נבחרות אירופיות עם ייצוג מכובד של מהגרים או בני מהגרים הוא כבר מזמן לא דבר חריג. בלגיה, גרמניה, הולנד, אנגליה וכמובן צרפת. כולן מציגות בעשורים האחרונים סגל שחקנים רב-תרבותי. ובכל זאת, נדמה שהנבחרת הכי מיוחדת בהקשר הזה חמקה מעט מתחת לרדאר, לפחות עד יום שני בלילה.
יורו 2020 ב-ynet - מתחם מיוחד
למה מיוחדת? כי בשונה מרוב המדינות קולטות ההגירה באירופה, לשוויץ מעולם לא הייתה היסטוריה קולוניאליסטית, שהפכה אותה ליעד טבעי עבור פליטים ומהגרים. מדיניות ההגירה שלה נובעת משילוב בין מניעים כלכליים טהורים כגון דרישה לידיים עובדות וגישה ליברלית הנוגעת לסוגיות של זכויות האדם. על פי הלשכה לסטטיסטיקה השווייצרית קרוב ל-40 אחוזים מתושבי המדינה הם מהגרים בעצמם או דור שני למשפחות שהיגרו למדינה.
אחת הבדיחות השחוקות במחנה של הנאטי (קיצור של "נציונאלמנשאפט" בגרמנית - הנבחרת הלאומית) היא שאצלם דוברים הכי הרבה שפות באירופה – וכנראה שהם גם לא רחוקים מהאמת. 16 מתוך 26 שחקני הסגל הם מהגרים או בני מהגרים, שמגיעים ממקומות שונים ומגוונים מרחבי הגלובוס - ובמיוחד ממדינות יוגוסלביה לשעבר.
קחו לדוגמה את אחד מגיבורי הניצחון על צרפת, מריו גבראנוביץ'. החלוץ בן ה-31, שעלה מהספסל והבקיע את השוויון הדרמטי בתוספת הזמן הוא קרואטי-בוסני. משפחתו היגרה לשווייץ שנה בלבד לפני שנולד והוא דובר חמש שפות: קרואטית, איטלקית, צרפתית, גרמנית ואנגלית.
חברו לחוד ואחד המצטיינים של האדומים מתחילת הטורניר, חאריס ספרוביץ', מגיע ממשפחה של פליטים בוסנים, אדמיר מחמדי הוא צפון-מקדוני, וכמובן שישנם ג'רדאן שאקירי והקפטן גראניט ג'אקה שהם אלבניים ממוצא קוסוברי ואף דאגו להזכיר זאת היטב לעולם, בתקרית הנשר המפורסמת מהמונדיאל ברוסיה ב-2018.
השניים זכו לכבוש את שני השערים של שווייץ במשחק הקריטי בשלב הבתים מול סרביה השנואה ובחרו לחגוג מול הקהל הסרבי הזועם עם תנועת הנשר, שמעטר את דגל אלבניה. שאקירי שנולד בפרישטינה, בירת קוסובו, ונאלץ לברוח ב-1992 בעקבות התוקפנות הסרבית, אף הגדיל לעשות ועלה לאותו משחק עם נעליים מיוחדות עליהן הוטבע בנעל ימין דגל קוסובו ודגל שווייץ בנעל שמאל.
פיפ"א פתחה בחקירה בעקבות הפרובוקציה הפוליטית של השניים, אבל הסתפקה בסוף בעונש כספי. מבחינת הצמד המטרה הושגה וג'אקה, שאחיו טאולנט אף בחר לייצג דווקא את אלבניה אמר לאחר אותו מקרה: "העולם אולי לא מכיר את הסיפור, אבל תשאלו כל אלבני על מערכת היחסים עם סרביה. עשינו היסטוריה - לא רק אלבני אחד כבש אלא שניים. אלבניה 2 - סרביה 1".
