מה אתם עשיתם בגיל 16? מי רציתם להיות, כבר היה לכם חלום מגובש וברור, או שפשוט זה היה הלוך-חזור לבית הספר, לתנועת הנוער, לחברים, לקניון, מנצלים את הרגעים האחרונים של הילדות לפני שהעולם יחייב אתכם להחליט?
לאמין ימאל כבר יודע, והבחירה שלו נעשתה מזמן. הקיץ, בזמן שרוב בני ה-16 שאתם מכירים יסעו בפעם הראשונה עם חברים לאילת או יחפשו להכניס קצת כסף מהרכבת המבורגרים, ימאל יהיה אחד השחקנים הבולטים והמשמעותיים באליפות אירופה בכדורגל, והצעיר בתולדותיה. אם הכל יילך כפי שהוא מקווה, בגיל 17 ויום הוא יניף את הגביע. וזה לא שימאל נכלל בסגל ספרד בגלל שיש לו פוטנציאל מרגש ורוצים לתת לו להשתפשף ולחוות את הטורניר – אחרי שהפגין יכולת מדהימה העונה במדי ברצלונה, הוא אמור להיות שחקן הרכב בנבחרתו, ואולי הכלי היצירתי ביותר שאמור להפוך את הטיקי-טאקה לשערים וניצחונות.
צפו: האוהדים בטירוף לקראת משחק הפתיחה
(ONE)
יורו 2024 יהיה שיא חריג של תופעת ההצערה בכדורגל העולמי. קבוצות כמו דורטמונד, למשל, עומדות כבר זמן רב בחזית המהפכה, ומאפשרות לנערים לשחק תפקיד מרכזי בליגות החזקות ביותר, עם הר של ציפיות על הגב, כשצריך להשיג תוצאות ולא סתם להעביר את הזמן. בחודש שעבר, אלחנדרו גרנאצ'ו וקובי מיינו הפכו לשני בני העשרה הראשונה שכובשים באותו גמר גביע אנגלי, בדרך לזכייה של מנצ'סטר יונייטד על חשבון סיטי. כעת, הטרנד הזה מתפוצץ בכל הכוח בזירת הנבחרות.
20 מינוס
אליפות אירופה בגרמניה תציג מספר נדיר של שחקנים מתחת לגיל 21, אפילו מתחת ל-20, שיהיו המנהיגים ושחקני המפתח של נבחרותיהם. זה אף פעם לא קרה בצורה כזו, בעוצמה כזו, בכמות כזו. אם הגיל הממוצע לסגל זוכה לאורך ההיסטוריה עמד על 26.5, יכול להיות שהמספר יירד באופן קיצוני בקרוב.
ג'וד בלינגהאם האנגלי יחגוג 21 במהלך הטורניר. כבר לפני שנה וחצי, , קשר ריאל מדריד היה השחקן הטוב ביותר בנבחרתו במונדיאל. הוא עזר לגשר על הפער בין הקבוצות לנבחרות, כאשר הראה שמה שטוב לדורטמונד - שם שיחק בקביעות – טוב גם לאחת המועמדות לזכייה בגביע העולם. בגילו הצעיר, הוא נכנס ליורו הזה כשם שמוזכר בהקשר של "כדור הזהב", ועם המון קילומטראז' במשחקים קריטיים ומפעלים חשובים. מיינו (19) אותו הזכרנו מוקדם יותר עוד לא במעמדו בנבחרת, אבל גם זה יקרה.
מרכז השדה הצרפתי נוטה גם הוא לכיוון הזה. העונה החולפת הייתה השנייה של הקשר המרכזי הנפלא וורן זאיר-אמרי (18) בהרכב של פ.ס.ז', אבל הראשונה שבה דידייה דשאן הכיר בילד כשחקן לגיטימי בנבחרת הבוגרת. זאיר-אמרי הוא משהו אחר לגמרי, שלא ראינו יוצא אפילו ממפעל הכוכבים הצרפתי, כל כך הרבה טכניקה ועוצמה שמשתלבים יחד. לדשאן יש ספקות בנוגע למרכז השדה (אורליאן צ'ואמני יחמיץ את פתיחת הטורניר בגלל פציעה, ולכן אנגולו קאנטה חזר לסגל משום מקום), ויש סיכוי מצוין שזאיר-אמרי יתפוס מקום בהרכב.
