"אין סיכוי שהם עומדים במרחק של תשעה מטרים מהכדור", "הנה, הם אפילו מתקרבים. אי אפשר לבעוט ככה". עד לפני שבע שנים לא מעט זמן היה מתבזבז על דיונים בין השופט והחומה, ואפילו בין השופט והבועט, כששני הצדדים מנסים לשפר עמדות מבלי שהוא ישים לב. אבל משפטים כאלו אנחנו כבר לא שומעים במהלך משחקי כדורגל, והכל הודות להמצאה אחת קטנה וגאונית - "הספריי הנעלם".
אותו בקבוקון ספריי קצף שהפך לחלק בלתי נפרד מהציוד של שופט, בדיוק כמו המשרוקית או הכרטיס האדום, נכנס באופן רשמי לענף רק ב-2014, במונדיאל בברזיל. גם זה קרה רק לאחר מגוון בדיקות, בחינות וניסיונות במספר טורנירים זניחים יותר ופחות ברחבי העולם.
השופט היפני יואיצ'י נישימורה היה הראשון לעשות שימוש בגאדג'ט הזה במשחק הפתיחה של מונדיאל 2014 בין ברזיל לקרואטיה. בפיפ"א היו מרוצים מטבילת האש הרצינית של הספריי והבינו את הפוטנציאל האדיר במוצר הזה, וכל הליגות ברחבי העולם התיישרו ומאז כולם (כמעט) משתמשים בו.
אתה ראשון, יא ספוני
אבל הספריי קיים הרבה יותר זמן משבע שנים. למעשה, התשובה הנכונה היא 20 שנה. בשנת 2000 אדם בשם היינה אלמאגנה פיתח את הספריי תחת השם "ספוני", מעין קריצה למילה "אספומה", קצף בפורטוגזית. בברזיל החלו לעשות שימוש בבקבוקון הקצף כבר ב-2001, וכבר אז השופטים המקומיים אימצו אותו באופן קבוע. אלמאגנה קיבל אישור פטנט על הספריי ב-2002, וב-2008 הארגנטינאי פבלו סילבה פיתח גרסה מתקדמת של הספריי, שעונה לשם 9-15, ובה משתמשים עד היום.
"שיחקנו בליגה חובבנית וקיבלתי בעיטה חופשית מזווית טובה", נזכר סילבה. "כשרצתי לכדור כדי לבעוט אחד השחקנים של הקבוצה השנייה רץ אליי ופגעתי לו בבטן. התעצבנתי מזה, דחפתי את השופט והורחקתי. הגעתי הביתה עצבני והתחלתי לחשוב מה יגרום לחומה להפסיק לזוז בזמן הבעיטה החופשית".
בשלוש השנים הבאות סילבה ביקר במספר מעבדות והתייעץ עם כימאים שונים כדי למצוא את הנוסחה האידיאלית לחומר שיוכל לצייר פס ברור על הדשא, אך גם ייעלם תוך דקות ספורות מהמגרש. ומאז, פחות או יותר, הכל היסטוריה.
אבל, ופה העניינים מסתבכים, בפיפ"א היו בטוחים, משום מה, שהשימוש בפטנט הוא בחינם, למרות שבכלל התחייבו לשלם לשני הממציאים לא מעט כסף. זה החל לפני שבע שנים, כשספ בלאטר (תיראו מופתעים), אז נשיא פיפ"א, סיכם עם אלמאגנה וסילבה על סכום של 40 מיליון יורו שישולמו להם על שימוש בספריי.
לא הרבה זמן לאחר מכן התפוצצה פרשת השחיתות הענקית "פיפ"אגייט", בלאטר הסתבך קשות בפרשיות שונות, וכל התקשורת של השניים עם הארגון, עכשיו תחת הנהלה חדשה (היי, ג'אני אינפנטינו), נפסקה, למרות שכולם המשיכו להשתמש בתרסיס, כמובן ללא תשלום.
"חתמנו על חוזה בסך 40 מיליון דולר שהם לא כיבדו", סיפר סילבה ל"TYC ספורט". "לפני המונדיאל ברוסיה בית המשפט קבע שהייתה הפרה של זכויות יוצרים על הפטנט שלנו. בנוסף היה איבוד של רווחים כתוצאה מכך ושימוש לא הולם".
"לא איבדנו תקווה"
בעקבות הבלגן וההתעלמות של פיפ"א מההסכם עם אלמאגנה וסילבה, תביעה ראשונה בנושא הוגשה לבית משפט בברזיל, שב-2017 קבע כי חל איסור להשתמש בפטנט ללא אישור הממציאים שלו, ופיפ"א תיקנס ב-15 אלף אירו בכל משחק בו ישתמשו בספריי.
הכל בגלל בעיטה חופשית. ממציא הגרסה המתקדמת של הספריי, פבלו סילבה
חשבתם שזה יעצור את הארגון? ממש לא. מה עשו בפיפ"א? עסקה עם מותג אחר - והמשיכו לנפנף את הדרישות של אלמאגנה וסילבה. אך בסופו של דבר הצדק נעשה. בית המשפט האזרחי בריו דה-ז'ניירו פסק לזכות השניים בשבוע שעבר וחייב את פיפ"א לשלם להם פיצויי ענק על כך ש"פעלה בחוסר תום לב והשתמשה בהמצאה שלהם ללא אישור".
שלושת השופטים בתיק פסקו לטובת אלמאגנה וסילבה, והם צפויים לקבל כ-120 מיליון יורו, כך על פי "אס" הספרדי. הסכום הזה כולל את 40 מיליון היורו שבלאטר, הנשיא הקודם של פיפ"א, התחייב לשלם להם אי-אז ב-2014, ובנוסף ריביות וקנסות שהצטברו בעקבות אי-ציות לצו בית המשפט מ-2017 (כאמור, 15,000 אלף אירו קנס לכל משחק).
"אנחנו שמחים מאוד, ודי בהלם מכך ששני אנשים פשוטים כמונו הצליחו לנצח ארגון ענק כמו פיפ"א", אמר סילבה ל"אס" לאחר ההחלטה המשמחת, שהביאה סוף לשבע שנים ארוכות של תביעות וטענות שנתקלו בכתף קרה.
"אלו היו שבע שנים של צער וחוסר ודאות", טען סילבה בפני "CNN ארגנטינה". "כשאדם בודד נלחם נגד כזו שחיתות, הסיכויים כלל לא נוטים לטובתו. אבל לרגע לא איבדנו תקווה והמשכנו להילחם".
