ספרד - איטליה (22:00). השליטה האבסולוטית של נבחרת ספרד בכדורגל העולמי בין 2008 ל־2012, אז זכתה פעמיים ביורו ובתווך במונדיאל, הגיעה בעיקר הודות ליכולת של שחקניה לשלוט בכדור ללא הפרעה. לעיתים הם היו מתמסרים לאורך דקות ארוכות מבלי שרגל יריב אפילו הצליחה להתקרב, ולא פעם השתמשו ביכולת הזו כדי להתיש את היריבות, בעיקר בחצי שלהן, להעביר זמן ולמצוא בסבלנות את הפרצה שתביא להזדמנות או לשער המיוחל.
ההגנה הייתה חזקה ויציבה ובדרך כלל שמרה על שער נקי, וגם כך כשמחזיקים בכדור כל כך הרבה, בודדות ההזדמנויות שמקבלות היריבות. התורה הזו הגיעה לקיצוניות שלה ב־2012, אז החלו לבקר את הסגנון היעיל, אך המאוד קשה לצפייה של מאמן ספרד דאז ויסנטה דל בוסקה, כשכאן בארץ החל לדבוק באותה נבחרת כינוי הגנאי "לה־רוחב". אומרים שעם תוצאות קשה להתווכח – עד שהעסק החל לחרוק. צ'אבי ואינייסטה איבדו מהדומיננטיות, לא היה חלוץ שיידע לסיים כמו דויד וייה או פרננדו טורס והכדורגל הספרדי נתקע בבינוניות שהוא לא הכיר.
לראיה, ההגעה לחצי הגמר ביורו הקודם הייתה בגדר הפתעה, שכן לא רבים תלו תקוות בסגל שחלקו היה מעבר לשיא וחלקו השני צעיר וחסר ניסיון – אך לואיס אנריקה השכיל ליצור בסיס מוצלח, שעליו בנויה ספרד הנוכחית, ספרד של לואיס אחר, דה לה פואנטה (62); הוא היה די אלמוני כשחקן (ללא אף הופעה בנבחרתו) וכמאמן, מלבד שתי קדנציות באתלטיק בילבאו. למעשה, ב־11 השנים האחרונות דה לה פואנטה הוא חלק בלתי נפרד מההתאחדות הספרדית ואימן את נבחרות הנוער והצעירה, כשב־2022, בעקבות ההדחה של ספרד בשמינית הגמר, קיבל סוף־סוף צ'אנס גם בבוגרת.
"אנחנו יודעים שיש הרבה לאן להשתפר ואנחנו לוקחים את זה צעד־צעד", הוא אמר לאחר ה־0:3 על קרואטיה. "הנבחרת שלנו שונה מהנבחרות שזכו ביורו, אבל לקחנו דברים משתיהן. אני מקווה שנוכל לרשום את אותה הצלחה, אבל הכל תלוי בדרך".
וזה נכון. דה לה פואנטה אולי מקדש החזקת כדור, ומאז שהוא על הקווים ספרד שלו אכן יודעת איך לעשות זאת, אך לא בכל מחיר. מבחינתו האלמנט הכי חשוב במשחק הוא תכליתיות – אין בעיה עם החזקת כדור, רק שתהיה למען מטרה מסוימת.
דה לה פואנטה אוהב להתקיף בעיקר מהמרכז, והמערך המועדף עליו, 4־3־3, עושה שימוש באגפים כדי לתת חופש לשלישייה באמצע. הוא שולח את שני המגינים גבוה ומרווח מאוד את מרכז השדה – ומשם גם הגיעו שניים מהשערים.
איטליה, שאיתה ספרד תיפגש הערב, היא אולי אלופת אירופה המכהנת – אך בודדים נותנים לה סיכוי להגיע רחוק הפעם. כך או כך, המנצחת תבטיח כמעט בוודאות את המקום הראשון.
5 צפייה בגלריה
אין בעיה עם החזקת כדור, רק שתהיה למען מטרה מסוימת. שחקני ספרד חוגגים
(צילום: EPA/FILIP SINGER)
שובר שוויון
סלובניה – סרביה (16.00). הנקודה שסחטה סלובניה מדנמרק הנאיבית נותנת לה המון רוח גבית, והיא יודעת שניצחון מול הסרבים יספיק לכרטיס לשמינית הגמר. לסרביה מצידה אסור להפסיד, כי אז היא ככל הנראה תיאלץ לארוז מזוודות. היסטורית שתיהן נפגשו שמונה פעמים בעבר – שש מהן הסתיימו בתיקו, לא שזה אומר יותר מדי לגבי המפגש היום.
האוהדים הסרבים הביעו תסכול רב מכך שהקפטן הוותיק דושאן טאדיץ' לא פתח מול אנגליה וזכה רק לחצי שעה על הדשא, גם היא על חשבונו של הסקורר אלכסנדר מיטרוביץ'. קשה להאמין שהפעם המאמן דרגאן סטויקוביץ' יוותר עליו, ואם לשפוט על פי הפוטנציאל שלה, הפעם אנו צפויים לראות סרביה שונה לחלוטין. מאשר במשחק הקודם.
איפה הניצוץ
דנמרק – אנגליה (19.00). האם גם מול דנמרק גארת' סאות'גייט יבלום את הנבחרת שלו? הפתיחה החזקה מול הסרבים נשכחה מהר, כשאנגליה הפכה ליותר ויותר הגנתית, שבלונית וחסרת מעוף – הרבה הודות לחילופים המדכאים של המאמן שלה והסגנון השמרני. המעבר על הסגל האנגלי רק מחזק את התסכול בקרב האוהדים. דנמרק תנסה להציק, וסומכת בעיקר על שני שחקני יונייטד, כריסטיאן אריקסן ורסמוס הוילון. כדאי רק שקספר יולמן יפסיק לתת קרדיט לקשר טוטנהאם פייר־אמיל הויביירג, שלא שיחק העונה באופן סדיר.
מה תגידו לחברים שלכם ותישמעו מבינים בכדורגל
"אנגליה משחקת בלי מגן שמאלי וקשר שמאלי. מבטלת לעצמה שליש מגרש"
"שימו לב למשחק הרגל של שוער ספרד אונאי סימון. בכל טורניר גדול זה מפיל אותם"
פורסם לראשונה: 01:30, 20.06.24