מי עוד? שחקן השנה בגרמניה, פלוריאן וירץ (21) מלברקוזן, אמור להיות הניצוץ שידליק מחדש את מארחת הטורניר שנראה כי איבדה מזמן את היצירתיות שלה, לצד ג'מאל מוסיאלה (21); אחרי יותר מדי זמן, הולנד סוף-סוף מתרגשת משחקן, צ'אבי סימונס (21) המבריק של לייפציג; חברו לקבוצה, בנימין ששקו (21), הוא כוכב ההתקפה הסלובנית ושחקן השדה האיכותי ביותר בסגל, וזה נכון גם לגבי רסמוס הוילון הדני (21); ילד הפלא בן ה-19 ארדה גולר סיפק את הסחורה בכל פעם שקרלו אנצ'לוטי נתן לו העונה הזדמנות בריאל מדריד, ובטורקיה החשיבות שלו הרבה יותר גדולה מאשר שחקן רוטציה. אם מרחיקים רק מעט למעלה, יושקו גבארדיול בן ה-22 סיים את העונה בצורה מדהימה במנצ'סטר סיטי, ואין ספק שאחרי לוקה מודריץ' יהיה הרועה של העדר הקרואטי.
וחשוב לזכור שספרד לא מסתפקת בימאל. בגיל 21, זה יהיה הטורניר הגדול השלישי של פדרי. ההשפעה של השמות האלה חורגת מהכדורגל עצמו – הפציעה הקשה שעבר העונה תמנע מגאבי להופיע ביורו הזה, אבל מאמן הנבחרת אוסקר דה לה פואנטה אמר כי הוא מעוניין שהקשר בן ה-19 יהיה חלק מההכנות בזכות הדומיננטיות החברתית שלו והיכולת להכניס אנרגיות לשאר השחקנים.
ונגר, הדור הבא
הסופר, העיתונאי ומומחה הכדורגל האנגלי קיר רדנדג', מנסה להסביר את הגל החדש והצעיר: "שני דברים שהשתנו בכדורגל העולמי ואיפשרו את התפתחות התופעה הזו הם הגלובליות והפיתוח של אקדמיות נוער. אפשר להגדיר זאת בפשטות ולומר שהצעירים הללו השתלטו על הנבחרות הצעירות בגלל הכישרון, אבל מדובר ביותר מאשר דור מיוחד".
איך הגלובליות באה לידי ביטוי בהקשר של פיתוח כישרונות?
"חוק בוסמן מ-1995 היה מהפכני בכך שפתח את הדלת לשוק בינלאומי חופשי יחסית של שחקנים ומאמנים. ארסן ונגר בארסנל היה פורץ דרך ודוגמה מושלמת – הוא חיפש במולדתו צרפת כישרונות צעירים ממאגר ענק שאיש לא ניצל. כיום, הסקאוטינג מבוסס הדאטה במועדונים הגדולים במערב אירופה לא מחמיץ אף נקודה בעולם בחיפושים, ואתה חייב לאתר את השחקן מוקדם יותר כדי שלא יילך למועדון אחר. כך שחקנים מתגלים ופורצים בגיל צעיר יותר.
"מעבר לכך, בעולם הכדורגל הקטן מאוד הקיים כיום האזרחות של השחקן הצעיר לא חשובה. מועדונים מוכנים לשלם כל מחיר כדי לשים את הידיים על הכישרון, להביא את כל המשפחה שלו למדינה חדשה, ליבשת חדשה, אפילו למצוא עבודה להורים אם יש סיכוי שהצעיר הזה יהפוך לכוכב. יש המון סימני שאלה כשמביאים שחקן בגיל הזה, ויכול להיות שמועדון יבזבז מיליונים על מהלך שלא יצליח".
זאב זלצר, שהתמחה בגילוי ופיתוח כישרונות בנבחרות הצעירות של ישראל במשך שנים רבות, יודע איך מזהים סופרסטאר בגילים כאלה: "היום קל יותר למצוא את השחקנים האלה. עולם הכדורגל פתוח יותר, ויש להם יותר במה כדי לחשוף את עצמם, יותר שטח לזהות אותם, עוד נבחרות בטורנירים גדולים. אפילו מפעל כמו הקונפרנס ליג מקדם צעירים בקבוצות פחות בכירות ומציג אותם לראווה. אצלנו, למשל, הקבוצות מעולם לא הריצו צעירים בתפקידי הגנה במפעלים האירופיים, והם לא צברו ניסיון בינלאומי הכרחי. בשחקן בן 16-15 אפשר לראות את הכישרון שבעזרתו ניתן לפתח את הכדורגלן. השאלה אם יש לו את הדברים הנוספים הדרושים כדי להוביל נבחרת בוגרת כבר בגיל כזה, היבטים חשובים בעיצוב השחקן, כמו מנטליות ועמידה בלחץ".
