"דידייה דשאן הוא מאמן חדור מטרה. הוא לא מאמן של ליגה, הוא מאמן של טורניר", סיפר לי קלוד טארדי, מלצר בבית קפה בברלין, יממה לפני שצרפת ניצחה אתמול (שישי) את פורטוגל ברבע גמר היורו בזכות 3:5 בפנדלים בתום 0:0 ב-120 דקות, "ההפסד לארגנטינה בגמר המונדיאל בקטאר היה סוג של טראומה עבורו. זה לא היה הכדורגל שלו. הכדורגל שלו זה לא לחטוף גולים. להבקיע שלישיה ולהפסיד, זה לא הוא.
משש תניף אחת: היכנסו לעמודי הנבחרות המיוחדים
"ואני חושב שככה הוא בא לטורניר הנוכחי. האוהדים והתקשורת יכולים לרדת עליו שהוא מבזבז את דור הזהב של צרפת בהתקפה וב'ל'אקיפ' יכול לכנות את הנבחרת שלו 'בונקר בלו', אבל אני אומר לך שזה לא מזיז לו. הוא פה כדי לעבור שלב. פנדל? שער עצמי? לא מזיז לו. הוא לא בא לגרמניה כדי להיות יפה. ואם הוא יפסיד? וואי וואי. דשאן זכה בהכל עם צרפת, ואף אחד לא שוכח לו את זה, אבל וואי וואי. כדורגל ציני של תוצאה בלי תוצאה?"
בדרך ליציע פגשתי אוהד פורטוגלי, אחד מהאלפים שהגיעו לאצטדיון בהמבורג וסיפקו עוד תצוגת עידוד מפעימה. "שמנו את כל הז'יטונים שלנו על מופע הפרידה של רונאלדו", הוא אמרי לי, "עכשיו קשה לנו להגיד מילה רעה על כריסטיאנו, אבל מה שנשאר ממנו בטורניר הזה זה בעיקר תנועות ידיים לאות אכזבה ובכי על כל שהחברים לקבוצה לא מרימים לו כדור על הראש או הרגל. אם כריסטיאנו יבקיע יהיה פה הר געש של אושר ובכי. זה כריסטיאנו!! אבל לקחנו הימור גדול ככה. אם נמשיך לעלות, אז זה היה שווה את זה. אבל אם לא נעלה? לא יודע. אנחנו לא יכולים להגיד מילה רעה על כריסטיאנו. אנחנו חייבים לו. אני והנכדים שלי. זה כריסטיאנו".
זה התפתח להיות ערב שבת מוזר של כדורגל. במשחק הראשון בין ספרד לגרמניה שיחקו שתי נבחרות שהשאירו את החלקים הפנימיים שלהם על הדשא בשטוטגרט ולשתיהן הגיע מקום בחצי הגמר. במשחק השני, לפחות בחצי הראשון, עלו שתי נבחרות פאסיביות וציניות שלאף אחת מהן לא הגיע מקום בחצי. במשחק הראשון נשלפו 16 כרטיסים צהובים שאחד מהם הפך לאדום. במשחק השני לא נשלף כרטיס עד לדקה ה-80.
בדקה ה-86 קיבלה פורטוגל בעיטת עונשין, קצת מחוץ לרחבה, קצת ימינה. מדובר בזווית שאפילו רונאלדו הצעיר היה מתקשה לסכן את השער ממנה. שלושה שחקני צרפת התייצבו מולו בחומה. השוער סגר את הפינה. לא היה שום סיכוי. רונאלדו עשה את כל הפעולות שהוא תמיד עושה לפני בעיטת עונשין, ותקע את הכדור בחומה. אין הרבה דברים יותר עצובים בספורט מאשר כוכב על עם שגעון גדלות שאינו מבין את מקומו ומצבו העכשווי. שבטוח שהוא יצליח שוב, למרות שכל ההסתברויות אומרות שלא. רונאלדו הפך לכוכב גדול בגלל שתמיד ניצח את ההסתברות, תמיד האמין שהוא יכול לעשות את מה שאחרים בכלל לא העזו. אבל זה כבר לא שם, ולראות את זה, זה אפילו לא עצוב.
היה מדובר בסך הכל בקרב אגרוף מבטיח שלא התפתח מעבר לשלב הגישושים. בצד אחד של הזירה נלחמה כת דשאן ומולה כת רונאלדו. ראש כת דשאן לא היסס להוציא את הכוכב הכי גדול של הכדורגל העולמי, קיליאן אמבאפה, רגע לפני הפנדלים. כת רונאלדו ומאמיניה המשיכו עד הסוף. צרפת ניצחה בפנדלים בלי שהשוער שלה יעצור אפילו בעיטה אחת בדו קרב מהנקודה הלבנה. היא ניצחה שוב בלי להבקיע שער. הכדורגל הפסיד.
פורסם לראשונה: 09:45, 06.07.24