כמו טיפול בפוסט טראומה או בדיכאון כרוני בעזרת קוקטיילים כימיים או סמי הזייה, ככה אפשר לתאר את המונדיאל בגרמניה ב־2006. גרמניה אירחה את הטורניר אחרי אכזבה עצומה ביורו 2004, זה היה האירוח הגדול הראשון אחרי האיחוד, אנגלה מרקל עוד לא חיממה את הכיסא ואף אחד לא ידע מה לחשוב או לצפות מהמאמן החדש, יורגן קלינסמן. הכלכלה הייתה עדיין בעיצומה של סטגנציה ואחוז המובטלים עמד על 12.6, הגבוה ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
לא לקח לאירוע הרבה זמן כדי להשליט אופוריה מוחלטת במדינה. השמש להטה, העולם גילה את גרמניה מחדש, גרמניה גילתה מחדש את הרגש הלאומי, המסיבה לא נגמרה. "סאמרמרשן", מכנים זאת הגרמנים בערגה. אגדת קיץ.
4 צפייה בגלריה
המונדיאל הביתי השליט אופוריה מוחלטת במדינה. אוהדי נבחרת גרמניה ב-2006
(צילום: AP Photo/Markus Schreiber, File)
התקווה היא שהיום תתחיל המהדורה השנייה של אגדת הקיץ. הגרמנים היו באופוריה אחרי הזכייה בגביע העולמי בברזיל ב־2014, אבל מאז הם בתסמונת הבוקר שאחרי, ההנגאובר הארור, גם בכדורגל וגם בחברה: מפלגות ימין השתלטו על הדגל, חמישית מתושבי המדינה היו מעוניינים בנבחרת "לבנה" יותר, וגרמניה עצמה נמצאת בכאוס פנימי, כאוס אירופי, כלכלי ואנרגטי, והמלחמה זלגה מהמזרח התיכון לכיכרות הערים.
"ב־2006 הלכנו בין מסיבות הצפייה המשותפת, ואחרי זה לאפטר פארטי", אומר פביאן גבהארט, אורתופד במקצועו ואוהד כדורגל שרוף שאז היה עדיין סטודנט. "קראנו לזה מסיבת פטריוטיזם עם קריצה. הבעיה עם לאומנות או פטריוטיזם מכל סוג היא שיש להם נטייה להפוך לשנאת האחר ברגע שאתה לא כל כך מצליח. העולם בא לפה ואמר: 'זה בסדר שיש לאומנות גרמנית, אנחנו לא מפחדים ממנה יותר'. היינו בהיי, התעלמנו מהצד החשוך של הפטריוטיזם. היום המפלגה הכי מזוהה עם הדגל היא 'אלטרנטיבה לגרמניה' שרוצה לגרש מפה מהגרים, אז לא נראה לי שאני אתלה דגל גרמני בחלון או במרפסת ולא נראה לי שאני או הילדים שלי נצבע את הלחיים בצבעים של הדגל הגרמני". ובאמת, הרחובות ערומים וחפים מסממנים של פטריוטיות גרמנית.
לא עוד אירוויזיון
רק שגרמניה היא לא הראשונה בתור לעמוד בתור לעזרה מוראלית דרך ספורט. אוקראינה כמובן תזכה לה בכל מקום שבו תשחק (גם ממיליון הפליטים האוקראינים בגרמניה). אנגליה נמצאת במרכזו של משבר כלכלי עצום מאז הברקזיט, המלכה מתה, המלך חולה בסרטן, כל בית המלוכה הוא סקנדל אחד גדול, והבחירות כבר מעבר לפינה. ג'וד בלינגהאם והארי קיין לא רק מייצגים את נבחרת אנגליה בטורניר הזה - הם אחראים על הברומטר הלאומי.
צרפת נמצאת בעיצומו של משבר פוליטי־חברתי ענק. מפלגת הימין של מארין לה פן זכתה בתוצאות מרשימות בבחירות לפרלמנט האירופי, הנשיא עמנואל מקרון הכריז על בחירות חדשות לפרלמנט, וכל זה ערב אירוח האולימפיאדה. אתם חושבים שאליפות של קיליאן אמבאפה לא תוליך לאופוריה לאומית ולו זמנית?
הצלחה גיאורגית, בגלל הקשר בין שחקני הנבחרת למפגינים, יכולה להוציא שוב עשרות אלפים לרחובות טביליסי כדי להילחם ב"חוק הרוסי". הצלחה של טורקיה יכולה לגרום לשכחה רגעית מצרות הכלכלה השוקעת, אסונות הטבע, הדמוקרטיה המתאדה באוויר, שלא להזכיר את העבודה שמיליוני הטורקים הגרים בגרמניה יזכו לתחושת שייכות ולו לחודש.
