הלילה גמר היורו מי תהיה אלופת אירופה
(צילום: משה מזרחי)
אף אחד לא ידע כיצד תשפיע שנת הקורונה על כדורגל הנבחרות. הזמן המשותף שיש לשחקנים גם ככה קצר, ומאז פרוץ המגפה היו פחות אימונים ומשחקים, ויותר בידודים ועייפות. רבים תהו כמה מאומנות יכולות להיות הנבחרות ואיך יושפע הכדורגל עצמו. התשובה הייתה מפתיעה, לחיוב, וההוכחה הטובה ביותר מוצגת על־ידי שתי הנבחרות שיופיעו הערב (22:00) בגמר יורו 2020.
יורו 2020 ב-ynet - למתחם המיוחד
אנגליה ואיטליה הן כנראה שתי הנבחרות המאומנות ביותר בטורניר (דנמרק, שהפסידה בחצי הגמר, היא השלישית). הדמיון בין השתיים הוא שגם גארת' סאות'גייט וגם רוברטו מנצ'יני הצליחו לארגן נבחרות שיכולות להתאים עצמן לסיטואציה, לשחק בהצלחה בכמה סגנונות, כלומר שהערב אולי נצפה בכמה משחקים בתוך משחק אחד. יש המון החלטות ושחקנים שישפיעו על התוצאה הסופית.
מוקש וראטי
זהירות מיציאה מוגזמת קדימה
מרקו וראטי היה פצוע כשהטורניר התחיל, והמחליף שלו מנואל לוקאטלי כל כך הרשים עד שלא היה ברור אם הקשר ייכנס להרכב כשיחלים. למנצ'יני זה כן היה ברור, הוא יודע איזה שחקן מיוחד הוא וראטי ומה החשיבות שלו עבור איטליה. וראטי אינו הקשר האחורי ביותר של נבחרתו, ז'ורז'יניו הוא זה שמחזיק בכדור, אבל כשאיטליה פותחת התקפה קשר פ.ס.ז' נמצא לידו, מתחיל מעמדה אחורית ולאט־לאט, עם תנועת הכדור, עובר לחלקים קדמיים יותר.
מדד SCA, המודד "פעולות מייצרות בעיטה", מציג כמה פעמים שחקן היה מעורב בשני המהלכים הקודמים לבעיטה לשער. למשל, בדריבל או במסירה או אפילו בתיקול שמיד מייצר מצב. וראטי ראשון ביורו במדד הזה, למרות שלא שיחק בכל המשחקים.
ההצטרפות ההתקפית שלו מייצרת עבור איטליה עוד הזדמנויות, רק שהפעם עמדה גבוהה מדי של וראטי עלולה להיות הרסנית. העובדה שספרד שיחקה בחצי הגמר עם חלוץ מדומה, דני אולמו, שכל הזמן ירד לכיוון הקישור, הכריחה את וראטי לעזור בסגירה עליו והגבילה את המעורבות שלו בצד השני. ואיזה חלוץ הוא מהמפורסמים בירידה הזו לאחור לניהול המשחק? הארי קיין כמובן, שהסתובב הרבה באזור הקישור מול דנמרק, כפי שהוא עושה בטוטנהאם. וראטי יצטרך להיות מרוכז להפליא כדי להצליח בשתי המשימות.
מגווייר באוויר
מלך במאבקי הגובה
שחקן נוסף שתורם גם הגנתית וגם התקפית הוא דווקא בלם, הארי מגווייר שמו. מדובר באחד משחקני ההגנה הבולטים בטורניר והיכולת שלו היא שמאפשרת לחבר ממנצ'סטר יונייטד, המגן השמאלי לוק שואו, להיות דומיננטי בהתקפה. גם מגווייר, תאמינו או לא, חשוב בחלק הזה. הוא מאוד נוכח במשחקים, קשה לפספס אותו ולא משנה היכן הכדור או אצל מי.
הוא, כמו ג'ורג'יו קייליני בצד השני, מקדם את הכדור בעצמו כדי להשתחרר ממשחק הלחץ, אבל הפעילות ההתקפית שלו מגיעה בעיקר במשחק הראש. מגווייר זוכה ב־85 אחוזים ממאבקי הגובה שלו בטורניר – מספר פנומנלי, ורק שחקן אחר, קמיל גליק הפולני, מחזיק באחוז גבוה יותר.
אבל הנה הבדל חשוב: אצל גליק, עוד בלם, פחות מ־20 אחוז מאותם מאבקים הם בהתקפה. מגווייר, לעומתו, מבצע מחצית מהמאבקים האוויריים שלו ברחבה של היריבות, היכן שקשה יותר לשחקן המתקיף לנצח ראש בראש.
אז מגווייר יצטרך להיות שוב נוכח הגנתית (קייזה הוא זה שינסה לנצל את השטח מאחורי שואו, קרוב למגווייר), אבל לא נופתע אם הראש שלו יכריע את המשחק, בעיקר במצבים הנייחים. מייסון מאונט אולי לא ביורו גדול, אבל הקרנות והכדורים החופשיים שלו מדויקים מאוד. הכדור מגיע ישירות לראש של הבלם הגדול.