חמש שנים חלפו מאז התקרית ברוסיה וג'אקה שוב הפך לאחד השחקנים המדוברים בטורניר. ההבדל הוא שהפעם זה קרה בזכות הופעה אישית יוצאת דופן שלו, שכמעט חיסלה את הקישור הצרפתי ואף זיכתה אותו בתואר איש המשחק. "הנבחרת שלנו פא*ינג מדהימה", אמר הקפטן לאחר הניצחון הענק. "הראינו אופי מיוחד, כשהצלחנו לחזור מפיגור של 3:1 מול נבחרת כמו צרפת. אנחנו גאים לייצג את שוויץ שנתנה לנו המון". ברבע הגמר מול ספרד הוא יחזיק אצבעות לחבריו מהיציע, שכן הוא מושעה בשל צבירת שני כרטיסים צהובים.
קרן צדקה בגיל 18
בשווייץ לא משחקים רק מהגרים ממדינות הבלקן השונות. בהגנה השווייצרית משתפים פעולה מנואל אקאנג'י שבא ממשפחה ניגרית, קווין אמבאמפו הקמרוני וריקרדו רודריגז הצ'יליאני, כאשר על הספסל ממתינים לוריס בניטו הספרדי ואראי קומרט הטורקי.
בקישור אפשר למצוא את דניס זקאריה שאביו קונגולזי ואמו מסודאן לצד אדימליסון פרננדס מכף ורדה וג'יבריל סו שמוצאו מסנגל. ההתקפה כוללת את רובן ורגאס שאביו הגיע מהרפובליקה הדומיניקנית וכמובן את בריל אמבולו שנולד בקמרון.
החלוץ בן ה-24 נחשב לאחד השחקנים האהובים במדינתו. למרות לא מעט סקנדלים בהם היה מעורב בשנים האחרונות הוא הצליח להיכנס לליבם של האוהדים השווייצרים ואף זכה להפוך לשחקן הנבחרת הראשון שזוכה לשיר עידוד משלו. "או אמבולו, או אמבולו, הבית שלו הוא בנבחרת שווייץ", קוראים האוהדים האדומים בלחן שהולבש על בסיס The Lion Sleeps Tonight שזכור בין היתר מהסדרה "חברים" ומהסרט "מלך האריות" והפך פופולרי במשחקי הנבחרת.
העידוד לאמבולו ביורו 2016
סיפורו של חלוץ מנשנגלדבאך ממחיש היטב את המקום החשוב של ספורט וכדורגל בפרט בתהליך הקליטה. "הרגשתי שמקבלים אותי יפה ורכשתי הרבה חברים דרך הכדורגל", סיפר החלוץ שמשחק בגלדבאך עם המספר 36 על הגב, כי זה מספרו של קו האוטובוס שלקח אותו לאימונים כנער. "הכדורגל בהחלט עזר לי להשתלב. היום אני מרגיש שאני שווייצרי ב-60 או 70 אחוז ויותר שווייצרי מאשר אפריקאי".
בגיל 18 בלבד הקים את "קרן אמבולו" שמטרתה לעזור לילדי פליטים להשתלב במדינה. הקרן אף מסייעת ליתומים בארץ הולדתו קמרון ופעלה גם כדי לעזור לנערות שנכנסו להריון בפרו. "אני שמח שנפלה בחלקי ההזדמנות לעשות דברים חשובים כאלה".
הסטטיסטיקה לרעתה
אחרי שעשתה היסטוריה והעפילה בפעם הראשונה לשלב רבע גמר היורו, מצפה לשווייץ אתגר גדול מול ספרד, שבשונה ממנה דווקא נחשבת לנבחרת הומוגנית למדי וכמעט ללא מהגרים בסגל. סוג של קרב בין אירופה הישנה לחדשה.
אם לשפוט על פי מפגשי העבר, אז הסיכויים של הנאטי נמוכים למדי, שלא לומר אפסיים. מתוך 22 מפגשים בין הנבחרות, שווייץ ניצחה פעם אחת בלבד. אותו ניצחון יחיד היה במונדיאל 2010 שהסתיים בזכייה ספרדית.
אבל כמו שכבר ראינו ביורו הזה מספיק פעמים - ובוודאי אחרי הסנסציה מול אלופת העולם, אי אפשר לקחת שום דבר בטורניר כמובן מאליו ובוודאי לא את החבורה המיוחדת של שווייץ.
