לקח לספרד עשור וחצי כדי להיפרד מהסטייל שהביא לה את ההצלחה הספורטיבית הגדולה ביותר שלה בכדורגל הבינלאומי. הטיקי-טאקה של ברצלונה, בהנהגתם של אינייסטה וצ'אבי, לקח את ספרד לשתי אליפויות אירופה ואליפות עולם אחת בארבע שנים. הניסיון לשחזר את ההישגים הללו, באותה שיטה, נכשל בעיקר בגלל שבספרד לא הצליחו לגדל עוד אינייסטה, צ'אבי או אפילו בוסקטס.
משמונה תניף אחת: היכנסו לעמודי הנבחרות המיוחדים
כדי לחזור לפסגה, ספרד הייתה צריכה לשנות את הדי.אן.איי שהיה לה. וכדי לשנות אותו, היא הייתה צריכה כישרון עולמי חדש. לפני פתיחת אליפות אירופה, כל עולם הכדורגל הכניס את לאמין ימאל בן ה-16 מתחת למיקרוסקופ. אבל שלב המוקדמות גילה שבצד השני של ימאל משחק עוד יהלום, ניקו וויליאמס מאתלטיק בילבאו (הצעיר מימאל בחמש שנים ויום בדיוק). שני הקיצוניים העולמיים הללו הם התקווה הגדולה של ספרד לנצח הערב (שישי, 19:00) את גרמניה המארחת ברבע גמר היורו.
לצידו של פביאן רואיס, וויליאמס היה הכוכב הספרדי הגדול ביותר עד עכשיו באליפות. אם בבית המוקדם היה אפשר להתרשם מהשליטה שלו בכדור בשתי הרגליים, הדריבל, הכישרון, הטכניקה, העוצמה, הכוח והתנועה הבלתי פוסקת, הרי שבמשחק ההכרעה הראשון - ניצחון 1:4 על גיאורגיה בשמינית הגמר, וויליאמס כבר נכנס להיסטוריה כשהפך לשחקן הראשון בתולדות הטורניר שכובש שער, מבשל עוד אחד ומשלים 100 אחוז מהמסירות שלו במשחק אחד.
סיפור סינדרלה
אם את העקבות של שלל הכישרונות הטכניים והכושר הגופני של וויליאמס ניתן לגלות במגרשי האימונים, אצל מאמנים וחברים לקבוצה לשעבר וקליפים ותיקים ביו-טיוב, הרי שאת כוח הרצון שלו והרעב הבלתי נגמר לכדורגל אפשר למצוא רק בסיפור המיוחד שלו.
4 צפייה בגלריה
בתחילת דרכו בבילבאו. לא הכיר כלל את סיפור הוריו
(צילום: Juan Manuel Serrano Arce/Getty Images)
לפני כעשר שנים, כשניקו היה בן 12 ואחיו אינאקי, חלוץ בילבאו ונבחרת סנגל, היה בן 20, האח הבכור ישב מול הטלוויזיה וראה בחדשות עוד אסון של סירת מהגרים אפריקאית שטבעה על שטיה בדרך למצוא עתיד טוב יותר באירופה. הוא שאל את אמו איך בעצם הם הגיעו לפמפלונה אשר בחבל הבאסקים. אימם, מריה, החליטה לספר להם. וגם לגלות להם מדוע לאביהם, פליקס, יש קשיי הליכה.
היא סיפרה להם איך הם ועוד אלפים יצאו ב-1993 למסע, חלקו בטנדרים ורובו ברגל, דרך מדבר הסהרה לעתיד טוב יותר. מריה בכלל לא ידעה אז שהיא בהריון עם אינאקי. לא היה להם אוכל, לא שתיה ולא נעליים. החולות, תחת 40 או 50 מעלות חרכו את הרגליים של פליקס. כנופיה שדדה אותם, אנסים רק המתינו לנשים בודדות. הם ראו אימהות קוברות את הילדים שלהם, הם קברו את החברים שלהם. הם ראו מבריחי אדם לוקחים את כל הכסף של הגנאים, רק כדי לעזוב אותם באמצע הדרך, הם ראו אנשים מתים משברון לב, מאובדן התקווה, מהשמש האכזרית, מההליכה האינסופית, והם המשיכו ללכת. "זה כמו משהו שאתה רואה בקולנוע, ופתאום אתה מבין שההורים שלך חיו את הסרט הזה", אמר ניקו וויליאמס.
הם קפצו מעל הגדר למלייה, מובלעת ספרדית אוטונומית בצפון אפריקה, ונכלאו מיידית. עורך דין מקומי בא לבקר אותם ובעצתו, הם חיסלו כל זכר לעובדה שהם באו מגאנה, וסיפרו לפקידי ההגירה שהם בכלל מליבריה, מדינה שהייתה באמצעה של מלחמת אזרחים, מה שהקנה למי שהגיע ממנה אפשרות למקלט מדיני. כומר קתולי בשם אינאקי מרדונס מצא להם בית בבילבאו ולקח את מריה לבית החולים ללידה. שכמריה ילדה היא קראה לבנה אינאקי. כשהכומר והסנדק אינאקי בא לבקר את אינאקי התינוק, הוא הביא לו מתנה: תלבושת של אתלטיק בילבאו.
