איטליה - בלגיה
עם הראש בקיר
אחד מנושאי השיחה המובילים על יורו 2020, שמלווה אותנו ממש משריקת הפתיחה של הטורניר, הוא על כך שמדובר בנבחרת איטליה אחרת. איטליה התקפית, לוחצת, שמשחקת מהר, וזאת בניגוד לתדמית הקלאסית שלה, זו שבמרכזה הדגש הוא הגנתי, העיקר לא לספוג. הכל נכון, אבל איטליה מגיעה פייבוריטית למשחק הערב מול בלגיה לא רק בזכות ההתקפה. הבסיס להצלחה הוא עדיין, לפני הכל, מה שקורה מאחור.
יורו 2020 ב-ynet - מתחם מיוחד
איטליה ספגה מול אוסטריה בשמינית הגמר, וזה היה שער החובה הראשון שלה אחרי 1,169 דקות רצופות. ג'יג'ו דונארומה בטורניר טוב, אבל ההגנה שלפניו עושה אותו עוד יותר גדול – רק חמש פעמים נשלח כדור למסגרת השער של איטליה, הכי מעט מבין כל 24 הנבחרות. האיטלקים פשוט לא מאפשרים ליריבות להתקרב לרחבה שלהם.
היו לא מעט איטלקים שחששו ממרכז ההגנה של הנבחרת שלהם. לאונרדו בונוצ'י וג'ורג'יו קייליני לא עברו עונה טובה ביובנטוס, אבל בנבחרת בונוצ'י הוא שוב המנהיג הנפלא שאנחנו מכירים. זה שמסדר את כל השחקנים מאחור, אולי לא ברמת הביצוע של פאביו קנאברו, המצטיין של איטליה בזכייה במונדיאל 2006, אבל כן בסגנון שלו. קייליני, שלא פתח בשני המשחקים האחרונים בגלל פציעה, שב להתאמן ועשוי לחזור להרכב.
רומלו לוקאקו יודע איך לנצח הגנות איטלקיות, הוא הצליח לעשות זאת 24 פעמים בליגה העונה, אבל עכשיו הוא פוגש את ההגנה הכי חזקה ביורו, יחד עם זו של אנגליה. הגנה שאולי בזכותה דווקא איטליה תלך עד הסוף.
מסדר הפצועים של בלגיה
המשימה של לוקאקו תהיה כנראה קשה ממה שחשב, כיוון ששני הכוכבים האחרים של נבחרת בלגיה, קווין דה בריינה ואדן הזאר, פצועים ולא התאמנו מאז המשחק האחרון. דה בריינה נפצע מול פורטוגל בקרסול, הזאר נפגע בשריר הירך האחורי. גם אם מישהו מהם ישחק הוא לא יהיה בכשירות של מאה אחוז, כך כבר הודה המאמן רוברטו מרטינס.
האחריות תיפול על שחקנים אחרים, וההנחה היא שיאניק קראסקו ודריס מרטנס יפתחו מאחורי לוקאקו. מבין שניהם מרטנס הוא הדמות לעקוב אחריה, למרות שעדיין לא הבקיע ב-160 דקות בטורניר ולא נראה חד כמו בעבר. מרטנס הוא כוכב גדול דווקא באיטליה, או יותר נכון בדרומה. מלך השערים של נאפולי בכל הזמנים אחרי שעבר את מארק האמשיק ודייגו מראדונה. אחריהם, אגב, מדורג לורנצו אינסינייה, חבר קרוב ויריב לערב אחד.
האנשים שמאחורי המאמנים
המצלמות במשחקים של איטליה ובלגיה הולכות לא מעט לספסלים, אולי יותר מאשר במשחקים אחרים. ככה זה כשמאחורי המאמנים הראשיים ניצבות שתי אגדות – ג'אנלוקה ויאלי ותיירי הנרי, שניהם דמויות מפתח בצוותי האימון של נבחרותיהם.