נבחרת לאומית, בטח בוגרת ובטח ובטח בטורניר גדול, היא סיפור אחר אפילו מקבוצה בכירה בליגת האלופות.
"יש כאלו שמתעלים בנבחרת, כי המדים הלאומיים עוזרים להם מבחינה רגשית להוציא את המקסימום מעצמם. אבל ישנם שחקנים שמגיעים לסגל בו הם כבר לא הכי טובים כמו בקבוצה, לא מצליחים באותה מידה, וזה פוגע להם בביטחון. מההיבט הזה, מדובר בעניין מאוד אינדיבידואלי. בגלל זה חלק מהשחקנים הצעירים ישתמשו ביורו הזה בתור מקפצה, ואחרים ייפגעו מהציפיות שיוטלו עליהם".
איך אתה נהגת לפעול?
"הרבה לפני הטכנולוגיה שיש היום, לקחתי שחקנים בני 15-14 שרציתי לבדוק והעברתי אותם מבדקי כושר, אבל גם שמתי דגש על הנושא המנטלי והם עברו שיחות אישיות עם פסיכולוג ספורט. הוא אמר לי על השחקן הכי מוכשר בקבוצת גיל מסוימת שהוא לא יצליח, וצדק בסופו של דבר, כשעל יוסי בניון ידע להגיד לי משלב מוקדם מאוד שהוא יגיע הכי רחוק שאפשר. מה שהשתנה מאז הוא מגוון האפשרויות הקיים היום בכל העולם לבדוק שחקן ולדעת על מי אפשר לסמוך, אפילו בגיל כמו זה שאנחנו מדברים עליו. אפשר לדעת לפי המבדקים השונים מי יכול להשתלב טקטית במהירות ולהבין את המשחק, אפשר לבחון משמעת וביטחון עצמי ולתקן את מה שדרוש, ישנם צוותים גדולים שנותנים מעטפת טובה מגיל צעיר יותר".
פרופיל ראשוני
אותו פסיכולוג הספורט שסייע לזלצר הוא ד"ר שרגא שדה, כיום באקדמיה למצוינות בווינגייט. מבחינתו, המעטפת הרגשית והנפשית קריטית עבור השחקנים שפורצים כעת בנבחרות הבוגרות: "אנחנו מדברים על גילים בהם ההתפתחות הרגשית עוד נמצאת בשלב עיבוד. נקודת ההתחלה בפיתוח השחקן היא הפוטנציאל הפיזי והמוטורי, אבל חייבים להיות ערים לצד המנטלי. אנחנו מחפשים את היכולת להתמודד עם לחץ, בודקים את המניעים לעיסוק בספורט, את תחושת המסוגלות של הנער, היכולת לווסת את מה שעובר עליו, סוג של פרופיל ראשוני. היו מצבים בהם זיהינו חרדה מצבית, פחד מכישלון, ואז אפשר להמתין עם הקידום שלו ולחזק אותו. כל זה עוזר גם במבט לעתיד, לחוסן הנפשי של השחקן. אבל גם אחרי האיבחון אין לדעת בוודאות מה יקרה כאשר ייחשף ללחץ הזה, ולכן חובה לתת לו תמיכה כדי שלא יישחק ויישבר".
על מי מוטלת האחריות לתמיכה הזו?
"צריך תמיד שיהיה מישהו, דמות מחזקת בחיי הנער, שתמיד יגיד לו ברגעים הקשים 'אני פה בשבילך כדי לעזור לך לעבור את זה'. זה יכול להיות בן משפחה, פסיכולוג ספורט, מאמן מנטלי או מישהו אחר במעטפת. מערכות התמיכה של השחקן צריכות להכין אותו להיות בוגר. לבנות אותו באופן הדרגתי ולא לזרוק ישר למים העמוקים, כי כך היכולת להביא את עצמו למגרש נפגעת. צריך לזכור שזה יופי לקבל מישהו שהביצועים שלו בוגרים מגילו, אבל המאמנים חייבים לדעת שקורים אצל שחקנים הרבה דברים בהיבט הפסיכולוגי, בטח כשמדובר בנער שעדיין בונה את הזהות העצמית שלו. האוהדים, הפרשנים והעיתונאים לא מספיק מודעים לעניין הזה, וישר תוקפים ילד בן 17 שלא עומד בציפיות. אגב, הציפיות האלה יכולות להגיע גם מהבית, אדם כלשהו שבא בטענות ומלחיץ את הילד".
