עול הליגה האירופית שרובץ על צווארה של מכבי ת"א; שני ההפסדים הרצופים של מכבי חיפה; סדרת המשחקים המוצלחת של הפועל באר-שבע והפוטנציאל האסתטי הברור של בית"ר ירושלים, לצד העובדה שלשתיהן מתאפשר לשמור על הביתיות. הכל מעניק את התחושה, או שמא האשליה, שהעונה ייתכן מאבק מרובע על האליפות. לא כולן מוכרחות להגיע למחזור האחרון עם סיכוי לצלחת – רק לקיים לזמן מה את ליגת העל, שבשנים האחרונות היא במקרה הטוב דיאלוג בין שתי קבוצות, כשיח רב משתתפים.
ההתעצמות של מכבי חיפה ומכבי ת"א טובה לשתיהן, אבל רעה לכדורגל הישראלי. מה שהופך לסיפור של שתי קבוצות, יכול להפוך גם לסיפורה של אחת, ואז מה עושים? רואים כדורגל איטלקי? למרבה הצער, בעניין הזה כנראה שאין הרבה מה לעשות. גם קריאת תיגר אמיתית מצידה של באר-שבע ולבטח מבית"ר, לא תערער על סדרי העולם האלה. פערי התקציב מבטיחים למכבי חיפה ומכבי ת"א עליונות על-זמנית. זה בדיוק מה שהופך פלירט של עונה בודדת למשמעותי כל כך. לא בגלל שזה ישיב את בית"ר למקומה ההיסטורי, אלא להפך – מתוך ההבנה שהיא ככל הנראה כבר לא תשוב לשם לעולם. לכן כל אינדיקציה, ואפילו קלושה, שבית"ר (או באר-שבע) יכולות להיצמד לדואופול של מכבי חיפה ומכבי ת"א, מסעירה את הדמיון. זו אפשרות לחוות אותה להרף עין בצורה שכבר נדמית בלתי אפשרית.
התנאי הראשוני שכך אכן יהיה עובר בניצחון של בית"ר על מכבי ת"א. לא בטוח שהיא תהיה מסוגלת לתחזק לאורך זמן קירבה של שלוש נקודות לאלופה שעדיפה ועמוקה בהרבה. עוד פחות סביר מכך שהיא תצליח למחוק פיגור של תשע נקודות (הגם עם משחק חסר). בית"ר עוד יכולה לעמוד במטרות שלה גם אם תפסיד הערב, אבל היא לא תהיה יכולה לעמוד במטרות של כל היתר, שרוצים להאמין שהיא מסוגלת.
גם אם זה לא יחזיק מעמד עד לסיום העונה או קרוב לכך, האפקט של שני ניצחונות על מכבי חיפה ומכבי ת"א בתוך פחות משבוע יטיס את בית"ר למקום שבו לא הייתה מאז עונת 2017/18, אם לא 2007/08. ברק יצחקי הפגין העונה פרגמטיות גדולה כשביצע שינויים תוך כדי תנועה במטרה לפצח קבוצות נחותות וערך התאמות כדי להתמודד עם קבוצות עדיפות. כעת עליו ללחוש את הקסם העוצמתי ביותר.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.10.24
