בדרך כלל, כשמדברים על ליגיונר ישראלי בכדוריד האירופי, הניחוש המיידי הוא שמדובר בשחקן בצרפת או גרמניה, וכשמזכירים את א.א.ק אתונה, המחשבות נודדות ישר אל אולמות הכדורסל, בטח אחרי האירועים במשחק נגד הפועל ירושלים בעונה שעברה. אבל בינואר 2024 הצליח דן טפר לעשות את החיבור הנדיר הזה, כשחתם במועדון הכדוריד של א.א.ק אתונה.
השוער (30) הצטרף לאלופת יוון אחרי שפתח את העונה ללא קבוצה. הסיבה: חוסר הרצון להתפשר בעקבות ההצעות שקיבל עד אותו הרגע. "הייתי גם השחקן הראשון שחתם בצרפת", אומר ל-ynet השוער, שהפך בינתיים גם לראשון שחתם ביוון. "מדובר ביעד חדש בכל מה שקשור לכדוריד. אני מניח שגם המעבר הזה יעודד שחקנים נוספים מישראל לבוא לפה".
מה הייתה התגובה הראשונה שלך כשהסוכן הניח בפניך את ההצעה?
"הרגשות היו מעורבים. מצד אחד ידעתי שא.א.ק זה מועדון טוב עם שחקנים טובים, בהווה ובעבר, וחשבתי שזאת תהיה הזדמנות טובה לבוא לפה ולהתחיל מחדש. מדובר גם במועדון שהעפיל אוטומטית לשלב הבתים של הליגה האירופית. מצד שני, זה לא גרמניה ולא צרפת מבחינת הרמה של הליגה והיוקרה. ההתלבטות הייתה גדולה אבל בסוף לקחתי את זה, ואני שמח על ההחלטה".
מה אתה יכול לספר על הליגה היוונית?
"היא קצת משונה. יש את א.א.ק ואת אולימפיאקוס, שהן שתי הקבוצות הטובות בליגה. הן מעולות, עם שחקנים טובים ותקציבים גבוהים. אחריהן יש עוד ארבע קבוצות שהן סוג של דרג שני, פאוק סלוניקי היא אחת מהן. אחריהן יש עוד שש קבוצות שהן ליגה נפרדת, לא ברמה. בשורה התחתונה מדובר בליגה של שש קבוצות, ואפשר לראות זאת גם בטבלה".
"א.א.ק לא מועדון אנטישמי"
טפר, גדל באס"א ת"א וכבר בגיל 17 יצא לאקדמייה ראשונה מישראל לברלין, לאקדמיה של פקסה ברלין. בגיל 19 הוא חזר לישראל, לשירות צבאי, ואחרי שש שנים נוספות בישראל (באס"א ת"א, מכבי ת"א ומכבי ראשל"צ) וכשמלאו לו 25, חתם השוער בשארבור, בליגה השנייה בצרפת, וכאמור, הפך לישראלי הראשון שמשחק במדינה. אחרי שנתיים, הוא עבר לסארן, שם שיחק שנתיים נוספות.
עכשיו, כאמור, הוא משחק בליגת הכדוריד באי השכן. "התרבות והמנטליות של יוון וישראל קרובים אבל שונים", אומר השוער. "אם כבר היה קשה לי עם משהו זה עם המצב בארץ. אני משחק בחו"ל כבר עונה שביעית אבל זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש עוינות כלפי ישראל. אוהדים של קבוצות יריבות צועקים לי הערות אבל אני משתדל לא לתת לזה משקל. אני עובד עם עצמי לא מעט, ומנסה להתעלם כמה שיותר מרעשי רקע בנושא".
עוד לפני הקבוצה היריבה, אוהדי הפועל ירושלים חוו לפני שנה אירוע די קשה מול אוהדי א.א.ק אתונה?
"אני אתקן אותך - א.א.ק לא קבוצה אנטישמית. זה גם לא האוהדים שלהם. תני לי להפתיע אותך. כשהקבוצה התקשרו אלי, ישר כמובן עלה הנושא שאני ישראלי. הם דיברו איתו ואמרו לי ראית מה היה עם הפועל ירושלים. דיברנו על זה הרבה, גורמים במועדון ואני. יש בקהל של א.א.ק אנשים שהם פרו-פלסטינאים, באים למשחקים עם דגלים. דבר שקורה כיום כמעט בכל מגרש באירופה בכל ענף ספורט".