ובמקרה שלנו, נכנס גם העניין של הנבחרת הלאומית.
"לבחור צעיר יש את היתרון שהוא עדיין לא מבין מה מצופה ממנו, וככה פתאום יכול להיות יותר משוחרר בבכורה שלו במעמד כזה ולהביא את היכולות שלו. הבעיה היא שבפעם הבאה הוא כבר יתחיל לעכל את המחויבות, וצריך להכין אותו לזה. מדובר בהרבה יותר מכדורגל - כשילד בן 16 משחק עם מבוגרים, הוא בסיטואציה בה תחומי העניין שלהם אחרים, הוא ייחשף לדברים שלא חווה, וצריך מישהו שילווה אותו ויעזור לו להבין את הניואנסים השונים. זה עולם מורכב מאוד".
ימאל היה בן 15 כשתפס מקום בברצלונה, ונכנס ליורו כשחקן הרכב בן 16. יש דבר כזה "צעיר מדי"?
"בהחלט. לדעתי, שחקן בן 15 לא יכול להיות מוכן בהיבט הרגשי לאתגר שמציבים בפניו כמו מי שעבר את גיל ההתבגרות. זה לא נכון עבורו. משהו ייפגע בהתפתחות שלו אם יגדל בחברת מבוגרים בלבד, וצריך לדאוג לו לחברים בגילו".
פרויקט שורשים
בסופו של דבר, הנבחרות הללו מקבלות מוצר כמעט מוגמר בזכות האקדמיות, והחיבור של שני הצדדים מוביל להצערה של הכדורגל העולמי. כבר אי-אפשר לקרוא לאקדמיות "מחלקות נוער". מדובר בזרוע מקצוענית לכל דבר, כזו שמחויבת לגדל שחקנים טובים כדי לא להסתמך על רכש בלבד בעידן הפייר-פליי הכלכלי, ומתייחסת לילדים כמו שחקנים בוגרים מבחינת התנאים שהיא מעניקה להם.
וכמו שהאקדמיות נלחמות זו בזו כדי למצוא את הצעירים הטובים ביותר, כפי שציין רדנדג', ברגע שהם פורצים הקרב עובר לנבחרות: אירופה מלאה בבני מהגרים, שחקנים עם שורשים מכל פינה בעולם, וכדי להבטיח שהעתיד שלהם יהיה באחת מהנבחרות בהן הם רשאים לשחק (ולעיתים מדובר אפילו בארבע-חמש כאלה), הם מקבלים התחייבות להשתלבות מוקדמת בנבחרת הבוגרת. ימאל חוזר על ידי נבחרת מרוקו (מולדת אביו) לפני שספרד מיהרה לפעול, והמקרה של מוסיאלה היה הבולט ביותר בהקשר זה. הוא שיחק בנערים ב' של אנגליה, עבר לנערים ב' של גרמניה, חזר לנערים של אנגליה והמשיך עד לנבחרת הצעירה, אבל בגיל 18 גרמניה הציעה לו את ההזדמנות להתחייב אליה ולשחק באליפות אירופה לבוגרים – והוא זינק עליה.
זלצר: "אפילו במנצ'סטר סיטי, שמביאה את הזרים הכי טובים מכל העולם, יש מודעות לחשיבות פיתוח השחקנים והיא גידלה באקדמיה שלה שחקנים כמו פיל פודן וקול פאלמר. יש שם אפילו בית חולים פרטי עם מכשיר של נאס"א שמסוגל לאבחן את הסיכוי לפציעה עתידית. ההכנה טובה יותר גם למניעת הפציעה. אבל מדובר ביותר מאשר הטכנולוגיה – במשחקי הנוער הם משמיעים ברקע רעש של 20 אלף אוהדים לאורך כל המשחק כדי שהשחקנים יתרגלו לכך מנטלית וילמדו לשחק מבלי שזה ישפיע עליהם. האקדמיות גם מכינות את השחקנים לכישלון, כדי שידעו איך להתמודד עם כל מה שמחכה להם בקריירה".
