנבחרת המצועפת (מכוסה) הראשונה בטורניר זה.
מכאן, נראה כי היותה של אישה מכוסה מכף רגל ועד ראש הוא האידיאל עבור גורמים שונים באיראן, ואם אין הקפדה על כך הדבר עלול לגרום לתגובה ביקורתית, בדומה לחריגה מנורמה מסוימת.
בהקשר לכך, בשנת 2019 מתאגרפת איראנית בשם סדאף ח'אדם התחרתה בצרפת עם תלבושת בצבעי הדגל האיראני, אשר כללה גופייה ירוקה, חגורת מותן לבנה, מכנסיים קצרים אדומים ומגן ראש. אכן, תלבושתה הייתה בניגוד לכללים באיראן. לאחר השתתפותה בתחרות דווח על כך, שהרשויות האיראניות הוציאו צו מעצר נגדה ונגד מאמנה, כאשר עדיין היו בצרפת. אבל לא היה ברור אם הסיבה הרשמית לצו המעצר הייתה התלבושת או סיבה אחרת.
הצעד שעשתה ח'אדם המתאגרפת, לא רק סתר את קוד הלבוש, אלא גם החשיב אותה לאישה האיראנית הראשונה שהתחרתה בקרב אגרוף רשמי. בניגוד למדינות אחרות, בהן נשים וגברים זכאים לבחור ענף ספורט כרצונם/ן, לנשים איראניות אסור למשל להתחרות באיגרוף באופן רשמי. בהקשר לכך, ח'אדם צוטטה כי היא רוצה "להראות לנשים איראניות אחרות שהן יכולות לטעום את הספורט הזה", ויהיה מעניין לדעת, האם הצעד שלה גרם לנשים איראניות נוספות להתאמן באגרוף.
מכשול נוסף בפני ספורטאיות איראניות הוא חקיקה המכונה "חוק הדרכונים", שפורסמה ב-1973 עוד לפני המהפכה האסלאמית. לפי חוק זה, בין היתר, נשים איראניות נשואות חייבות לקבל את הסכמת בעליהן כדי לנסוע מחוץ לאיראן. כדוגמא לכך, דווח שמספר ספורטאיות, כמו הכדורגלנית נילופר ארדלאן, הקשתית זאהרה נמאטי ומאמנת הסקי סמירה זרגרי, לא הורשו על ידי בעליהן לטוס מחוץ לאיראן כדי לייצג את מדינתן. החוק הזה מאפשר למעשה לגברים באיראן לקבל שליטה על נשותיהם, ומהווה התנגשות פוטנציאלית בין עניינים משפחתיים לבין הגשמה אישית בכל הנוגע לספורט.
לכן, באמצעות הספורט, נשים איראניות מבטאות את יכולותיהן כדי להגיע להישגים ברמה בינלאומית, כמו נשים במדינות אחרות. בכך הן מסבות גאווה לאיראנים, ומספקות את ההוכחה לקובעי המדיניות באיראן, שנשים זכאיות לשוויון זכויות ולא להיות נתונות לחסדיהם של גברים.
אך עם זאת, כמה זמן ייקח להסיר את ההגבלות ולהגיע לשוויון בין המינים?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