ויאלי הוא ההשראה של איטליה, וחבר של המאמן רוברטו מנצ'יני כבר 40 שנה. שניהם באותו גיל והיו החלוצים שהביאו לסמפדוריה אליפות בזמן שכונו "חלוצי הגול". ויאלי היה חולה בסרטן הלבלב ואיבד קרוב ל-20 ק”ג ממשקלו. הוא הסתיר זאת כשלבש שכבות רבות של בגדים ובנותיו ציירו לו גבות אחרי שהשיער נשר. חלוץ העבר החלים, התחבר לתרבות המזרח ומוביל קו של חשיבה חיובית בנבחרת. "אני רוצה שהשחקנים יסתכלו עליי ובזכות הסיפור שלי יבינו שאסור להם לוותר לשנייה", אמר בעבר.
הנרי הצרפתי, המלווה הקבוע של לוקאקו, עובד איתו כבר כמה שנים על המשחק. הם כמעט כל הזמן יחד, באימונים ומחוץ להם. "תיירי שיפר את המודעות שלי למשחק, הבעיטות, השליטה בכדור, המיקום. הוא הסביר לי שמה ששחקנים גדולים עושים זה לא לחכות לכדור אלא ללכת ליצור בעצמם, וזה מה שאני עושה", אמר בעבר חלוץ אינטר. בלגיה תזדקק ליצירתיות הזו הערב מול ההגנה האיטלקית.
שווייץ – ספרד
בין מוראטה לספרוביץ'
נקודת הדמיון בין שווייץ לספרד לקראת רבע הגמר היא מערכת היחסים בין הסקורר המוביל לקהל, ובעצם התדמית שנדבקה לשני החלוצים הללו – ודי בצדק. הקהל הספרדי לא נותן מנוחה לאלבארו מוראטה, שמפספס ממצבים קלים והחמיץ פנדל ביורו, אבל כבר שנים רבות שחאריס ספרוביץ' נמצא במצב דומה. הוא קורע רשתות בבנפיקה, אבל בכל טורניר גדול אליו הוא מגיע ספרוביץ' נחנק והאוהדים מיואשים.
הוא החלוץ הבכיר של נבחרת שווייץ כבר יותר משמונה שנים, עבר מספר אליפויות אירופה ומונדיאלים, ועד הקיץ הסתפק בשער "גדול" אחד, וגם זה קרה במונדיאל 2014. עכשיו הכל שונה. ספרוביץ' ובריל אמבולו מרכיבים צמד התקפי מסוכן ביותר, עם משחק הראש והחוכמה של הראשון לצד המהירות והפיזיות של השני, וספרוביץ' מדייק. מול צרפת הוא נגח צמד ענק בדרך לניצחון בפנדלים, ויש לו שלושה שערים בטורניר. הוא חייב הרבה גם לסטיבן צובר – קשר פרנקפורט שבכלל לא שותף במשחק הראשון מול וויילס, אבל מאז ההגבהות המעולות שלו חותכות הגנות והוא מוביל את היורו עם ארבעה בישולים.
מובן שספרד פייבוריטית בכל קנה מידה אחרי שכבשה עשירייה בשני משחקיה האחרונים, אבל היא בטח לא תגיע שאננה למשחק מול מי שהדיחה את אלופת העולם. הניצחונות על סלובקיה וקרואטיה שינו לגמרי את השיח סביב לואיס אנריקה ושחקניו, שהוסיפו הרבה מחץ למסירות האינסופיות. הכוכבית ההכרחית היא ששבדיה ופולין כבר הראו כמה ספרד מתקשה מול הגנות חזקות יותר, אבל לא נראה שלשווייץ יש הגנה ברמה שמסוגלת למנוע לגמרי את הצירופים הספרדיים בחלק הקדמי.
