במשך עשרות שנים, אוהדי ושחקני נבחרת אנגליה חששו רק מדבר אחד: דו-קרב פנדלים. אפילו לא מהבעיטות עצמן, אלא רק מאזכור צמד המילים שמכניס את הממלכה לפחד וחלחלה.
האמת, בצדק. אנגליה הייתה מעורבת לאורך השנים ב-10 משחקים בטורניר גדול (מונדיאל או יורו) שהסתיימו בדו-קרב מהנקודה הלבנה - בשבעה מתוכם היא נוצחה - יותר מכל נבחרת אחרת על הגלובוס. דוגמה צרובה בזיכרון הקולקטיבי של האוהדים ממש לא רחוקה: ההפסד בגמר היורו האחרון בפנדלים לאיטליה בוומבלי.
והנה, אתמול בדיסלדורף - "קללת הפנדלים" האנגלית כנראה נשברה. נבחרת שלושת האריות סיימה ב-1:1 עם שווייץ בתום 120 דקות וכשניגשה לדו-קרב הפנדלים - עשתה את העבודה ועוד בצורה מושלמת. ג'ורדן פיקפורד עצר ראשון את הבעיטה של מנואל אקאנג'י ולאחר מכן כל חמשת הבועטים האנגליים דייקו ושלחו את גארת' סאות'גייט המושמץ לחצי גמר היורו, שם תפגוש הנבחרת את הולנד ביום רביעי.
"היה לשחקנים עצבים מפלדה", החמיא בלם הנבחרת ומנצ'סטר יונייטד לשעבר, ריו פרדיננד. "זה לא היה משחק מושלם, אבל בפנדלים הם עשו את מה שצריך". החלוץ האגדי אלן שירר הוסיף: "לחץ זה לנמושות, השחקנים האלה הכניסו שינוי מדהים למנטליות האנגלית".
שירר פרגן בעיקר לסאות'גייט, שכזכור ספג אש בגמר היורו האחרון, כשהחליט לתת לשחקנים פחות מנוסים לבעוט, ביניהם בוקאיו סאקה שהחמיץ. "הוא המנצח האמיתי", סיפר שירר. "השחקנים שהוא הביא לפנדלים היו מושלמים. אנחנו יודעים כמה מלחיץ זה והם גרמו לדו-קרב להיראות כל-כך קל".
סאקה, שדייק אתמול מול שווייץ (וכבש עוד לפני את שער השוויון בזמן החוקי) היה כמובן נרגש. "זה היה מיוחד, מיוחד מאוד", הודה כשהוא דומע. "בפעם האחרונה שבעטנו פנדלים ביורו, כולם זוכרים מה קרה. אני גאה בכל השחקנים. היה הכי קל לא לקחת את הפנדל, אבל גאה בעצמי שהתגברתי על הכל", הוסיף מי שנבחר לאיש המשחק.
גם התקשורת הבריטית יצאה מגדרה. "חצי אלים", הייתה הכותרת ב"סאנדי אקספרס". ב"טלגרף" הלכו על "גיבורי הפנדלים של אנגליה", ואילו ב"אובזרבר" כתבו: "אלכסנדר הגדול" - והתייחסו לטרנט אלכסנדר ארנולד, שכבש את הפנדל המכריע. ב"סאן" גם כן יצאו מגדרם: "מלכי הנקודה הלבנה. סאקה הוא הגיבור של אנגליה. זה כנראה הסוף לשברון הלב האנגלי, הנבחרת הכי מיוחדת שיש".
המונולוג של המרגש סאות'גייט
מי שהיה לא פחות נרגש הוא סאות'גייט. לאורך כל הטורניר הוא סופג טונות של ביקורת על היכולת הפושרת של הנבחרת, ואתמול הוא ענה במונולוג מרגש. "מדי פעם אני חושב לעצמי: 'בטוח שחייבת להיות קצת הנאה בעבודה הזו, נכון?'. אז אם אני לא יכול ליהנות מהרגע הזה, כל העניין הוא בזבוז זמן".
סאות'גייט, למרות הכל, הביא את האנגלים למרחק שני ניצחונות מזכייה בתואר ראשון מאז 1966. "אני אוהב את השחקנים, בטח ברגעים האלה. לקחתי את העבודה הזו כדי לנסות ולשפר את הכדורגל האנגלי. רציתי שנחזיר את האמינות על הבמה העולמית. אז אני לא יכול להכחיש שכשזה אישי כמו שזה היה בשבועות האחרונים (הביקורת, כמובן) - ברמה האנושית, זה די קשה. אבל אנחנו נלחמים. לא נפסיק להילחם. כפי שאמרתי, אנחנו בעוד חצי גמר ונראה לאן נוכל להגיע".
"אנחנו ממשיכים לתת לאנשים רגעים נפלאים. עכשיו אנחנו רוצים לספק עוד משהו אחד. מעולם לא היינו בגמר מחוץ לאנגליה, מעולם לא זכינו ביורו, אז יש שתי פיסות היסטוריה שנשמח ליצור".
תופעה: אוהדים מקעקעים את החתימה של מסי
(באדיבות ONE)
