1. נימה
יש מי (צופים וגופי שידור) שמתייחסים אל אולפני משדרי ספורט כאל סרח עודף, מעין תחנה הכרחית מנג'סת בדרך אל הדבר האמיתי - המשחקים עצמם, בשבילם הרי התכנסנו. בעיניי זו תפישה שגויה כי האולפן הוא האריזה, המעטפת שמייצרת לערוץ איזשהו טון, נימה מסוימת. ולצורך העניין, את הנימה שהצליח לייצר בזמנו מודי בר-און באולפן ליגת האלופות יש מי שמנסים עד היום לשחזר, רובם ללא הצלחה (אפילו המקור עצמו הלך לאיבוד והפך למעיק משהו). באולפן היורו של ספורט 1 הצליחו לייצר נימה, וזו בשורה מצוינת.
יורו 2020 ב-ynet - למתחם המיוחד
2. מינון
זו בשורה מצוינת כי מדובר בנימה שמצליחה לדלג בטבעיות בין מקצועיות לקלילות והיא לא מטרטרת, לא מכאיבה באוזניים ולא פחות חשוב, בלתי נפוחה ונעדרת חשיבות עצמית מוגזמת שמוכרת ממקומות אחרים (ניסיתי שלא להגיע לזה - אבל תדמיינו תמונה של בוני מסביר לגוטי את המהלך החד כשברקע שגיא כהן מספר בדיחה). אל תטעו, זה לא פשוט, המינון הוא קריטי. כבר ראינו לא מעט אולפני יורו/מונדיאל שמרוב מאמץ לספק גם תוכן וגם פאן הופכים לקרקס טלוויזיוני עם מוקיונים שכופים דאחקות עבשות לצד מיצגי ראווה של ניתוחים מקצועיים וזוויות אנתרופולגיות שהצליחו להיות טרחניים להפליא. ועדיין, גם פה חסרות כתבות מגזיניות שהן מעבר לעריכה קצבית של תקצירי משחקים או ביקור שחוק לעייפה של סלבה במטבח פורטוגלי.
3. הנחיה
ניכר במנחה שרון דוידוביץ' שהוא צבר קילומטראז' לא קטן עם צוות הפרשנים שלצידו, והוא מצליח לנווט את הדיון בצורה שיש בה גם סקרנות מקצועית, גם הומור (לפעמים הבדיחות הפנימיות קצת משתלטות ומועדות לזחיחות) ובאולפן יש אווירה של אנשים שיודעים על מה הם מדברים וגם באו ליהנות, וזה מידבק. אם בעבר דוידוביץ' נשמע לוחץ ולא טבעי בתנודות שלו בין חגיגיות, פאתוס ודאחקות, לאולפן היורו הוא מגיע הרבה יותר משופשף ומשדר נינוחות שעוברת היטב.
4. פרשנות
בצוות הפרשנים אין הפתעות. דווקא מי שלא מתהדרים בתואר שחקן עבר – אסף כהן ודור הופמן – מעניינים ושולטים בחומר הרבה יותר מהחשודים הרגילים דוגמת אבי נימני, ניר לוין ומוטי איוניר. רן בן שמעון ואורי אוזן מצליחים לשמור על כבודם של המאמנים ושחקני העבר ואושרת עיני מספקת פרשנות סולידית נעדרת שפיץ, אבל לעצם הנוכחות הקבועה של פרשנית באירוע הכדורגל הגדול של השנה יש ערך חשוב, שמאפשר צמיחה של נשות מקצוע נוספות שאולי יהיו מקוריות ונועזות יותר.
5. קרקס
הזכרנו קרקס טלוויזיוני עם בדיחות מאולצות שתקועות באייטיז? למרות הכל, בספורט 1 הצליחו ליפול לבור והמציאו שעטנז טלוויזיוני-רדיופוני עם פריצות לאולפן של דידי הררי ב-103, וזה רע בדיוק כמו שזה נשמע. גליץ' שמחייב אדום.
6. פיקציה
בפעם הראשונה שראיתי את פינת הראיונות המדובבים-פיקטיביים הרגשתי שזה חביב אבל מטופש והגימיק לא מחזיק. בפעם השנייה כבר צחקתי (עדיין חושב על אמא של בייל שמנסה לישון). בסך הכל נונסנס לא מזיק שאם תרצו גם יש בו אמירה חתרנית: גם ככה בראיונות הרשמיים הכוכבים האלה לא אומרים כלום, אז בואו כבר נדביק להם תסביך אדיפלי.
