רבים תהו אם תיבו קורטואה יפתח בגמר ליגת האלופות. קריעת הרצועה בברך בתחילת העונה השביתה את שוערה הבלגי של ריאל מדריד למשך רוב העונה, והוא חזר רק חמישה מחזורים לסיום, כשבינתיים אנדריי לונין המפתיע תפס את מקומו ועזר לבלאנקוס להתקדם באירופה. אבל קורטואה מאוהב במעמד הזה, קרלו אנצ'לוטי נתן לו את הכפפות, ובדיוק כמו לפני שנתיים, השוער הצטיין במשחק בדרך לזכייה. נבחרת בלגיה, כנראה בניסיון האחרון להפוך את דור הזהב לדור עם תואר, הייתה יכולה ליהנות ממנו ביורו. אבל הוא לא יהיה שם.
כל השחקנים, כל הנתונים: עמודי הנבחרות המיוחדים של בית 5
זה היה ברור כבר זמן רב, וב-28 במאי הפך לעובדה עם פרסום הסגל הסופי של בלגיה לאליפות אירופה: המאמן דומניקו טדסקו ויתר על קורטואה המסוכסך איתו, ומי שיעמוד בשער בטורניר יהיה קון קסטלס (יחגוג 32 בהמשך החודש), השוער המנוסה של וולפסבורג שערך רק עשר הופעות בנבחרת ולא בדיוק משרה המון ביטחון על ההגנה המעורערת ממילא של הבלגים, שבהיעדר פתרון ממשיכים לזמן את הבלם בן ה-37 יאן ורטונגן. זה לא מה שימנע מבלגיה לעבור את הבית הנוח יחסית, עם סלובקיה ורומניה, שבו אוקראינה היא האיום העיקרי, אבל בלי מי שנראה כמו השוער הטוב בעולם גם אחרי הפציעה, היא מאבדת חלק מהותי מסיכוייה.
דליפות מחדר ההלבשה
כזכור, הכל התחיל במוקדמות היורו לפני שנה, ביוני 2023, לקראת חלון שבו הקפטן קווין דה בריינה היה (כרגיל) פצוע. טדסקו החליט שבמשחק הראשון רומלו לוקאקו יענוד את הסרט, ובמשחק השני קורטואה יקבל אותו. לוקאקו אכן שימש כקפטן ב-1:1 מול אוסטריה, אבל השוער הזועם שחשב כי הכבוד מגיע לו לא חיכה להזדמנות שלו נגד אסטוניה, נטש את מחנה הנבחרת, ומאז לא חזר אליה. לפני חצי שנה השוער הודיע כי לא ישחק בטורניר, וסיפר בראיון: "אין לי בעיה עם זה שקווין קפטן, אבל להכריז על שני סגני קפטן, ולוקאקו לפניי? משהו בתוכי נשבר, משהו התפוצץ. הרגשתי שההתאחדות והמאמן לא מעריכים אותי. המאמן רצה ללחוץ עליי להישאר ואיים שיוציא הכל לתקשורת. הוא הפר את האמון איתי".
טדסקו, מצידו, שטען כי קורטואה אינו מנהיג אמיתי, לא חיכה להחלמה של השוער בסיום העונה, ואחרי שהפציעה הסתבכה הוא מיהר להודיע כבר לפני חודש וחצי שקורטואה לא יהיה כשיר ליורו, כדי להכין את הקרקע לאי-זימונו. במקום זאת, השוער רק סיבך עוד יותר את המאמן עם הקאמבק המוצלח, וטדסקו נאלץ להזכיר שקורטואה היה זה שאמר מראש שאינו מעוניין להגיע ליורו. דה בריינה ניסה להיות דיפלומטי כשנשאל על הנושא: "לא הייתי בסגל בזמן הריב אז אני לא יודע מה קרה. צריך להתרכז במי שזומן, ואני צריך לסמוך על שלושת השוערים שבסגל". לא בדיוק תמיכה נלהבת במאמן האיטלקי-גרמני, אבל מצד שני, מאז שהחברה של דה בריינה בגדה בו עם השוער לפני יותר מעשור הוא לא דיבר עם קורטואה...
