בדקה ה-84, כשהלוח האלקטרוני הראה את הספרה 9 והארי קיין הבין שתפקידו במשחק השני של באיירן מינכן נגד ריאל מדריד הסתיים, זה נראה כאילו הוא משאיר מאחור גם את תדמית המפסידן שדבקה בו. עד לאותו רגע הוא שיחק טוב מאוד, כולל מסירה יפהפייה לאלפונסו דייויס, שהשער המרהיב שלו אמור היה להבטיח לקבוצה הגרמנית את ההעפלה לגמר ליגת האלופות בוומבלי. בשלב זה בקריירה של קיין, אחרי מאות שערים ובישולים שלא הובילו לאף תואר קבוצתי, קיין היה מסתפק גם בגביע הטוטו. ופתאום זכייה בגביע הכי נחשק בכדורגל המועדונים, ועוד בעיר שבה נולד, גדל וכיכב, נראתה בהישג יד.
כל השחקנים, כל הנתונים: עמודי הנבחרות המיוחדים של בית 3
אבל אז ריאל מדריד נזכרה שהיא ריאל מדריד, קבוצה עם פריבילגיות חריגות כשזה נוגע למשחקים מכריעים. רשימת ההטבות כוללת, למשל, את הטעות הכי גורלית בקריירה של שוער באיירן, מנואל נוייר, ושער ניצחון בתוספת הזמן. כמעריץ של טדי שרינגהאם, קיין ודאי זכר את שער השוויון של אלילו במדי מנצ'סטר יונייטד נגד באיירן בגמר ליגת האלופות המטורף של 1999. מהספסל קיין לא היה יכול להיות שרינגהאם, אך בסיום הוא מצא את עצמו בתפקיד לותר מתיאוס.
סביר להניח שהאכזבה של קיין נבעה לא רק מהתוצאה ומהאופן האכזרי שבו הושגה, אלא מהידיעה שההפסד משחיר עוד יותר את עונת הבכורה שלו בבאיירן: אחרי 12 שנה (!), קבוצת הפאר ששילמה עליו 100 מיליון יורו (ההחתמה היקרה בתולדות הבונדסליגה) סיימה ללא תואר: את הליגה גמרה במקום השלישי בלבד, מהגביע הודחה בבושת פנים על ידי קבוצה מהליגה השלישית, ובליגת האליפות היא נתקלה במחסום מדריד.
תפריט מכל טוב
הנתונים האישיים של קיין, חשוב לומר, היו מצוינים: 36 שערים (מלך השערים של אירופה העונה) ו־8 בישולים ב־32 משחקים. אבל גם הוא יודע שהולך ואוזל הטעם מהמספרים היפים והפרסים שמגיעים איתם, ללא ניצחון קבוצתי בליגה או טורניר חשוב. ועם אחד הסגלים הכי נוצצים ומבטיחים ביורו, קיין יודע בדיוק למה מצפים מנבחרת אנגליה ובפרט ממנו, הקפטן הבלתי מעורער, מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים והאיש שתמיד מגיע לבאר אבל נופל לתוכה במקום לשתות ממנה. גם ניצחון הערב (22:00) מול סרביה ואפילו ניצחון מרשים לא ישנה זאת: או שיניף את הגביע או שיתקרב עוד יותר להיכל התהילה שאף אחד לא רוצה להיות חבר בו - שחקנים גדולים שלא זכו בכלום.
אולי הדבר הכי מפעים בקיין כשצופים בו ממש מקרוב, קצת מעל גובה הדשא, זה עד כמה הוא זריז. אם בתחילה הוא נראה כמו עוד אחד מאותם מגדלורים בריטיים חזקים, גמלוניים ומתוחכמים כמו גליל נייר טואלט, בפועל מדובר בשחקן שהמוח שלו הוא חדר בקרה יעיל ומשומן.
לצד שפיץ מחודד וראש שמזעזע את הכדור ולא להפך, קיין התברך ביכולת שחמטית לראות את כל המגרש ולחזות מספר מהלכים קדימה, מה שהפך אותו ליותר מחיית רחבה: בין שהוא מקבל את הכדור באמצע המגרש ובין שהוא נע לאגף ומפנה שטח לשחקנים מהירים ממנו, התפריט שלו עשיר כמו בופה במלון אילתי. בעונת 2020/21 הוא הוביל את הפרמייר־ליג לא רק בשערים, אלא גם בבישולים. למעשה, אפילו בהינתן שכדורגל הוא ממש לא כדורסל, קיין בשיאו אינו שונה בהרבה מניקולה יוקיץ': ידו בכל ובהצלחה למי שמנסה להניח יד עליו.
