פנדל הרפאים של אנגליה מול דנמרק, שעזר לה לעלות לגמר היורו, הסעיר אתמול את אירופה. השופט ההולנדי דני מקלי וצוות ה־VAR ספגו אש כבדה בעקבות ההחלטה ופרשנים בכל פינה טענו שאין סיכוי שזה היה שווה שריקה. ההחלטה הייתה כל כך מפוקפקת, שאפילו בתקשורת האנגלית שאוהבת להיות בעמדת "העולם כולו נגדנו" הודו שזה היה רגע בעייתי מאוד.
ובמוקד נמצא, כמעט כרגיל, ראחים סטרלינג. כבר שנים שמאשימים אותו בכך שהוא נוהג להתחזות ברחבה, והנפילה שלו הובילה רבים ברשתות החברתיות להשתמש במשפט "הכדורגל צולל הביתה", על משקל "הכדורגל חוזר הביתה" – המנטרה הקבועה של אוהדי אנגליה. שחקן העבר הגרמני דידי המאן טען שמדובר היה ב"הצגה בוטה".
כל זה לא ממש מזיז לסטרלינג. "נכנסתי לרחבה והוא שלח רגל ופגע בי", אמר החלוץ ביחס לקשר הדני מתיאס ינסן. "כל עוד הכדור ברשת, זה כל מה שחשוב". ובסופו של דבר הוא צודק. הפנדל הזה הוא היסטוריה. במבט רחב יותר, מה שחשוב באמת זה הכדורים שהוא שם ברשת, והטורניר המופתי שהוא מספק.
לא מדובר רק במספרים - שלושה שערים ובישול - אלא במכלול. שניים מהשערים הביאו שש נקודות בשלב הבתים, השלישי שבר את גרמניה לקראת הסיום בשמינית הגמר; כאמור, הוא סחט פנדל ששווה כרטיס לגמר; הפעולות שלו חדות ויעילות. הוא לא מעורב במשחק לאורך כל 90 הדקות, ולפעמים נעלם ליותר מדי זמן, אבל אז הכדור מגיע אליו והוא יוצר יש מאין את המצב, תכונה קריטית מול הגנות צפופות; התיאום עם הארי קיין עיוור, אבל מעבר לתנועה שסטרלינג עושה כדי לקהל מהחלוץ כדורים טובים, הוא גם נראה מצוין בכדרורים אישיים - ומול דנמרק הוא עשה זאת פעם אחר פעם. זה כל מה שקיוו תמיד באנגליה שייצא מהיהלום בן ה-26, אבל הוא עבר בדרך המון, משביתה איטלקית בליברפול, דרך סכסוך ישן עם הקהל הלאומי, ועד ייבוש במנצ'סטר סיטי העונה.
פפ טיפח וייבש
נתחיל מהנקודה האחרונה: זו הייתה עונה מבריקה של סיטי, למרות האכזבה בגמר ליגת האלופות, אבל בחציה השני משהו התחיל להשתבש עבור סטרלינג. מי שהיה אחד הכלים החשובים של פפ מאז שמונה למנג'ר נדחק לאחור ברוטציה כש־2020 הפכה ל-2021. בחודשים האחרונים הוא הפסיק לכבוש בגלל התנודות במעמדו, והדבר בלט במיוחד בצ'מפיונס: את שלב הנוק-אאוט, המשחק הראשון מול מנשנגלדבאך בשמינית הגמר, סטרלינג התחיל כקפטן סיטי. בחמשת המשחקים הבאים באירופה הוא קיבל 30 דקות בסך הכל מהספסל, בשניים מהם כלל לא שותף, ואז הוקפץ במפתיע בחזרה להרכב בהפסד לצ'לסי בגמר, בו היה מהטובים בקבוצה.
זו בדיוק התקופה בה פיל פודן פרח תחת פפ, מייסון מאונט הצטיין בצ'לסי, וההתרגשות האנגלית לקראת היורו הורכבה בעיקר מהציפייה לראות את השמות האלה מככבים, את הדור הצעיר. קשה היה להעריך איך הירידה בכושר של סטרלינג בקבוצה תשפיע על הדרך בה גארת' סאות'גייט ישתמש בו בנבחרת.