לא הכל ורוד
והמון מחכה להם. מכיוון שמדובר במציאות שהכדורגל לא הכיר, השחקנים הללו יחוו על בשרם את ההשלכות שאיש עוד לא יודע איך ייראו. קשה לדמיין איך ייראה מסלול הקריירה של שחקן שהופיע במדי ברצלונה הבוגרת בגיל 15 ועשוי למשוך עד שנות השלושים המאוחרות בחייו. תמיד ישנם חריגים, טינאייג'רים כישרוניים מעל ומעבר שמוקפצים בשלב מוקדם, אבל הדור הנוכחי מסמל את עלייתם של הנערים שלא זוכים להתחלה נוחה בקבוצה קטנה, אלא משחקים בעצימות גבוהה מאוד מהרגע הראשון. לכך עלולות להיות תוצאות פיזיות ומנטליות לא פשוטות. לא כולם הם עילויים ברמה היסטורית כמו קיליאן אמבאפה, שהעומס הזה מעולם לא הטריד אותו ולקח אחריות על צרפת מגיל 19 ועד היום.
רנאטו סאנצ'ס היה התגלית של יורו 2016. עונה אחת בבוגרים של בנפיקה הספיקה כדי שבאיירן מינכן תשלם עבורו 35 מיליון יורו, הציבה אותו במרכז השדה של נבחרת פורטוגל, ואחרי סדרה של הופעות מבריקות הוא הניף את הגביע עם נבחרתו ונבחר לצעיר המצטיין של הטורניר. בגיל 26 בלבד, נראה שכבר יתקשה להשתקם: מיד אחרי אותו יורו הוא הושבת בגלל קרע בשריר הירך האחורי, ומאז ועד היום הוא מבלה כמויות אדירות של זמן בחדרי הטיפולים. פרט לתקופה קצרה יפה בליל, הוא נכשל בבאיירן, בפריז סן-ז'רמן, אפילו בסוונזי הקטנה, ורומא שהימרה עליו השנה קיבלה שחקן פציע מאוד שבקושי עלה על המגרש. מי שב-2016 נחשב למנהיג העתידי של פורטוגל לא שיחק במדיה מאז 2021.
ישנן דוגמאות מדאיגות נוספות, בעיקר מהכיוון של ברצלונה וספרד - שני המקומות הכי פתוחים לקידום צעירים, שגם מהווים ככל הנראה את הסכנה הגופנית הגדולה ביותר עבורם. גאבי שכבר הזכרנו קיבל המון אחריות במונדיאל האחרון ונתפס כחלק המרכזי בשתי המכונות. הפציעה הקשה שלו מגיעה בגיל צעיר מאוד, ומצטרפת לזו של חברו לקבוצה, המגן השמאלי אלחנדרו באלדה, שכבר הורץ כיורש של ג'ורדי אלבה. אם כבר קאמפ נואו, אז אמנם אנסו פאטי מעולם לא היה הכוח המוביל בנבחרת ספרד, אבל שרשרת הפציעות שעבר מאז ששבר שיאי גיל על המגרש, והירידה המקצועית החדה, מציבים אותו בעמדה קרובה לתואר "שחקן גמור" - בגיל 21. מרקוס רשפורד, שהיה השחקן הצעיר ביותר ביורו 2016 (18 ו-223 יום, תראו איזה הבדל מימאל), עבר עונת בלהות במנצ'סטר יונייטד ואפילו לא זומן לסגל הרחב של אנגליה בטורניר בו היה אמור להיות על הנייר המנהיג שלה. ומה עם השיאן? קצפר קוזלובסקי הוא השחקן הצעיר ביותר שהופיע ביורו, כששיחק באליפות הקודם במדי פולין בגיל 17 (ימאל יעקוף אותו בקרוב). למונדיאל 2022 הוא כבר לא זומן, וגם לא הפעם. בגיל 20 הוא שייך לברייטון, שהוציאה אותו להשאלות ולא בונה עליו, והקריירה שלו תקועה.