האוהדים האלה מקללים אותך?
"בחיים לא. אני מגיע לשכונות שלהם, למקומות בהם האוהדים מסתובבים. אנחנו מדברים על זה. מי שיותר קילל אותי הם האוהדים של אולימפיאקוס. הם באו וצעקו לי על פלסטין".
מצד שני, הפועל חולון בכדורסל הייתה אמורה לארח באולם של א.א.ק, והנושא ירד מהפרק בגלל לחץ של האוהדים המקומיים.
"זה שהייתה הזמנה להתארח באולם מחזק את מה שאמרתי, שהמועדון לא אנטישמי. עובדה שהיו דיבורים על אימונים ואירוח משחקים באולם שלהם. לא מגיע למועדון הזה להצטייר ככזה. וזה חשוב להגיד את זה. מהחוויה האישית שלי, כשבאתי למועדון נפגשתי עם אנשים שהם מאוד משמעותיים בקהל. אני שמעתי סיפור אחר. כולם פה יודעים שאני ישראלי, שאני משחק בנבחרת ישראל. זה לא סוד. עד לא מזמן קראו לי 'השוער הישראלי החדש', יש 'אישיו' ודיבור, כן, זה מוזר להם. אבל הם מכבדים אותי ואין משהו כלפיי שהוא עוין. עד עכשיו יש כאלה שמנסים להסביר לי מה קרה במשחק ההוא נגד ירושלים. מדברים על זה הרבה".
אוהדי א.א.ק יורים חזיזים על היציע הירושלמי בשנה שעברה
(צילום: באדיבות הפועל ירושלים)
למה אתה מתכוון?
"צריך להבין מה קורה ביוון באופן כללי. אין פה קהל חוץ במשחקים, לא רק בכדורגל או כדורסל, גם בכדוריד. אנשים פה נרצחים באירועי ספורט - זה לא צחוק. צריך להבין שעם כל העניין הלאומני כלפי ישראל, גם אם עכשיו ישחקו א.א.ק נגד פנתנייקוס וישבו כמו שהיה באולם נגד הפועל ירושלים, סביר להניח שגם זה יגיע למצב הזה אפילו יותר. אני לא בא להגן על האוהדים של א.א.ק. אני לא תומך באלימות, אבל הם מוצאים את הטריגר לאירועים כאלה גם בין הקהלים בתוך המדינה".
"הרגשתי שמסבנים אותי"
הקהל החם הזה גם בכדוריד? האולם תמיד מלא?
"כן. גם הקהל של הכדורגל מגיע. בהתחלה היו לי חששות מזה, איך הם יגיבו. אבל היום אני יכול להגיד שמקבלים אותי מדהים. יש אנשים שלא אוהבים את ישראל, אנטי ישראליים ולגמרי בעד הצד השני, אבל אני מנהל איתם שיחות. חבל לי שההסברה שלנו לא מספיק טובה, שהם לא מבינים מספיק טוב מה שקורה במזרח התיכון, בטח לגבי מה שקרה ב-7 באוקטובר".
איך השחקנים מגיבים לזה שאתה ישראלי בימים כאלה?
"אין להם בעיה עם זה. הם שואלים שאלות, מתעניינים. אני לא מרגיש משהו עוין מצידם. אספר לך משהו: חודשיים לפני שבאתי לא.א.ק, קבוצה נורבגית התעניינה, ואמרתי 'טוב, אני חותם שם'. אבל לא קיבלתי הצעה. הסוכן אמר לי 'תשמע, הם לא בטוחים'. אני הרגשתי שמסבנים אותי, שזה לא מקצועי. ביקשתי משחקנים בקבוצה שאני מכיר שיבדקו לי, והתגלה שיש שם הרבה הפגנות פרו-פלסטיניות והגעה שלי יכולה ליצור בלאגן. אז המועדון הנורבגי 'הטהור' שמקבל את כולם, לא רוצה לקחת ישראלי, ודווקא א.א.ק עם כל הבלאגן מסביב כן קיבלו ישראלי, וזה אומר המון".
איזה עוד חלומות נשארו לך להגשים?
"אחרי השנה האחרונה החלומות שלי כבר לא בכדוריד, אלא משהו יותר גדול. ש-133 החטופים יחזרו הביתה, שנהיה מאוחדים בינינו וכמובן בריאים. זה מה שאני מבקש, לא יותר. נהיינו צנועים בחצי השנה האחרונה".