אחי, זה הכי
סאגת המהגרים לא הסתיימה. מריה עבדה בשלוש עבודות, כשניקו היה בן שנתיים, אביו עבר ללונדון ועבד בכל העבודות שאף אחד לא רצה לעבוד בהם, כולל כרטיסן בסטמפורד ברידג', ביתה של צ'לסי. כך עשר שנים. כשאינאקי וויליאמס התחיל להתאמן בכדורגל הוא ידע שאין לו ברירה אלא להצליח, להגיע לקבוצה הראשונה, לעבוד הכי קשה, לא לחכות שאף אחד ייתן לו שום מתנה. זו לא הייתה הגשמת חלום ילדות, זו הייתה הדרך שלו לאחד את המשפחה. אינאקי וויליאמס היה במשך עשור דמות אב לניקו, זה היה רק טבעי שניקו יילך בעקבותיו. היום, צ'לסי מסטמפורד ברידג' (וגם ליברפול וברצלונה) מוכנות לשלם על וויליאמס 60 מיליון אירו.
"אם הייתי יודעת מה שאני הולכת לעבור", אמרה מריה לילדים שלה כשחשפה לפניהם איך הגיעו לספרד, "כנראה שלא הייתי יוצאת למסע". אבל לגורל יש דרכים משונות, ומכל המקומות הוא לקח את משפחת וויליאמס מגאנה דרך ליבריה, מובלעת ספרדית בצפון אפריקה ועד לבילבאו. הילדים שלהם נולדו כבאסקים אמיתיים, ומשחקים ונלחמים עבור אתלטיק המקומית, קבוצה שאמורה להתחרות בליגה גלובלית ועשירה כשהם יכולים לבחור לסגל רק אוכלוסייה שמונה 8 אחוז בלבד בספרד (בסגל של בילבאו נמצאים רק באסקים). ועכשיו, הבן הקטן של מריה ופליקס נמצא על הדרך המהירה לכבוש את אירופה.
השותף של לאמין ימאל
"שני פרארי מול איטליה", התהלל ה"מארקה" לפני הניצחון על האזורי. "ספרד עפה על הכנפיים שלה", השתפכו העורכים אחרי הניצחון על גיאורגיה. וויליאמס הוא דמות האב של ימאל, אבל גם הנפש התאומה שלו. הם מתאמנים על ריקודי הבקעת שערים ואחרי המשחק האחרון שיחקו ביניהם "אבן נייר ומספריים" כדי להחליט מי ישתה ראשון מבקבוק המים. "ימאל מחקה כל דבר שניקו עושה", סיפר במאי האחרון חבר במשלחת הספרדית.
הערב הם שוב יחרכו את הקווים, מול החלק היותר פגיע של הגנת גרמניה. המשחק יתחיל בשעה מוקדמת ובשל כך יאמל יוכל להיבחר כאיש המשחק ולהיות מרואיין לאחר המשחק (החוקים בגרמניה אוסרים על קטינים לעבוד אחרי 23:00 בלילה). שני הבישולים המבריקים שלו לדני קרבאחל (נגד קרואטיה) ופביאן רואיס (נגד גיאורגיה) הביאו לעוד השוואות בינו לבין מסי. שניהם משחקים כ"קיצונים הפוכים": הם יכולים לפרוץ על קו באופן מסורתי, אבל וויליאמס הימני משחק בשמאל, ואילו ימאל השמאלי משחק בימין, והנטייה הטבעית שלהם היא דווקא להיכנס מהצד למרכז. שניהם קריאטיביים, שניהם מוסרים מצוין ומסוגלים להוביל מתפרצת לבד, שניהם מקבלים אחוז עצום של החלטות נכונות, בעיקר בהתחשב בגילם הצעיר.
“הם חלקים חיוניים מהפאזל שלנו", העיד עליהם רודרי, קשר הנבחרת, "הם מדביקים אותנו ברוח הצעירה שלהם ובתום שלהם. ואנחנו בכלל לא מודאגים מזה שימאל לא הבקיע. אנחנו בטוחים שהוא השאיר את הגולים לגרמניה".
ספרד, כיאה לנבחרת שמחליפה את הדי.אן.איי שלה, השלימה שורה של מבחנים: היא שייטה בבית המוקדם מול איטליה, קרואטיה ואלבניה, היא חזרה מפיגור והוכיחה את העוצמה התחרותית שלה נגד גיאורגיה (36 בעיטות לשער, מהן 13 למסגרת), ועכשיו היא עומדת מול גרמניה, המארחת, האוהדים, ה-VAR הביתי. ימאל השלים את לימודיו השבוע. ביום שישי וויליאמס וימאל יעמדו למבחן בגרות. וזה לא יהיה רק לניצחון והעפלה לחצי הגמר: וויליאימס וימאל יצטרכו להגן על התזה לפיה הכדורגל הכי יפה לעין באליפות הזו, הוא גם הכדורגל הכי יעיל.
פורסם לראשונה: 06:45, 05.07.24
