הבירות ברחובות מינכן התרוקנו מהמדפים. אמת לאמיתה. חלק מהברים פשוט סגרו את שעריהם. ככה זה כש-200 אלף אוהדי נבחרת סקוטלנד. כן, שמעתם נכון: מ-א-ת-י-י-ם א-ל-ף מציפים בימים האחרונים את בירת בוואריה. וצמאים לבירה בפרט ואלכוהול בכלל.
כל השחקנים, כל הנתונים: עמודי הנבחרות המיוחדים של בית 1
5.5 מיליון תושבים יש בסקוטלנד, רק שתבינו את גודל הטירוף. הסיבה, בין השאר, נובעת מכך שהסקוטים חוזרים לאליפות אירופה שלא נערכת באי הבריטי לראשונה מאז 1992. "כל אחד מהתושבים בסקוטלנד יודע שאולי הזדמנות כזו לא תחזור עוד הרבה זמן", סיפר ל"גרדיאן" מארד דונלדסון, שעשה את כל הדרך למינכן. "זה אירוע שכנראה נדבר עליו עד סוף חיינו".
"טרטן ארמי" הוא הכינוי המפורסם של אוהדי הנבחרת, שהייתה אחת הראשונות שהבטיחה את הכרטיס שלה לאליפות, מבית שכלל, בין השאר, גם את ספרד ונורבגיה. "אנחנו לא מפחדים מאף יריבה ויודעים מה צריך לעשות כדי להעפיל לשלב הבא", הבהיר המאמן סטיב קלארק. "זה כל מה שאנחנו מתמקדים בו".
התפאורה מוכנה
אוהדי סקוטלנד יגיעו בהמוניהם גם הערב (שישי, 22:00) לאליאנץ ארנה לצפות במשחק הפתיחה מול המארחת גרמניה. "העובדה שמדובר במשחק הפתיחה מול המארחת הופך אותנו לתפאורה בעיני הקהל העולמי", הסביר קלארק. "נקווה שזה לא ישפיע עלינו. הם נבחרת מעולה, ומדובר באתגר גדול, אבל אנחנו רוצים להראות שגם אנחנו חזקים".
אנדי רוברטסון, הקפטן של סקוטלנד, סיכם: "עצם ההעפלה שלנו היא הישג גדול, אבל הפעם אנחנו רוצים להיות תחרותיים, ולא להתחרט על שום דבר. מצפה לנו האתגר הכי גדול שיכול להיות. יש לנו בית קשה, אבל זה מרגש אותנו, אם נראה את היכולות שאני יודע שיש לנו, נצליח להעלות שלב ומשם הכל יכול לקרות".
ובינתיים האוהדים הסקוטים מעבירים את הזמן ברחובות מינכן - והסרטונים מציפים את הרשתות החברתיות. ג'ון ביוקנן, שצפה בסקוטלנד בטורניר גדול עוד ב-1972, הגיע גם הוא לגרמניה. "אי אפשר היה להחמיץ את זה", סיפר. "אני כבר משנה שעברה מתכנן את הלו"ז".
ביוקנן הוסיף: "אשתי המנוחה, מארי, נשאלה פעם מדוע היא הלכה לצפות בסקוטלנד במשך חמישה ימים ברציפות. תשובתה הייתה שהמשחק נמשך רק 90 דקות, אבל היא ראתה מקומות ופגשה אנשים שלא הייתה פוגשת באף חופשה אחרת בחו"ל".
המלצר שהגיע ברגל לגרמניה
ויש את קרייג פרגוסון. מלצר בן 20 מרנפרושייר שצעד ברגל 1600 ק"מ מביתו למינכן והתקבל בתשואות על-ידי אלפי אוהדים סקוטים. "האדרנלין סחב אותי עד 'קו הסיום'. אשקר אם אגיד שזה לא היה הדבר הכי קשה שעשיתי אי פעם", אמר פרגוסון.
"אני חושב שברגע שהבנתי שאני עוד רגע מגיע לגרמניה, פשוט השתמשתי באדרנלין ובמוטיבציה שהיו לי. הגעתי על אדי הדלק האחרונים שלי".
צפו: האוהדים בטירוף לקראת משחק הפתיחה
(באדיבות ONE)