זלצר: "הבעיה בעיניי היא לא מה יקרה לשחקנים האלה מבחינה פיזית, כי למרות העומס עכשיו השחקנים הצעירים זוכים לטיפול ותנאים יותר טובים מאשר בעבר. החיסרון טמון בכך שהשחקן הצעיר חייב למצוא את המקום הנכון כדי לפרוח ולא להיעלם. יש מועדונים שמחבקים, ויש כאלה שרוצים תמורה מיידית והשחקן לא יכול לספק אותה, או שהסוכן לקח אותו למקום לא נכון. כמו שיש ילד שמצליח בגיל 16, יש מישהו כמו רוברט אנדריך שנתן עכשיו בגיל 29 את העונה הגדולה בקריירה בלברקוזן, זכה איתה בדאבל, זומן לראשונה לנבחרת גרמניה וישחק איתה ביורו. בגיל צעיר יותר הוא הלך לאיבוד במועדונים כמו וייסבאדן ודרזדן. הילד המוכשר הוא בסופו של דבר עדיין בוסר. אי-אפשר להשוות שחקן בן 19 לשחקן בן 29, שכבר צבר ניסיון ויודע מה הוא עושה הכי טוב".
רדנדג': "בעיניי, אין ספק שהלחץ שהשחקנים האלה חווים כיום יפגע בהם בעתיד. כבר ראינו מקרים איומים רבים של שחקנים צעירים אותם סוכנים חסרי מצפון מביאים לאיטליה, צרפת או ספרד, וכשהם לא עומדים בציפיות, פשוט זורקים אותם לרחוב. אחוזי הכישלון בקרב כדורגלנים צעירים הם עצומים בגודלם. בהקשר הזה, אני חייב לשבח מועדונים במדינות כמו הולנד, דנמרק ואחרות, שמחייבים את הצעירים לעמוד בדרישות אקדמיות מסוימות כדי שיהיה להם גיבוי במקרה שהחלום ייגמר".
בזכות המדע
ד"ר מרק רוסנובסקי, הרופא המיתולוגי של נבחרת ישראל ומומחה ברפואת ספורט, עושה סדר: "ההשפעה תהיה שונה עבור כל שחקן. כמו שישנם הבדלים פיזיים בין ספורטאים לספורטאיות, כאן צריך לדבר על הבדלים הורמונליים בין כדורגלן לכדורגלן, גנטיקה, האם ההורים היו ספורטאים מקצוענים, איך השחקן גדל, אם הוא שיחק באקדמיה מסודרת מילדות, התזונה שהוא קיבל, אינטנסיביות באימונים, וכמובן שיש כאלו שההפתחות שלהם מוקדמת ויכולים לשחק בגיל 15 כמו בני 18, וכאלו שפורחים מאוחר.
"מה שכן השתנה בכדורגל העולמי ופועל לטובתם של השחקנים הצעירים, גם בראייה העתידית, הוא שהיום ילדים מתחילים לשחק באופן מקצועני בגיל קטן יותר מבעבר, כבר כשהם בני 7-6. הם מקבלים את כל המעטפת, עם רופאים שמקיפים אותם ובודקים כוח, שרירים וזריזות. ההתקדמות המדעית בפיזיולוגיה של מאמץ היא עצומה, ומאפשרת את הטיפול הזה. יש יותר ידע על איך לנקות את הגוף, להתמודד עם מאמץ ועייפות. הייתי המום מכמות הבדיקות ששחקני האקדמיה עוברים כשביקרתי בארסנל וצ'לסי, זו מעבדה לכל דבר ועניין".
איך אתה היית מתנהל כיום מול כישרון ענק בן 15?
"הייתי נזהר איתו. הגוף של הספורטאי הוא כמו כלי הנגינה שלו. זה תלוי במאמן, אבל חשוב להימנע ממאמץ יתר, לא לשחק בכל משחק, אנחנו מדברים על גיל של תקופת מעבר בהתפתחות הפיזית הטבעית. בגדול, הייתי אומר שלא טוב להעמיס על שחקן צעיר בצורה כזו, אבל כיום, עם הכנה ומעטפת נכונים אפשרי להתפתח בצורה פיזית בריאה".
חייבים את המעטפת הפיזית הזו כדי להפוך לכוכבים?
"כשהוא היה צעיר, אמרתי ליוסי בניון ללכת לעבוד בחדר כושר. הוא ענה לי שעם שרירים, הוא לא יהיה יוסי בניון. יש דברים שאתה נולד איתם, ושינוי עלול להפריע להם. זה ההבדל בין עוד שחקן כדורגל לגאון".
פורסם לראשונה: 01:30, 13.06.24
