"מי אם לא אני?!", צעק ג'וד בלינגהאם לעבר אוהדי נבחרת אנגליה אחרי השער האדיר במספרת שהשווה ל-1:1 מול סלובקיה והציל אותה מהדחה כבר בשמינית גמר היורו. אחרי ה-1:2 הדרמטי בסיום, הכוכב לא שכח לסגור חשבון עם המבקרים הרבים של נבחרת אנגליה לאורך כל הטורניר. הצעקה האדירה של בלינגהאם לא הייתה מכוונת לקהל, לדבריו היא הופנתה לאנשים בתקשורת שהעבירו עליו ועל חבריו ביקורת - ועכשיו הוא סגר חשבון.
שחקני אנגליה לא אוהבים, בלשון המעטה, את הביקורת עליהם מהצהובונים בממלכה. הם התבטאו בנושא לא פעם בעבר, וכעת נראה שבלינגהאם לקח את זה צעד קדימה. "אנשים מדברים שטויות, ונמאס כבר לשמוע את זה. זה נחמד להבקיע שער כזה ולהחזיר להם", אמר הקשר, "זה קשה כבר לדבר במסיבות עיתונאים בפתיחות, כי אנשים שופטים כל מילה שאנחנו אומרים. בשבילי, לכבוש שערים זה התשובה הכי טובה, הייתי מאוד מאושר בסיום. הרבה אדרנלין, הרבה לחץ שהשתחרר. היינו במרחק של 30 שניות מהדחה".
"השער שלי היה מסר להרבה אנשים שדיברו עלינו", הודה בלינגהאם, "לשחק בשביל אנגליה זה הדבר הכי גדול בקריירה שלי, אבל זה גם מאוד קשה. יש עלינו הרבה מאוד לחץ כל הזמן, יש מאיתנו הרבה מאוד ציפיות, לא משנה מה השגנו בטורנירים הקודמים".
בלינגהאם המשיך: "אנשים מדברים הרבה, לקחתי את זה אישית, עבדנו כל-כך קשה במשחק הזה ובלהגיע לטורניר. אנחנו עובדים כל יום בשביל האוהדים, לפעמים זה לא הולך לנו כמו שצריך. הביקורת לפעמים מכבידה עלינו. זה לא נעים לשמוע, אבל תמיד יש את הרגעים הגדולים האלה, שאפשר להחזיר לאנשים שביקרו אותנו. יש עוד הרבה עבודה לפנינו, זה היה ניצחון חשוב שמאוד יעזור לנו".
בלינגהאם הפתיע, כשפרסם לאחר המשחק בחשבון האינטסגרם שלו קטע מהנאום האייקוני של ראש ממשלת ארה"ב ה-26, תיאודור רוזוולט - "האדם בזירה". ב-1910 נאם ארה"ב בביקורו בפריז וגולל את השקפותיו של לגבי התכונות הנדרשות מן האזרח וההנהגה בחברה הדמוקרטית המודרנית.
בלינגהאם ניסה בכך ללמד את התקשורת דבר או שניים בענווה. "הקרדיט שייך לאדם שנמצא בעצם בזירה, שפניו פגומות באבק, זיעה ודם; שמתאמץ בגבורה; שוגה, שקוצר שוב ושוב, כי אין מאמץ בלי טעות וחסרון".
התקשורת האנגלית הייתה, כצפוי, כמרקחה, אבל לא שכחה לעקוץ את השחקנים האנגלים. "הגיבור ג'וד", נכתב בשער "הסאן", שם הוסיפו: "חזרנו מהמתים, בלינגהאם מנע אסון וקיין קבע מפגש עם השווייצרים". גם ב"דיילי מייל" החמיאו לבלינגהאם: "המושיע". ב"מירור" הוסיפו: "הארי הודיני" ושער הטיימס קבע: "בלינגהאם, אלא מי?".
סאות'גייט: "לאורך כל המשחק לא האמנתי שנפסיד"
"זה היה רגע לשחקנים גדולים, ובלינגהאם הראה שהוא שחקן גדול", אמר מאמן אנגליה גארת' סאות'גייט בסיום. סאות'גייט סיפק כרגיל את נקודת המבט המיוחדת שלו על הדברים: "זה יישמע מוזר, אבל לאורך כל המשחק לא האמנתי שנפסיד. ידעתי גם בזריקת החוץ האחרונה של המשחק שאנחנו יכולים לעשות משהו. יש לנו את היכולת ליצור כאוס, ומשם ליצור את השער. זה היה חתיכת סיום ענק".
גם המאמן סגר חשבון עם המבקרים: "אנשים רוצים לראות הרבה חילופים, אבל רגעים כאלה מראים למה אנחנו לא ממהרים עם החילופים. יש שחקנים שמתעלים בדקות הסיום, הארי קיין וג'וד בלינגהאם סיפקו את מה שהיינו צריכים".
"כמאמן, אתה תמיד צריך להאמין שאפשר לעשות שינוי", המשיך סאות'גייט, "גם אם היינו מודחים, לא הייתה שאלה לגבי מידת המחויבות וההקרבה הגדולה שעשו השחקנים שלנו. אנחנו נבחרת קשוחה, בנינו את האופי הזה לאורך הרבה זמן. היו לנו דברים לפתור, היו לנו כמה דברים שהיינו צריכים לעבוד עליהם ובסופו של דבר הצלחנו לעשות את זה כמו שצריך. מצאנו את הדרך שלנו לנצח במשחק הזה, ידענו שיהיה קשה. סלובקיה עשתה טורניר מדהים".