יש עוד מלבדו: כריסטיאנו רונאלדו
אחת התמונות הזכורות מגמר היורו הקודם מגיעה בכלל מהספסל. כריסטיאנו רונאלדו הפצוע דידה על רגל אחת, קפץ ממקום למקום, וליושבי היציע נראה כמו המאמן בפועל. פורטוגל הסתדרה בלעדיו, ניצחה את צרפת והניפה גביע. גם הפעם הוא יצטרך לכוון את חבריו מתוך הבנה שהנבחרת הנוכחית היא הרבה יותר מהכוכב הגדול שלה.
רונאלדו יכול לשבור מספר דו־ספרתי של שיאים ביורו הזה. הגדול מכולם הוא מספר השערים לשחקן נבחרת. נכון להיום, לפני המשחק מול ישראל מחרתיים, יש לו 103 שערים, שישה פחות מעלי דאי האיראני.
זה בקטע האישי, אבל כריסטיאנו ייבחן ביורו לפי האיכות הקבוצתית. פורטוגל היא הכישרונית ביותר בטורניר, אחרי צרפת. ביורו הקודם היא זכתה עם שחקנים כמו ז'ואו מריו ומבקיע השער בגמר אדר – לא כוכבי־על. הפעם יהיו שם ברנרדו סילבה, ברונו פרננדש, דיוגו ז'וטה, ז'ואו פליקס ואנדרה סילבה.
העוגה צריכה להתחלק בין כמה שמות. רונאלדו הוא כמובן עדיין הכוכב הגדול ביותר בכל הטורניר, אבל בפורטוגל הנוכחית צריך להיות מקום גם לאחרים. אם זה יקרה, היא יכולה ללכת שוב עד הסוף.
סקורר ומנטור: הארי קיין
הסיפור שמוביל את אנגליה ליורו הוא דור הצעירים הנפלא בנבחרת. אבל הפנים של אנגליה הנוכחית הם של שחקן אחר, בוגר יותר, מוכח יותר. אנגליה הזאת היא קודם כל הארי קיין.
זו הייתה עונה מופלאה של החלוץ. הוא סיים כמלך שערי הליגה האנגלית עם 23 כיבושים, וגם כמלך הבישולים של הליגה (14). יכולת ההבקעה נותרה טובה כתמיד, העונה המסירות עלו מדרגה. קיין עזר מאוד מקצועית לשחקנים סביבו.
כדי שאנגליה תצליח, זה צריך לקרות גם אצלה. לקיין 34 שערים בנבחרת, יותר מכפול מהבא אחריו. בכל הסגל יש רק עוד שני שחקנים – ראחים סטרלינג ומרקוס רשפורד – שכבשו יותר מארבעה שערים בינלאומיים. זהו. קיין הוא היחיד שבטוח בהרכב. מאחוריו יהיה מייסון מאונט בן ה־22, ולידו שניים מבין ג'יידון סאנצ'ו, פיל פודן, רשפורד וסטרלינג. האחרון הוא היחיד שכבר עבר את גיל 22.
קיין יצטרך לספק מספרים, אבל גם להיות עבור השחקנים האחרים מה שהיה בשביל סון יונג־מין בטוטנהאם. בראיון הוא אמר שאם יסיים את הקריירה ללא תואר משמעותי בנבחרת, זה יהיה כישלון. זכייה תלויה קודם כל בו.
אחד בשביל כולם: אנגולו קאנטה
אי־אפשר לא לדבר על ההתקפה של צרפת. טריו מהסרטים בדמות קיליאן אמבאפה, אנטואן גריזמן וקארים בנזמה יכול להביא לניצחון בכל משחק. אבל גם הם לא היו חשים ביטחון בפייבוריטיות של הנבחרת אם לא היה מאחוריהם מישהו אחר, קצת נחבא אל הכלים. קוראים לו אנגולו קאנטה.
זה היה בדרך לזכייה במונדיאל האחרון, כשפול פוגבה הצהיר שלקאנטה יש 15 ריאות ולא רק שתיים, ושהוא עושה עבודה עבור כל האחרים. זאת שוב תהיה המשימה של הקשר האחורי. בעוד החלוצים יחליפו מקומות בהתקפה, המגינים יעלו גבוה ופוגבה ינסה להבקיע, קאנטה יחפה על כולם. ילחץ, יחטוף, יהיה בכל מקום – כי זה מי שהוא.