אוקראינה - אנגליה
הכישרון מול היעילות
אוקראינה הביאה שלושה חלוצים מרכזיים ליורו 2020. אם אנדריי שבצ'נקו האגדי בוחר בך כמוביל החוד של הנבחרת, אתה רשאי להרגיש מוחמא. רומן יארמצ'וק פתח חזק מאוד ונרגע; ארטם בסיידין היה המחליף הקבוע שלו, וזה שנכנס כדי להכריע את המשחק מול שבדיה בשמינית – אבל במהרה היה בצד הלא נכון של העבירה המחרידה של מרקוס דניאלסון. ראיתם את התמונות של הרגל שהתעקמה, והחדשות הרעות הן שיהיה חצי שנה מחוץ למגרשים; בגלל הפציעה, שבצ'נקו שלף את מספר שלוש ברוטציה, ארטם דובביק מהקבוצה הקטנה דנייפרו-1. זו הייתה הבכורה של דובביק בטורניר, אחרי שיובש בשלב הבתים, והוא נגח בדקה ה-121 את שער הניצחון.
זו ההגדרה של יעילות, אבל אוקראינה הייתה רחוקה מכך במהלך הטורניר. היא עלתה במזל מהמקום השלישי בבית 3, עם שני הפסדים וניצחון על צפון-מקדוניה החלשה. היו לה הבלחות התקפיות יפות עם אנדריי ירמולנקו, אלכסנדר זינצ'נקו ויארמצ'וק, אבל כוכב הנבחרת, רוסלן מלינובסקי מאטאלנטה, נראה רע כל הטורניר. זו נבחרת עם כישרון ונטולת החלטות נכונות בחלק הקדמי.
ועכשיו זו הצרה הגדולה שלה. אנגליה היא הנבחרת היחידה בטורניר שלא ספגה שער, משחקת מסודר מאוד ולא נותנת לייצר נגדה הרבה מצבים. אוקראינה תהיה חייבת להיות חדה בשביל להשלים סנסציה, וזה עקב האכילס שלה. הבעיה הגדולה של אנגליה, מצד שני, היא שבגלל מגבלות הקורונה איטליה הודיעה כי גם אוהדים אנגלים שקנו כרטיס לא יוכלו להיכנס למשחק ברומא.
צ'כיה - דנמרק
סינדרלה בפוסט-טראומה
ישנה הרגשה אמיתית שדנמרק מסוגלת לזכות ביורו. האירוע הטראומטי שעברה השכיח קצת את השנה האחרונה – אבל צריך לזכור שהיא נכנסה מראש לטורניר כמועמדת ראשית להיות ההפתעה הגדולה. אפשר אפילו להגיד במידה מסוימת שדנמרק היא הנבחרת שהגיעה בכושר הטוב ביותר ליורו מבין כל 24 המשתתפות.
המשחק בישראל היה ההתחלה, ואז הגיע 0:4 על אוסטריה (שראינו בטורניר טוב מאוד עד כמה היא איכותית), שלא לדבר על השמינייה מול מולדובה. המקרה של כריסטיאן אריקסן היה פתח בלתי צפוי להבנת שני היבטים: קספר יולמאנד הוא מאמן מעולה, שיודע לעשות התאמות מהירות ולא נשאר מקובע, ואריקסן אינו כוכב שבלעדיו לא ניתן להמשיך. הוא היה מוסיף ממד אחר לקמפיין הזה, אבל לדנמרק יש עומק מרשים. יונאס וינד, שעשה צרות להגנה שלנו והבקיע בישראל, כמעט לא נספר ביורו. אנדראס סקוב אולסן, כוכב המשחק מול אוסטריה, קיבל בטורניר הנוכחי רק שתי הופעות קצרות כמחליף. אבל יש להם את הכוכב הצעיר של הטורניר, מיקל דמסגור, אופציות מרתקות ומגינים תוקפים כמו יואקים מיילה הפנטסטי.
אז מה צריך לקרות מבחינת צ'כיה כדי שדנמרק לא תחגוג גם עליה? סבלנות. גם נגד הולנד היא הגיעה כאנדרדוג וניצחה עם כדורגל טוב מאוד. זה מתחיל מההגנה שלה, שספגה רק פעמיים בארבעה משחקים. יש שם תיאום, עוצמה, סדר, כל מה שצריך כדי להוציא את היריבה מהמשחק ואז להתחיל ללחוץ עליה.
