לפני 25 שנים, כשלבני הזוג יוס ורסטאפן וסופי קומפן - נהג עבר בפורמולה 1 ונהגת קארטינג - נולד בן, הם חלמו שהוא יילך בדרכם וימשיך את המסורת המוטורית של המשפחה מהעיר האסלט שבבלגיה. כעת, כשהוא משייט בנינוחות אל עבר תואר אליפות שלישי ברציפות על המסלול המהיר של הפורמולה 1, חקק מקס ורסטאפן את שמו בהיכל התהילה של הענף. מי בכלל זוכר שהוא החל להתחרות בפורמולה 1 עוד בטרם קיבל רישיון נהיגה אזרחי?
עולם הפורמולה 1 מספק מדי שנה דרמות, מאבקים, תככים שאפילו הוסרטו ושברו קופות, ולא מעט רגעים שמקומם מובטח בפנתיאון של הספורט המוטורי המהיר בעולם. עם זאת, גם הוותיקים ומעריצי הענף המושבעים ביותר לא הכינו את עצמם למה שקרה בעונה הנוכחית, שהפכה במהירות לא צפויה למאבק של נהג אחד בעצמו.
מדי שבוע נראה כי ההנפה של הדגל המשובץ על קו הסיום על ידי "מקס הזועם", שמחזיק באזרחות כפולה כבן לאב הולנדי ואם בלגית, אך מניף בגאווה את הדגל של מדינת האורנג', תלוי בעיקר בו, לא באף אחד אחר.
לא רואים את היריבים במראה
המספרים מפחידים: עשרה ניצחונות רצופים (12 בסך הכל מתוך 14 מרוצים עד כה), 15 ניצחונות רצופים לקבוצתו רד בול (כולל מרוץ הסיום בעונה שעברה), מה שמעניק לו פער עצום של 145 נקודות בדירוג הנהגים על פני חברו לקבוצה סרחיו פרס, ולקבוצתו פער בלתי מחיק של 310 נקודות ממרצדס.
עם ההגה ערך ורסטאפן היכרות כבר בגיל 4 וחצי, כשהשתתף באליפות הקארטינג למיני ג'וניור שנערכה בבלגיה. אף שהוריו חשבו שמוקדם מדי שבנם "יעלה על ההגה", הם מבחינתם היו רגועים בהרבה אם זה היה קורה שנה וחצי מאוחר יותר. בין השנים 2005 ל־2009 הוא צבר זכיות בכל אחת מהקטגוריות שבהן לקח חלק בענף הקארטינג והתגלה כנהג בעל איכויות רבות.
"למקס שליטה יוצאת דופן ברכב. רק מעט נהגים מסוגלים לעשות את ההבדל בשתי ההקפות הראשונות של המרוץ. הוא אחד מהם", נאמר עליו באותם ימים. "הוא לא נותן ללחץ להשפיע עליו, אלא פשוט מתרכז בניצחון וסומך על המהירות של המכונית בה הוא נוהג", אמר אביו, שרווה נחת מבנו בשל העובדה שהוא עצמו - ב-107 מרוצים על פני שמונה שנים - לא ניצח אפילו פעם אחת.
בדומה למה שקרה לו במספר מועט של מרוצים העונה, גם בצעירותו היו מקרים שבהם נדרש לעשות את כל הדרך מסוף הגריד (או ממיקום נמוך יחסית בזינוק) עד לראש פודיום המנצחים. אופיו של הנהג הצעיר (שידע להתגבר על הפרידה של הוריו כשהיה בן 12), לצד כישרונו הרב, הובילו לסימונו כהבטחה גדולה שעתידה עוד לפניה.
נקודת המפנה הגיעה ב-2013, כשהנער בן ה-15 נכנס לאליפויות אירופה והעולם בשתי קטגוריות של קארטינג: ידני ואוטומטי. לאחר שבשנים הקודמות לא הצליח ורסטאפן להגיע להישגים בתחרויות אלו, הפעם הוא התעלה על עצמו וזכה באליפות היבשתית ובאליפות העולם. בסיום השנה, ולאחר תשע שנים בענף הקארטינג, הוא הרגיש מוכן לאתגר הבא: מרוצי מכוניות.
"התוקפנות של אביו והחוכמה של אמו"
ורסטאפן בחר להצטרף לקבוצת "רד בול", תוך שהוא משמש במקביל כנהג המבחן של קבוצת הבת "טורו רוסו", שבשנת 2020 הוחלפה באלפאטאורי. עד מהרה הוקפץ ורסטאפן למסלול של הגדולים ובכך הפך לנהג הפורמולה 1 הצעיר בהיסטוריה, כשהוא בן 17 שנים ו-166 ימים, בטרם קיבל רישיון נהיגה אזרחי.
