באולימפיאדת ריו 2016 הגיע נואה ליילס, נער אמריקאי בן 19, למקום הרביעי בריצת 200 מטר בזמן של 20.09 שניות, שיא לתלמידי תיכון. יוסיין בולט עלה על הפודיום מספר אחת בתוצאה בינונית לרמתו, 19.78. רבים סברו כי זו תחילת הנסיקה לצמרת של ליילס בעל היכולות המגוונות. עבור בולט זו הייתה האולימפיאדה השלישית והאחרונה, שבה זכה בשלוש מדליות זהב והשלים שמונה בסך הכל.
זאת הייתה הפעם היחידה שבה הצטלבו דרכיהם של הפנומן הג'מייקני והתקווה לעתיד של ארה"ב. בחלוף שבע שנים, חצי קריירה, ורגע לפני אליפות העולם באתלטיקה, שתיפתח בשבת בבודפשט, ליילס בן ה־26 החליט שהגיע הזמן להעלות הילוך.
בניגוד למקובל אצל אתלטי צמרת, ליילס הציג בפני 400 אלף העוקבים שלו באינסטגרם את היעדים שסימן לעצמו – והבחור הוא לא מהטיפוסים שמנמיכים ציפיות, להפך! ב־100 מ' הוא "מסתפק" בתוצאה של 9.65 שניות (שמונה מאיות פחות טוב משיא העולם, אבל רחוק 21 מאיות משיאו האישי), כולל מדליה (לא חשוב הצבע), אבל ב־200 מ' הוא הכריז על 19.10 שניות, שיפור של תשע מאיות לשיא העולמי של בולט. הפוסט עוטר באיור גדול ובכיתוב "הרבה פחד שלא אצליח לעמוד בהבטחה". זהו ליילס, אלוף התקוות והחששות, כמו שתמיד העיד על עצמו.
ההכרזה הזאת הניחה משא כבד על גבו, אחרי הכל מדובר בכוונה לנשל את גדול האתלטים בכל הזמנים מאחד משיאיו. גם אם השיא ב־200 מ' לא נמצא בדרג המלכותי של ה־9.58 שניות ב־100 מ', הוא עדיין שייך לפלנטה של האצנים העילאיים.
חרדות והתבודדות
ליילס שונא שמשווים אותו לבולט והוא מכריז על כך בכל הזדמנות שיש. ועדיין, המוחצנות, ההתנהלות הצבעונית וההצהרות היומרניות־שחצניות כמעט ולא מאפשרות אחרת, בטח בענף שמחפש כמעט באובססיביות את הגיבור שימלא את הבור הגדול שהותיר אחריו הג'מייקני האגדי. מעניין לגלות שהמוחצנות הזו מגיעה ממי שבילדותו סבל מאסתמה חריפה, בעיות נפשיות וחרדות שגרמו לו להסתגר בתוך עצמו. "החיים שלנו במשפחה אף פעם לא היו קלים, והמחלה (דיכאון) עברה אצל רבים. אנשים חשבו שכל החיים אתה נהנה, ולא ידעו מה עבר עליי. אולי דווקא משום כך, אני רוצה שאם תהיה שמחה בשבירת שיא של בולט, זו תהיה שמחה אמיתית ולא עם מעצורים", אמר ליילס.
עד גיל 12 ליילס, יליד ג'קסונוויל בפלורידה, עסק בכדורסל וקפיצות בטרמפולינה, אבל אז עבר הסבה לאתלטיקה בהשראת אביו קווין, רץ 400 מ'. בגיל 22 הוא זכה באליפות העולם ב־200 מ' בדוחא 2019 ואחרי שלוש שנים שיחזר את ההישג באורגון. מצד שני, בתחרות הכי גדולה, אולימפיאדת טוקיו 2020, שאליה הגיע כפייבוריט, הוא כשל וראה את הקנדי אנדרה דה־גראס לוקח את הזהב ואת האמריקאי קני בדנארק מסיים שני, בעוד הוא נדחק למקום השלישי. האיש שנוצח רק פעמיים ב־200 מ' בין האולימפיאדות, לא הצליח להוכיח עליונות במאני טיים.
הפעם, בבודפשט, הוא מאמין שיהיה אחרת, ולא רק בתוצאה אלא גם בחוויה. "אני מתכונן לרוץ בתסרוקת אווירודינמית מיוחדת", אמר לביטאון האתלטיקה "אינסייד טראק", והוסיף: "אעשה גם עיצוב מיוחד לציפורניים". כהרגלו וכמי שכבר זכה לכינוי "נואה סטיילס", הוא מבטיח לגרוב את המודל האחרון של הגרביים הצבעוניות, שבדרך כלל מציגות דמויות קומיקס. האם על המסלול נקבל את סופרמן או סתם ג'וקר? נדע בקרוב.
