כריסטיאנו רונאלדו ועוד 21. זו הייתה האווירה אמש (שלישי) בלייפציג, במפגש המסקרן בבית 6 בין פורטוגל לצ׳כיה. לכל חובב כדורגל ידוע שהאיש הוא תופעה - אבל אתמול ניתן היה להבין עד כמה.
כבר מרגע עליית השחקנים לחימום מול עשרות האלפים ביציעים - רונאלדו גרר את מרב תשומת הלב. הפנים שלו כמעט בכל רגע נתון על מסכי הענק באיצטדיון, וכל תנועה שלו זוכה לתשואות רבות מהקהל האוהד - או לחלופין לשריקות בוז צורמות מהצ׳כי. אין ספק, לעקוב אחרי המלך הבלתי מעורער של פורטוגל, גם כשהוא בן 39 זו חוויה.
כל השחקנים, כל הנתונים: עמודי הנבחרות המיוחדים של בית 6
אמש ניסיתי בחלק גדול מדקות המשחק לעקוב אחרי התנועות שלו מקרוב - האיש לא מפסיק לרוץ למרות שהוא אוטוטו נכנס לעשור החמישי בחייו, מבקש את הכדור בכל הזדמנות, אבל לא כופה את עצמו עליו. מקפיד להיזהר מכניסה לנבדל, אבל החזרה להגנה איטית. אולי אפילו איטית מדי. אבל הנחישות והרעב שלו - מרגישים כאילו רק אתמול הוא עלה מהנוער.
בשיאה של המחצית השנייה כשהפורטוגלים לא הצליחו למצוא את הרשת, הוא סימן לאוהדים להרים את האווירה - וזה היה רגע שכל האיצטדיון קם על הרגליים, הפורטוגלים כדי לעודד, והצ׳כים כדי להפריע. איזה כוכב, ובטוח שנתגעגע אליו בבמות הגדולות.
והיה גם משחק. מהפך ענק של פורטוגל ששלח את ההמון הצ׳כי מאוכזב הביתה אבל לא לפני שנתן הצגה לאורך המשחק עצמו - הן בכמות האדירה והן בעידוד, כששמו לעצמם למטרה להטריף את רונאלדו, בין היתר, איך לא, עם חולצות של מסי ועם הרבה שריקות בוז בכל פעם שהפנומן נגע בכדור.
4 צפייה בגלריה
אוהדי צ'כיה. הוכיחו שגם בכדורגל נבחרות אפשר להציג רפרטואר שירים מגוון
(צילום: Dan Mullan/Getty Images)
בנוסף, הקהל הצ׳כי הוכיח שגם לנבחרת יכולים להיות שירים מקפיצים כמו לקבוצה, אולטראס שמטריף את כל הקהל, בשונה אגב מזה הפורטוגלי שהזכיר יותר את הקהל הישראלי שמדי פעם מעודד את שם הנבחרת עם הגרסה שלו לאל-אל ישראל - פור-טו-גל.
מה עם מגנומטרים? ואם אפשר מילה לארגון של היורו. לא אחת דובר על הכישלונות של אופ״א בארגון, כמו שקרה בגמר ליגת אלופות שגרר בעבר גם עיכוב בפתיחת המשחק. ביורו עושה רושם, כך לפחות במשחק שהייתי בו בלייפציג - הסיפור אחר. עשרות אם לא מאות עובדים הסבירו לצופים בכל כמה מטרים לאן עליהם ללכת, ליוויו כמעט אישי. ההתמצאות באיצטדיון הענק יכול להיות דבר מאוד מאתגר אבל הסדרנים לא נותנים לך להתבלבל – בתוך דקות ספורות מרגע שהגעת למתחם, אתה כבר יושב במקום שלך באצטדיון.
קשה להימנע מהתחושה שהאבטחה סביב האצטדיונים נאיבית. בכניסה למתחם האיצטדיון המאבטחים נמצאים אבל פשוט ללא בידוק וללא מגנומטרים, כך שאפשר לומר שתחושת הביטחון לא מקסימלית, למרות מסוק שמרחף ברונדלים ונוכחות מופגנת של מאבטחים.
הצרפתים בטירוף והאנגלים לא עוצרים לרגע
(באדיבות ONE)
יוקר המחיה. מעבר לארגון של אופ״א יש גם את מחיר המזנונים - כוס בירה באיצטדיון תעלה לכם כ-7 אירו (כ-27 שקל). כוס קולה (מסתבר שאפשר למכור קולה עם גזים במגרשי כדורגל) 2 אירו (8 שקלים), נקניקיה בלחמניה כ-8 אירו (32 שקל).
מסבירי פנים. וראיתי גם דברים שאשמח שניישם גם אצלנו - אחרי 30 שנה במגרשי הכדורגל בישראל גיליתי במשחק אחד ביורו שאפשר שתהיה הזדמנות לכיבוש שער לקבוצה שלך - ואתה לא תקום מהכיסא; באופ"א החליטו להסביר את החלטות ה-VAR לצופים במשחק, כולל הקרנה של מתיחות הקווים וכדומה, צעד מבורך כשלעצמו, כמו הקרנת שידורים חוזרים של הגול על מסכי הענק.
השפעה מוחלטת: לסיכום, פורטוגל ניצחה אמש בלי המספרים של רונאלדו - אבל ההשפעה שלו, החל מלקיחת תשומת לב משחקני היריבה וההשפעה הישירה על חבריו לנבחרת, מבחינת יכולת וביטחון - חשובים מאוד לקבוצה, לעיתים אפילו יותר משערים.