את עונת 2016 פתח בקבוצת טורו רוסו, אך לאחר ארבעה מרוצים הועבר לרד בול במקומו של דניל קוויאט. בגראנד פרי ספרד של אותה עונה השיג את ניצחונו הראשון בפורמולה 1 והפך לנהג הצעיר ביותר אי פעם שזוכה במרוץ גראנד פרי. "יש לו מהירות בלתי נתפסת. הוא מאוד בוגר לגילו, והוא עובד קשה. יש לו את כל המרכיבים שנדרשים להיות אלוף העולם", אמר באותם ימים הלמוט מרקו, היועץ המקצועי וראש התוכנית לפיתוח נהגים צעירים בקבוצות המרוצים של רד בול.
כבר אז, לכולם היה ברור כי מדובר בנהג שהוא פוטנציאל גדול לענף, כזה שיכול להיכנס להיכל התהילה לצד הגדולים ביותר, שהישגיו לאורך שנות נעוריו רק הגדילו את הציפיות ממנו והפכו אותו לתקוותם של כל תושבי הולנד. גם לוורסטאפן עצמו היה ברור כי הגנים המוטוריים במשפחתו לא יספיקו במסלול של "הגדולים", אלא שהתמדה ועבודה קשה ממש כפי שעשה מאז הפעם הראשונה שבה לחץ על דוושת הגז, הינם בגדר חובה. לאט-לאט בנה ורסטאפן את מעמדו, צבר ניצחונות והתקדם בדירוג הנהגים. בשנתיים האחרונות הוא זה שסיים את העונה המוטורית על ראש הפודיום, כשהוא מסב גאווה לראשי קבוצתו, שבחרו להכיר לו תודה ולהאריך את החוזה שלו.
כעת, כשהוא עומד להוסיף תואר שלישי לארון שלבטח עוד יתמלא, ברור לכולם כי ההולנדי המעופף לא רק מצליח לכבוש את לב הקהל בכל מסלול שאותו הוא חורך, אלא מסמן בכל פעם פסגה אחרת, ולא מרפה עד שהוא כובש אותה. "צורת ההגנה הטובה ביותר של מקס היא התקפה. למעשה, הוא עדיין אותו בחור שהצטרף לקבוצה כנער בן 16, עם התשוקה העזה לניצחון ולהשגת עוד ועוד אליפויות. אמא שלו הייתה נהגת חכמה ואביו נהג שאהב לתקוף, כך שאין ספק שיש לו את התוקפנות של אביו ואת החוכמה של אמו", אמר מנהל קבוצת רד בול כריסטיאן הורנר. "מקס אף פעם לא מוותר. אני חושב שהוא דוחף את עצמו עד הקצה ומעבר לכך", הוסיף יריבו למסלול ואלוף העולם שבע פעמים, לואיס המילטון.
העונש: לבד בתחנת דלק נטושה
"אחרי שאבא שלי פרש וסיים עם הפורמולה 1, הוא החליט להקדיש את כל המאמצים כדי להפוך אותי לאדם טוב יותר ולנהג מהיר יותר", אמר ורסטאפן, שבזמן שבני גילו שיחקו במשחקים שונים ומהנים, הוא עמד בצמוד לאביו במוסך ולמד את כל המכניקה ורזי המקצוע. הוא "סבל" מכך שאביו לא עשה לו הנחות, גם לא במזג אוויר שהקשה על האימונים. פעם אחת אביו אפילו השאיר אותו בתחנת דלק נטושה כעונש על הפסד באחת התחרויות, עד שנאסף משם על-ידי אמו.
"את כל הדברים האלה שניסה להסביר לי הוא עשה כי רצה שאבין שזה לא צחוק. זה לא שאנחנו פה בשביל הכיף, אלא עובדים בניסיון להגיע לפסגה ולכבוש אותה. עד כדי כך שהייתי הולך לבית הספר פעם או פעמיים בשבוע וביתר הזמן לומד עם מורה פרטי בבית כדי לפנות זמן לאימונים ולנהיגה. אמנם השגתי את כל מה שרציתי בפורמולה 1 ובעולם המוטורי בכלל, אבל עכשיו אני רוצה לנסות לעשות את זה שוב ושוב ושוב", הוסיף ורסטאפן.
הוא נועד לגדולות, אך מתעקש לבנות סיפור ייחודי ולא להסתכל על אחרים כמודל לחיקוי. "אהבתי את מייקל ג'ורדן, בעיקר את האופן שבו הוא דחף לניצחון. אבל תמיד רציתי להיות מי שאני ולא לחקות מישהו אחר, כי אם מחקים אנשים אחרים אפשר להיות רק טובים כמוהם", הכריז. הוריו - במיוחד אביו שעמו חי רוב שנותיו (אם כי נשאר ביחסים טובים עם אמו) - סיפקו לו את הכיוון והבסיס, וכעת הוא יכול להסתכל על עברו בגאווה, להתייצב בפול פוזישן ולהשאיר אבק ליריביו.