ארבע שעות לפני המשחק יכולת, אם התגברת על ענני האלכוהול, להריח את זה באוויר. הכיסאות בריפרבהן, אזור חיי הלילה של המבורג, היו כבר מרופדים באוהדים בחולצות ורודות (בעיקר) ולבנות. טוני קרוס הכי פופולרי, אחר כך ג'מאל מוסיאלה ובמקום השלישי ניקלאס פולקרוג. "אנחנו מתים על פולקרוג", אומר ניקלאס אחר, אוהד גרמני עם חולצה של קרוס. "אבל אם לא היה כובש את שער השוויון מול שווייץ בשלב הבתים, לא היינו מקבלים הגרלה קשה כזו".
על השולחנות מונחים חביות זכוכיות ענקיות, שלושה ליטר, מתחלפות כל כמה דקות. על הרחוב מציעים לך לקחת "וודקה בומב", משקה שאפשר להשתמש בו כדי כדי להרוג ג'וקים בנשיפה. אלפים יוצאים מתחנת הרכבת ומסתדרים בסדר מופתי מחוץ לפאן-זון, מתחת לאצטדיון של סט. פאולי עם כתובות התמיכה במאבק של הנשים האיראניות, ומתחת לבונקר מתקופת הנאצים.
אוהדי גרמניה בהמבורג מתכוננים למשחק הנבחרת
(צילום: זאב אברהמי)
"ממש לא ציפינו להיות פה. חשבנו שזו נבחרת צעירה שצריכה לגדול", אומר גיירמו אורחידה הספרדי שעשה את הדרך לגרמניה מקאדיס. הוא היה רגוע. בטוח בנבחרת שלו. בטוח ששום דבר לא יקרה לו ולחבר שלו, שתי חולצות ספרדיות בתוך ים גרמני. "אין פה אגרסיות", הוא אומר, "והגרמנים יודעים לכבד קבוצה שהיא טובה יותר".
"מי שמנצחת פה תהיה אלופת אירופה", אומר ניקלאס, "ואם ננצח תהיה פה שמחה כמו שלא ראית מעולם. זה לא יכול להיות משחק אחרון של טוני. אסור לנו לחטוף, ומבחינה סטטיסטית אנחנו אמורים כבר לנצח את ספרד בטורניר גדול. אנחנו בדרך לגמר, ואולי בסוף יהיה גמר בברלין בין טורקיה לגרמניה. מלחמה".
3 צפייה בגלריה
לפני המשחק הם עוד חייכו. אוהדי גרמניה, רגע לפני הכניסה לפאן-זון בהמבורג
(צילום: זאב אברהמי)
יכולת ממש להריח את זה באוויר. כל אוהד שדיברתי איתו. מנחיר אחד יצא הבטחון העצמי והתקווה, ומהנחיר השני פקעה החרדה.
איפה מוסיאלה?
1.6 ק"מ לוקחת ההליכה מתחנת הרכבת לאצטדיון בהמבורג. מספיק זמן להחליף חשש ישן באחד חדש. אין קיץ פה. אף אחד עוד מלא מוכן להיפרד עדיין מהקיץ של הנבחרת או הקריירה של טוני קרוס. "בטכניקה אין לנו סיכוי מולם", אומר אוהד גרמני, לצווארו צעיף חצי פורטוגלי-חצי צרפתי, "ננצח אותם בלחימה, ואולי ה-VAR שוב יהיה איתנו".
הגרמנים אכן נלחמו. בעיקר ברגליים הספרדיות. יוליאן נגלסמן המשיך ללכת על ההרכב שחשב שייתן לו את הסיכוי הטוב ביותר לנצח ולא זה הפופולרי, פלוריאן וירץ בחוץ, אבל ההימור על אמרה צ'אן הוכיח את עצמו בסגירה של פביאן רואיס ושחקני הכנף הספרדיים. מצד שני, המשחק ההססני והפחד מהתקפת נגד העלים מהמגרש גם את מוסיאלה.
כשצ'אן הוחלף במחצית. נדלק ניצוץ הגאונות של ילד בן 16 על הקו, לאמין ימאל, וספרד היכתה ראשונה.
זמן פולקרוג הספיק הפעם רק לקורה. הקריירה המפוארת ועטורת התארים, אבל ללא אליפות אירופה, של טוני קרוס חישבה את שניותיה לאחור. אפילו תומאס מולר שנשלף מהמרתף לא יכול היה לעזור. ואז הגיע ג'ושוע קימיך שהתחפש למייקל ג'ורדן, הכדור התגלגל לילד הפלא פלוריאן וירץ. "טוני קרוס יפרוש רק בעוד תשעה ימים בברלין", הבטיח ניקלאס לפני המשחק.
ככל שנקפו דקות ההארכה, המשחק הזה דמה והלך לרבע הגמר של 2006 בין ארגנטינה לגרמניה. גם אז ארגנטינה הובילה, גם אז החליף המאמן המוביל את כוכביו, וגם אז גרמניה השוותה בשלהי המשחק. רק שדני אולמו הוא עוד אחד ממאגר הכישרונות הלא נגמר של ספרד, והפעם גם ה-VAR לא עזר. לפעמים מתברר שכדורגל משחקים 120 דקות - ובסוף גרמניה מפסידה. שלום לטוני קרוס. טורקיה היא כעת המארחת הרשמית של הטורניר.