אפקט וומבלי
יוזמה מול סגנון אישי
אצטדיון ביתי מוביל ליותר ניצחונות של קבוצת הבית, אבל הוא גורם למשהו נוסף – הקהל מעלה את סיכויי הקבוצה לנסות להיות דומיננטית במשחק, לשלוט בקצב, כאילו היא חייבת זאת לאוהדים. הערב בוומבלי כמעט כולם יהיו אנגלים, ואנגליה תצטרך להיות היוזמת. שתי הנבחרות יודעות לשחק בכמה סגנונות, אבל אנגליה היא זו שאוהבת את הכדור יותר. כשאנגליה משיגה אותו היא מחזיקה בו בממוצע 23 שניות, הכי הרבה אחרי ספרד וגרמניה. ממול, הנבחרת שהגיעה להכי הרבה מצבים בטורניר בהתקפות מתפרצות היא איטליה.
יהיה מעניין לראות אם מנצ'יני ייתן לאנגליה להרגיש בעלת הבית ויורה לשחקנים שלו לצאת מהר קדימה. על הנייר, היכולת של שחקני הקישור באיטליה להחזיק בכדור, מבחינת סגנון אישי, טובה יותר, שם היה יכול להיות היתרון שלה, יתרון שלא בטוח יושם עליו דגש, לפחות לא בהתחלה.
מצד לצד
דילמות המאמנים באגפים
זוכרים שאף אנגלי כמעט לא רצה לראות את ראחים סטרלינג בהרכב? עכשיו כולם מסכימים שהוא חייב להיות שם. הרי מדובר במועמד המוביל להיבחר למצטיין היורו. לא רק סביב סטרלינג עלתה השאלה, אלא גם בקשר לבוקאיו סאקה, שנמצא באגף השני סאקה עשה עבודה הגנתית מול המגן השמאלי הדומיננטי של דנמרק, יואקים מיילה, אבל בהיעדר המקביל שלו באיטליה, לאונרדו ספינאצולה, סאות'גייט עשוי לשוב דווקא לפיל פודן (במידה שיהיה כשיר, אחרי שלא התאמן אתמול).
באיטליה נראה שאין התלבטות לגבי האגפים, אלה צריכים להיות קייזה ואינסינייה, אבל חשוב לשים לב לאפשרות נוספת. כשצ'ירו אימובילה הוחלף מול ספרד שיחקה איטליה עם שלושת שחקני האגף שלה יחד, כשדומניקו ברארדי היה השלישי ואינסינייה עבר לעמדת החלוץ. זה לא נראה טוב במיוחד, אבל האם זו אפשרות בעקבות היכולת של צ'ירו אימובילה?
אלבארו מוראטה היה אחד השחקנים המושמצים בטורניר, אבל אימובילה החמיץ הרבה יותר ממנו. שני החלוצים בעטו לשער אותו מספר פעמים, 17, ולמוראטה שער אחד יותר. אימובילה שלח רק 3 מתוך 17 הבעיטות האלה למסגרת. אולי מנצ'יני יפתיע פה.
המאץ'-אפ המסקרן
דקלן רייס מול ניקולו בארלה
דקלן רייס של אנגליה שונה מעט מדקלן רייס של ווסטהאם. בנבחרת הוא נדרש להיות שמרני יותר, לבצע משימות ספציפיות. מולו יעמוד ניקולו בארלה, שגם לו תפקיד מאוד ברור. הם הולכים לשחק ממש על אותה משבצת, אותה פיסת דשא. מדובר אולי במאבק אחד על אחד המרתק ביותר.
רייס הוא השחקן שלא לוקח סיכונים ודואג לנטרל סיכונים. הוא עשה את העבודה מול לוקה מודריץ' במשחק הראשון, כשהקרואטי שיחק בדיוק בתפקיד של בארלה – הקשר הקדמי יותר שנוטה ימינה. בהמשך, מול צ'כיה, רייס ניצח גם את החבר לווטהאם תומאש סוצ'ק. עכשיו בארלה.
כשאנגליה מזיזה את הכדור באמצעות הבלמים שלה, יורד רייס שמאלה ולמטה כדי לעזור. כשאיטליה מזיזה את הכדור עולה בארלה למעלה וימינה. השניים ייתקלו אחד בשני והרבה. גם כשבארלה יקבל את הכדור, והוא יודע לעשות איתו הכל, וגם כשרייס יהיה איתו ובארלה ילחץ.
תחרות מעניינת תהיה גם בתמונת המראה של המאבק הזה – מאונט מול ז'ורז'יניו. שני שחקנים אינטליגנטים, חברים בצ'לסי. אחד מהם ייקח הערב דאבל: אלוף אירופה עם הקבוצה ועם הנבחרת.
מדינה אחת תהפוך הערב לאלופת אירופה, אנגליה או איטליה. זה הולך להיות גמר גדול.