קאנטה איבד מקום בהרכב צ'לסי אצל פרנק למפארד, אבל צרפת היא אחת המרוויחות הגדולות מהחלפתו בתומאס טוכל. אצלו הוא חזר להיות השחקן הכי בטוח בהרכב, ואף נבחר למצטיין בחצי הגמר ובגמר הצ'מפיונס. מעבר לעבודת ההגנה, קאנטה הראה תרומה משמעותית גם לחלק הקדמי, עם יציאה מהירה קדימה וניצול החורים שנפתחו בין ההגנה לקישור של היריבות.
לצרפת יש את הסגל הרחב והמרשים ביותר ביורו, אבל לקאנטה אין תחליף.
כוכב עם כוכבית: אדן הזאר
בטורנירים הבינלאומיים האחרונים, שבהם כבר נחשבה בלגיה מועמדת לזכייה, אדן הזאר היה הסיבה הראשונה לכך. כשהיו מסבירים מדוע זו נבחרת כל כך טובה, שמו פתח רשימה ארוכה של כוכבים. והנה, ליורו הזה הוא מגיע כשחקן שיש חשש שאולי דווקא יפריע לאחרים.
זו הייתה עונת סיוט עבורו. הוא נפצע וחזר, שוב נפצע, שוב חזר, והמעגל לא נסגר. בשנתיים בריאל מדריד הפסיד 360 ימי אימון מלא או משחק בגלל פציעות, ממש שנה שלמה, גם בגלל מחסום מנטלי. האם בנבחרת המחסום יוסר? האם הוא יכול להיות הזאר של פעם?
כרגע הזאר בהרכב, בטח כשקווין דה בריינה איננו (ייעדר לפחות מהמשחק הראשון). הוא יפתח מאחורי רומלו לוקאקו כשלצידו יאניק קראסקו או דריס מרטנס. אבל מה יקרה אם הזאר לא יהיה טוב כשדה בריינה יחזור? האם המאמן רוברטו מרטינס יעז להוריד אותו לספסל? זו אחת השאלות החשובות, כי לבלגיה סגל עמוק ולא מעט שחקנים אחרים שיכולים לתרום בחלק הקדמי.
להזאר יש בעצם שתי משימות: להיות שוב הזאר הישן והטוב. אבל אם זה לא יעבוד, המשימה תהיה בעיקר לא להפריע למה שכן עובד.
מוכיח בשער: ג'יג'ו דונארומה
כבר שנים שג'יג'ו דונארומה שומע שהוא היורש של ג'יג'י בופון. ביורו הקודם בופון עדיין עמד בשער איטליה, ודונארומה בן ה־17 זומן רק אחרי הטורניר. שנתיים חלפו, איטליה לא עלתה למונדיאל, והאייקון הוותיק פרש מקריירה בינלאומית. דונארומה הפך ליורש באופן רשמי.
בגיל 22 מגיע שוער מילאן לטורניר גדול ראשון. להיות שחקן מפתח בגיל כזה יכול להיראות כדבר משונה או מפתיע, אבל לדונארומה יש הרבה ניסיון. הוא ספג ארבעה שערים בלבד במוקדמות, והראה יציבות שאיטלקים אוהבים.
איטליה, בניגוד לתדמית העבר שלה, היא נבחרת של התקפה שחושבת על שערים ומשחק לחץ. דווקא מרכז ההגנה יכול להיות בעייתי. לפחות במשחק הפתיחה מול טורקיה, לאונרדו בונוצ'י וג'ורג'יו קייליני אמורים לשחק שם – הגיל המשותף שלהם הוא 70, ושניהם עברו עונה לא טובה. בדיוק הסיבה שאיטליה חייבת את השוער במיטבו.
דונארומה יכול להפוך לאחד המשתכרים הגדולים בכדורגל העולמי, אם יספק טורניר טוב. במילאן כנראה לא יישאר ולא ברור היכן ישחק בעונה הבאה, אבל זאת תהיה קבוצה גדולה. מי בדיוק וכמה תשלם לשוער? זה יהיה תלוי הרבה ביורו.