לאיפה שהטורניר הזה לא יתפתח, הוא לא יכול להפוך לאירוויזיון, עוד תחרות אירופית שהפכה לפארסה אלימה של הפגנות פוליטיות אשר הכתימו את האירוע. מה שאירופה צריכה להציע לאזרחיה כעת הוא אסקפיזם טהור, וזה מה שאליפות אירופה אמורה לעשות.
4 צפייה בגלריה
הצלחה גיאורגית יכולה להוציא שוב עשרות אלפים לרחובות טביליסי כדי להילחם ב"חוק הרוסי". כוכב הנבחרת חביצ'ה קברצחליה
(צילום: SHLAMOV / AFP)
כדי שהאופוריה תחזור חלקית וזמנית, כמה תנאים צריכים להתקיים. גרמניה חייבת להצליח על המגרש, ומזג האוויר חייב להשתפר. מבחינה מקצועית קיימת אופטימיות זהירה, מבחינת מטארולוגית יש פאניקה ציבורית: הטמפרטורה הממוצעת בחודש האחרון היא 16־18 מעלות, יש ממטרים פה ושם, ובלילות ממש קר. כדורגל הוא משחק של טי־שירטים ובירה, לא של סוודר ותה עם ג'ינג'ר. התחזיות לא מעודדות, אבל האמת היא שהטמפרטורות היו דומות גם לפני אגדת הקיץ ב־2006, ומהרגע שהטורניר החל השמש עבדה 15 שעות ביממה. טמפרטורות נעימות יכולות להיתרגם למספר רב של אורחים ב"פאן מייל", ולאווירת מסיבה בערים ובמדינה. אתמול בברלין נאלצו המארגנים לסגור את ה"פאן מייל" לאוהדים בגלל שהגיעו יותר מדי בני אדם, וזה עוד לפני שהתחילו המשחקים.
"אנחנו עורגים לחודש הזה לא בגלל הכדורגל", אומר גבהארט. "כחברה, אנחנו אנשים סקפטיים, סגורים, לא מחצינים, ופתאום פרשנו ידיים בטבעיות, חיבקנו את האחר. פתאום מזכ"ל האו"ם דאז, קופי ענאן, הצביע על המדינה שלנו ואמר 'פה אתם יכולים לראות גרמנים מאוחדים, שמחים'. מי התייחס ככה אלינו עד אז. עכשיו אנחנו מחכים לטורניר הזה, סופרים כל שנייה בתקווה ובפחד עצום. בתקווה שזה יחזור דווקא עכשיו מול כל המציאות הנוראה שהיא החיים שלנו, ובשני סוגי פחד: הראשון הוא הפחד מהמציאות שתחדור לפה. עזה, רוסיה, הימין הקיצוני, פעילי אקלים שיחסמו תנועת רכבות, לך תדע. והפחד השני הוא הפחד ממשהו שאתה מכיר וחושב שהוא יכול לחזור או להחזיר לך את התחושות של החוויה, כמו נשיקה או אהבה ראשונה, ואז להיתקל במציאות ולגלות שזה יכול לקרות רק פעם אחת".
המונח "אגדת קיץ" הוכנס מאז למילון הגרמני ומוגדר כ"אירוע נפלא ומבדר המתרחש בקיץ". מילת השנה בגרמניה 2006 הייתה "פאן מייל".
לצאת מהקיפאון הרגשי
ג'מאל מוסיאלה ופלוריאן וירץ, כמו פודולסקי ושוויינשטייגר ב־2006, יכולים לגרום להתעוררות ספורטיבית בגרמניה, אבל הנבחרת ואירוח הטורניר לפני 18 שנה שינו את התדמית העולמית של העם והאומה הגרמנית. עד אז הם נתפסו כעקשנים, נעדרי חוש הומור, יעילים וקסנופובים. הכדורגל והטורניר לא שינו את הדעות הללו לחלוטין אבל הקהו את הפינות, חשפו את העולם לצדדים היותר מהנים של גרמניה. "ככה אלוהים דמיין את העולם", אמר אז פרנץ בקנבאואר, הסנדק של הטורניר.
גרמניה היא אומה מבולבלת, מרירה, מפולגת, לא בדיוק סגורה על מה היא רוצה ולאיזה כיוון ללכת. הקואליציה שלה עסוקה בלריב עם עצמה. "אנחנו חייבים איזו דחיפה כדי לצאת מהקיפאון הרגשי שלנו", אומר גבהארדט, "לפחות עלייה למשחק הגמר, ומלא שמש".
פורסם לראשונה: 01:30, 14.06.24