אבל בכל זאת, יש עדיין לבלגיה הרבה למכור, והיא פעלה לתקן את הבעיות בחדר ההלבשה שדלפו החוצה במהלך הכישלון במונדיאל. מיצ'י בטשואיי שרב עם לוקאקו לא זומן, ואדן הזאר, דמות לא קלה, כבר פרש. מדהים לחשוב שריאל בנתה עליו עד כדי כך שהחוזה הארוך חייב אותה לשלם לצ'לסי בשבוע שעבר עוד 5 מיליון ליש"ט, בונוס על הזכייה בליגת האלופות שהופיע בהסכם בין הקבוצות. ככל שהסגל הופך צעיר יותר, גם החיכוך בין הדורות שיצר קרבות בסגל התחיל להיעלם.
ההצלחה תלויה קודם כל בדה בריינה. החדשות הטובות ביותר עבור טדסקו הן שהקשר שיחק העונה רק 50 אחוז ממספר המשחקים שבהם הופיע בעונה לפני. הפציעות וההתחשבות של פפ גווארדיולה קיצצו מהדקות שלו על הדשא, והוא הרבה יותר כשיר ובריא מאשר לפני המונדיאל, שבו נחשב ככל הנראה לכוכב המאכזב ביותר בטורניר, מבין כל הנבחרות. במהלך הטורניר הוא יציין 33, אבל כשהוא טרי, הוא משחק כמו אותו פלא ששלט לפני שש שנים בגביע העולם. השאלה העיקרית היא החיבור: בגלל מצבו הפיזי, הוא לא שיחק ב-15 החודשים האחרונים בנבחרת, עד לצמד משחקי הידידות מול מונטנגרו ולוקסמבורג בשבוע שעבר. השער מול המונטנגרים נתן הרבה אופטימיות לנבחרת.
מנגנון השמדה עצמית
על החשיבות של לוקאקו לא צריך להרחיב. עם 85 שערים ב-115 הופעות בינלאומיות, הוא תמיד מספק את הסחורה בנבחרת, ולא משנה מה עובר עליו בקבוצה שלו באותה תקופה. לכן צריך להביט על החלק הקדמי הבלגי מזווית אחרת – איך נראה הגיבוי. כשהיה פצוע, ואז חזר והחטיא בלי הרף, בלגיה קרסה במונדיאל. לא היה מישהו שייקח חלק מהנטל. כעת, לא רק שז'רמי דוקו מגיע חד ממנצ'סטר סיטי, אלא שלאנדרו טרוסאר יכול להיות הג'וקר – בדיוק כמו בארסנל.
לטרוסאר אין הילה שיכולה להפוך אותו לכוכב המרכזי בשום מקום, אבל רמת היעילות שלו אדירה. בהתקפה יש עוד כישרונות כמו לואיס אופנדה מלייפציג ויוהאן בקאיוקו של איינדהובן, רק שטרוסאר אמין יותר מהם בצורה ניכרת. לאורך רוב העונה הוא היה הסופר-מחליף של מיקל ארטטה בארסנל, האיש שמשנה משחקים באופן מיידי, אבל הכושר הלקוי של גבריאל מרטינלי הקפיץ אותו להרכב, ובחצי השני של הפרמייר-ליג הוא כבש תשעה שערים. מה שהופך אותו לנשק מסוכן כל כך היא היכולת לזוז מצד שמאל האהוב עליו, ולהיות אפקטיבי באותה מידה מתחת לחלוץ או בתור החלוץ המרכזי. מאז מונדיאל 2018 לא הייתה לבלגיה פריבילגיה בדמות שחקן כזה, וגם אז היה מדובר בדריס מרטנס, סקורר פחות מדויק.
בלגיה מגיעה עם מנגנון השמדה עצמית. זו לא רק האווירה הרעילה, אלא גם העובדה שדה בריינה ולוקאקו כבר לא אמורים להיות חלק מהסגל ביורו הבא. זה היה דור מדהים באיכותו, אבל אם זה יסתיים רק עם המקום השלישי במונדיאל, הוא לא ייזכר רק בצבעים ורודים.
פורסם לראשונה: 01:30, 11.06.24