ההסבר של פפ לסיפסול הצית סוגיה של ביצה ותרנגולת: הספרדי טען כי סטרלינג איבד את הביטחון ושמות אחרים בקבוצה - גבריאל ז'סוס, ריאד מחרז ופודן - חדים ויעילים יותר בשליש ההתקפי. אבל מצד שני, הביטחון ירד עוד יותר כאשר סטרלינג מצא את עצמו בחוץ שוב ושוב. היו גם דיווחים על סכסוך בין השניים, אותם סטרלינג מיהר להכחיש. מערכת היחסים בין השניים אכן נחשבת לחמה, ופפ מסומן בתור האיש שהצליח להוציא את המקסימום מהפוטנציאל של סטרלינג - שהגיע לסיטי אחרי שהחרים אימונים בליברפול ולחץ להשלים את העסקה, מה שלא עזר לתדמית שלו בממלכה (גם לא התקרית בה פורסם סרטון שלו שואף גז צחוק ומתעלף).
האמת היא כנראה שילוב של מספר היבטים, ובראשם ההישענות של פפ על שיטת החלוץ המזויף יותר ויותר בחלק השני של העונה, אליה סטרלינג פחות התאים בעיניו. אבל בעוד הסיבה מורכבת, התוצאה ברורה: בין 2017 ל-2020 סטרלינג סיים שלוש עונות עם 23, 25 ו-31 שערים בהתאמה. ב־2020/21 הוא נתקע על 14.
משריקות בוז למעמד אליל
כאמור, גם בנבחרת הדברים לא הלכו חלק לאורך השנים. האוהדים התקשו לאכול אותו, ולא היו מרוצים מהתפוקה שלו במדים הלאומיים. ביורו 2016 הוא שיחק רע בשלב הבתים, איבד במהרה את מקומו בהרכב אחרי שספג שריקות בוז והיו אוהדים שפתחו בגיוס המונים כדי לממן לו טיסה הביתה. באותו טורניר דווח כי הוא לוקח את הביקורות ללב ומאבד ריכוז בגלל בדיקה אובססיבית של מה שנכתב עליו ברשתות החברתיות.
לפני מונדיאל 2018 צצה בעיה חדשה, כאשר סטרלינג חשף לראווה קעקוע של רובה M16 על רגלו. באנגליה מאוד לא אהבו את המסר המרומז, אך סטרלינג, יליד ג'מייקה, הבהיר כי המעשה קשור בכלל לכך שנדר לא לגעת לעולם בכלי נשק אחרי שאביו נורה למוות כשראחים היה ילד. והייתה עוד תקרית באימון הנבחרת בה תקף את ג'ו גומז והושעה, והופעה אחר הופעה שהסתיימו ברגליים ריקות.
אבל כמו במקרה של שחקנים רבים, הדברים השתנו תחת סאות'גייט. לפני שהמאמן הגיע לנבחרת בספטמבר 2016, לסטרלינג היו 27 הופעות, 8 בישולים ושני שערים בלבד. מאז נוספו לחלוץ 40 משחקים בינלאומיים, בם כבש 15 שערים ובישל עוד 14. סאות'גייט קיבל ממנו בקביעות תפוקה, וגם שמר את האמון בו לקראת היורו. אחרי עונה כזו, סטרלינג פרח ברגע שהבין שהמנדט שלו. בעוד קיין התחיל את היורו בצורה חלשה והוחלף בשלבים מוקדמים יחסית, והחלוץ באגף הימני השתנה ממשחק למשחק, סטרלינג להט ונתן לסאות'גייט את כל הסיבות לסמוך עליו.
רק בן 26, אבל כמה שסטרלינג כבר עבר בקריירה. עכשיו זה שלב חדש – מאבק קשה מתמיד על מקום בחלק הקדמי של סיטי, מה שבא לו בקלות מוקדם יותר, אבל שינוי של 180 מעלות בנבחרת, בה היה פעם השעיר לעזאזל, ואחרי שהתבגר ונרגע הפך לכוח המניע. אם זה יסתיים בזכייה היסטורית ביורו, המניות שלו בכך יהיו עצומות וכל הזכרונות הרעים יימחקו בדרך לתהילה נצחית בדברי ימי הכדורגל האנגלי.