הפרשנים מגחכים
פרשן האתלטיקה הוותיק ד"ר גלעד ויינגרטן ממש לא נסחף אחרי ההכרזות של ליילס: "אם הוא שובר את השיא ב־200 מטר, אני אוכל את הכובע". הוא גם לא מתרשם מכך שהאמריקאי מחזיק בתוצאה השלישית בכל הזמנים, 19.31 שניות: "להערכתי, יצטרכו חמש עד עשר שנים לשבור את השיא ב־200, וליילס, למרות שהוא נחשב מועמד מוביל, לא בטוח שינצח בבודפשט את אריון נייטון ולטסטיל טובגו, שכבר עשה השנה 19.50. מה שכן, את החצי השני של ה־200 ליילס רץ הכי טוב בעולם, 9.16, ואם הוא יעמוד בזה, תהיה לו תוצאה טובה מאוד".
בעוד השיא ב־200, בניגוד לדעת ד"ר ויינגרטן ואחרים, עדיין נמצא בתחום השפוי, נמצאים לא מעט שמגחכים על ההצהרות של ליילס בעניין ה־100 מטר והיעד שהציב - 9.65. אם אכן יגשים חלומות, הוא יהפוך לבעל הזמן השני בהיסטוריה אחרי בולט, ומדובר בתוצאה טובה בהרבה מזו של המדורגים מספר 2 ברשימת ההישגים: הג'מייקני יוהאן בלייק ובעל שיא ארה"ב, טייסון גיי, שניהם עם 9.69 שניות.
האם ההצהרות השחצניות והגינונים גורמים להתפתחות של שנאה בקרב יריביו הגדולים? כשליילס ניצח במבחנים האולימפיים לטוקיו את נייטון, הוא הצביע בהתרסה לכיוון יריבו הצעיר. מיד אחר כך הכחיש וטען שהייתה זו תנועה אינסטינקטיבית בלי כוונת זדון. "לא חשוב, אני עדיין כאן גם לשנים הבאות", הגיב נייטון כאילו הדברים אינם נוגעים בו. בכל מקרה, התקרית הזו הוכיחה שוב שליילס הוא לא טיפוס שגרתי.
לכל תחרות גדולה יש את האירוע שנחקק בזיכרון גם שנים רבות אחרי שהיא מסתיימת. נואה ליילס בטוח שאת אליפות העולם בבודפשט יזכרו בזכות המופע של האצן עם הגרביים הצבעוניות והיומרות הגדולות.
5 תחרויות שכדאי לכם לצפות
- 100 מטר גברים, יום ראשון, 20.10: הנטייה היא להמר על אלוף העולם האמריקאי פרד קרלי, אחרי קרב עם הקנייתי פרדיננד אומאניאלה. ומה עם נואה ליילס? עם כל הכבוד לפנטזיות, אם יצליח לעלות על הפודיום הוא יהיה מאושר. ושימו לב לאלוף האולימפי המפתיע מאיטליה מרסל ג'ייקובס ולז'רנל יוז הבריטי עם תוצאת השנה בעולם (9.83 שניות)
- 100 מטר נשים, יום שני, 22.50: הכוכבות הג'מייקניות התקרבו בשנים האחרון לשיא הבלתי נתפס בן 35 השנים של פלורנס גריפית'־ג'וינר (10.49 שניות). שריקה ג'קסון האדירה נמצאת בכושר הטוב ביותר השנה (10.65), אבל צפוי לה קרב בבודפשט, בין השאר עם האמריקאית שקארי ריצ'רדסון שחזרה לעצמה (10.71) ושלי־אן פרייזר־פרייס הבלתי נגמרת
- 1,500 מטר גברים, יום רביעי, 21.15: כמו בכל קרב גדול בריצה הזאת בשנים האחרונות, חבורת איילים אפריקאית תנסה לתפוס את הפלא הנורווגי יקוב אינגבריגטסן בן ה־23, שהולך ומתקרב לשיא העולם הוותיק של הישאם אל־גורוז' האגדי מ־1998. אם אינגבריגטסן ישפר את שיאו האישי בשנייה ו־15 מאיות – תהיה לנו היסטוריה בבודפשט
- קפיצה במוט גברים, שבת (26 באוגוסט), 20.25: תחזית בקפיצה במוט הייתה מיותרת לחלוטין לפני חודש, אבל בינתיים המאסטרו מונדו דופלנטיס הפסיד באופן נדיר לאמריקאי כריס נילסן. השאלה היא איך יקום מההפסד: האם יחזור לעצמו עם ניצחון סטנדרטי? האם יאבד ביטחון ויפסיד שוב באופן סנסציוני? ואולי בכלל ישבור את שיא העולם שלו (6.22 מטר)?
- 5,000 מטר נשים, שבת (26 באוגוסט), 21.50: סיפאן חסן ההולנדית שוב מסתערת על שלושת המרחקים (1,500, 5,000 ו־10,000), אבל זו כנראה השנה של פיית' קיפייגון הקנייתית, אולי האתלטית בכושר הטוב ביותר ב־2023, עם שלושה שיאי עולם פנטסטיים, כולל ב־5,000. חסן כנראה תצטרך להסתפק בניצחון במרחק הכפול, וגם זה ממש לא מובטח
