"כנערה הייתי סגנית אלופת ישראל בריצות קצרות, והייתי צריכה לבחור אם להתחרות בארץ לקראת יציאה לתחרות גלישה בינלאומית או באליפות ישראל באתלטיקה. בחרתי בגלישה ובכיתה ח' פרשתי מאתלטיקה, הבנתי שאני הולכת על מה שאני אוהבת בכל הכוח".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"אשמח להתחרות גם באולימפיאדת לוס-אנג'לס 2028, אבל הפעם לסיים כאלופה אולימפית. אני שמחה ושלמה עם מדליית הכסף, יכולתי להביא זהב, אבל אני גאה בעבודה שעשיתי ושמחה על שיתוף הפעולה שלי עם תום ראובני והמאמנים שלנו שחר צוברי וגל פרידמן. מקווה שייצא לנו לעבור חוויה כזו שוב".
“אבא שלי, אחי הגדול ואחי הקטן הפתיעו אותי. אמרתי לכולם לא לבוא לתחרות, כי רציתי שקט, ופתאום אני מגיעה לחוף ורואה את המשפחה שלי וזה היה מרגש בטירוף. אמא שלי ראתה הכל מהבית. המדליה הזו מוקדשת לחברים שלי שרובם נמצאים בצבא".
"דיברתי עם לי קורזיץ אחרי הזכייה במדליה, היא שמחה בשבילי כל כך. היא אמרה שהמדליה הזו פיצתה על המדליה שהיא לא זכתה בה בלונדון 2012. גדלתי על לי, זו מישהי שהערצתי מאז שאני ילדה. אני אוהבת אותה מאוד".
קורזיץ ואת קרובות גם כשהיא נאבקת במחלה קשה, מתי החל הקשר הזה?
"היא התחילה עבורי את המסע הזה והייתה איתי לאורך כל הדרך. היא אבן דרך שלי במסע, הייתה איתי במועדון השייט במכמורת ושאבתי ממנה אנרגיה וכוחות. היא המודל לחיקוי מאז שאני ילדה קטנה".
"היה לי חשוב להיות האישה הראשונה שמביאה מדליה לישראל בגלישת רוח. זה היה ממש מגניב, מלחיץ וכיפי ביחד. כל המתח שחיכינו לו יום שלם התנקז לרגע אחד מרגש של שיוט מדליות. אני מבסוטה מהיכולות שהצגתי, יכולתי לזכות גם בזהב אבל אני סולחת לעצמי".
מה מסמלת הזכייה במדליה עבורך?
"אני מייצגת את המדינה שלי, נשלחתי לפה לעשות את התוצאה הכי טובה למענה. אחרי שעשיתי מדליה אולימפית אני מרגישה את זה הרבה יותר, זה מעבר למדליה, ייצגתי את ישראל ברמה הכי גבוהה וזה עוצמתי בטירוף. יותר מלהיות אלופת עולם".
"עקפתי בגמר את אמה ווילסון הבריטית שהובילה במוקדמות, ראיתי שהיא לא בלופ ולא רואה מה קורה מאחוריה. ואז האיטלקייה הסתובבה, התלבטתי מה לעשות, חשבתי לחכות קצת אבל היא ברחה לי. ניסיתי עוד לצמצם את הפער, אבל לא הספקתי. היה מאוחר מדי".
אם שיוט המדליות בשבת היה מתבטל, היו לנו שתי מדליות כסף ביד, על סמך המוקדמות. היו כאלה שחשבו שאולי עדיף ציפור ביד.
"חס וחלילה, תמיד עדיף לעשות שיוטים. עובדה שתום לקח את הזהב. אחרי הביטול של השיוטים בשישי היו לי המון מחשבות, אבל ניסיתי להישאר רגועה, הסתובבתי עם הישראלים, העדפתי להיות באווירה טובה מאשר במחשבות שהשתלטו עליי".
"אני מרוצה, חבל על הזמן", אומר מאמנה של קנטור שחר צוברי, שזכה בארד בבייג'ינג 2008. "אנחנו שמחים ומאושרים, ועם זאת עם תחושת החמצה. רצינו את הזהב, שרון ואני, אבל יש עוד אולימפיאדות והיא עוד צעירה. לחזור עם מדליה בתקופה הקשה הזו שעוברת על העם שלנו, זה הרבה גאווה, וכשתום ראובני זכה בזהב וגרם להשמעת 'התקווה' זה בכלל היה רגע מטורף".
מה ההשפעה של מדליסט אולימפי שהופך למאמן בעצמו?
"יש לזה משמעות חשובה. תכונה בולטת אצל גולשים זה שהם מאוד דעתניים והחלטיים, ולכן כשיש פיגורה שהם יודעים שאפשר לסמוך עליה, זה אדיר. ההחלטה להביא את גל פרידמן ואותי כמאמנים, היא אמירה שאפשר לסמוך עלינו כי היינו במעמדים האלה והוכחנו את עצמנו".