וכפי שיוקיץ' היה גניבת דראפט בלתי נתפסת, כך גם המסע של קיין לצמרת לא סבל מעודף פריבילגיות. הוא נולד לפני כמעט 31 שנה באזור וולת'מסטאו, פרבר לונדוני לא רחוק משכונת טוטנהאם, מה שהפך את השאלה "איזו קבוצה לאהוד" לקלה במיוחד. אגב, זה לא מנע ממנו לנחות בקבוצת הילדים של ארסנל השנואה בגיל תשע, אבל שם לא שמו לב לפוטנציאל ומ-2004 הוא תרנגול לכל דבר.
אלא שגם שם לקח לו זמן להתבלט במשהו מלבד בגובהו. רק בגיל 21, אחרי מספר השאלות לקבוצות כמו נוריץ' ולסטר, המאמן מאוריסיו פוצ'טינו נתן לקיין את ההובלה וקיבל אגדה מקומית: מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים וסמל התחייה של טוטנהאם כקבוצת צמרת מקומית ואירופית. אבל, כאמור, זה לא הספיק כדי לדגדג את מנצ'סטר סיטי וליברפול או לזכות בטורניר אירופי. ומכיוון שמדובר בשחקן שמתנשא לגובה 1.88 מטר, אפשר להבין מדוע תקרת הזכוכית החלה להעיק עליו, בטח כשבמקביל החלו להצטבר ההחמצות בנבחרת, ובראשן ההפסד בגמר יורו 2020 בוומבלי, והחמצת הפנדל מול צרפת בהפסד ברבע הגמר של מונדיאל 2022. המעבר לבאיירן היה אמור לשחרר לחץ, אולם לא רק שהקופים לא הוסרו מהגב שלו - נוסף להם גן חיות שלם.
כוכב, לא סלב
למזלו, קיין רחוק שנות אור מהמורשת המפוארת של סופרסטארים בריטיים עם נטייה להסתבך בפרשות שונות ומשונות. לא תמצאו אותו דופק קבב באמצע הלילה ונראה שהפעם האחרונה שהשתכר הייתה אולי בחתונה שלו, וגם זה לא בטוח.
הביוגרפיה שלו מרתקת כמו שיחה על המלתחה של דרור קשטן ז"ל: הוא נשוי לאהבת נעוריו קייטי גודלנד, מגדל איתה שתי בנות, שני בנים ושני לברדורים, מנהל קרן צדקה שמטרתה לנרמל שיח על דיכאון וגר בבוואריה באחוזה בשווי 30 מיליון ליש"ט. על השחקנים שגרו באותו מקום לפניו, מהמט שול ולוקאס הרננדז, נכתב ב"דיילי מייל" שהם "נהגו לארח מסיבות פרועות". הדבר הכי פרוע בחיים של קיין, ככל הידוע, זה שהוא נוהג לשחק גולף ומעסיק שף פרטי לניטור התזונה שלו.
איכשהו, כל זה לא עוזר לפופולריות שלו בבית. "למה הארי קיין לא אהוב?" שאלה כותרת ב"סטנדרט" ב-2023, בעקבות תקרית שבה שחקן אברטון הורחק לאחר שדחף אצבע לעין של קיין (אז במדי טוטנהאם), שבתגובה נפל לקרקע והתקפל. הרבה מאוד שחקנים נוהגים כך על הרבה פחות, ובכל זאת קיין ספג ביקורת קטלנית על "תיאטרליות" ו"חליבה של הסיטואציה".
שנה קודם נמצא שהוא סוגר את רשימת חמשת השחקנים באנגליה שסופגים הכי הרבה שנאה בטוויטר, וגם את שיאי השערים שלו מנסים לגמד, כאילו כולנו היינו מבקיעים את כל הפנדלים האלה בדרך ל־63 שערים ב־91 הופעות במדי הנבחרת. בארני רוניי, כתב בכיר ב"גרדיאן", תיאר זאת במדויק בשבוע שעבר: "לפעמים אפשר לתהות, אם קיין היה קצת יותר קוּל, אם היו קוראים לו בלייז ואן דר סקסדרייב במקום הארי קיין, אם לא היה נראה כמו חשב אקטוארי מהתקופה הוויקטוריאנית, אולי היו נותנים לו יותר קרדיט?"
קיין אולי זכאי להרגיש מקופח, אבל הוא גם יודע שכל נקודת ציון בקריירה שלו לא הושגה כי מישהו עשה לו טובה. אם כבר, אולי זה בדיוק הפלפל שהישבן הנינוח שלו זקוק לו כדי לדחוק את עצמו לקצה, שם ממתין לו מקום של כבוד בהיסטוריה. ואם גם זה לא יעזור, גם להיות שמעון פרס של הכדורגל האנגלי זה לא כזה נורא.
אוהדי ספרד חוגגים אחרי הניצחון על קרואטיה ביורו 2024
(צילום: זאב אברהמי)
פורסם לראשונה: 01:30, 16.06.24
