מִכּוֹכָבִים נוֹתְרוּ שֵׁמוֹת וּקְצָת אָבָק
וְהַיְּכֹלֶת לֹא הִרְשִׁימָה בַּעֲלִיל.
הַפַּרְשָׁנִים קָטְלוּ בְּתֹם עוֹד מַאֲבָק
אַךְ סַאוּתְ'גֵּיְיט לֹא רָקַד לְפִי חָלִיל
וְכֵן, בָּרוּר עַל מָה יָצָא הַקֶּצֶף
אֲבָל לַמְרוֹת הַבִּקּוֹרוֹת הַמֻּצְדָּקוֹת
זֶה כְּבָר הִסְפִּיק לִגְמַר שֵׁנִי בְּרֶצֶף
וְתֹאַר בְּמֶרְחַק כַּמָּה דַּקּוֹת.
הֲרֵי מָה הַמַּטָּרָה? נִצָּחוֹן בְּכָל מְחִיר;
כִּי הַיֹּפִי נִשְׁכָּח וְהָאֹפִי זָכִיר.
לְמִי אִכְפַּת מִמִּשְׁפַּט הַשָּׂדֶה בָּאֻלְפָּנִים
אִם חִלּוּף מֻצְלָח מַשְׁאִיר בָּעִנְיָנִים?
לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה קָשָׁה וַאֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
אִם בְּדַקָּה מְאֻחֶרֶת
יַבְלִיחַ גּ'וּד עִם מִסְפֶּרֶת
וְיַצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ.
וְסַאוּתְ'גֵּיְיט? הוּא מַמְתִּין לְתֹאַר סֵר
וּמְנַסֶּה לֹא לְהַרְהֵר בַּפִסְפוּסִים מֵהֶעָבָר.
מִי שֶׁמֵּבִיא תּוֹצָאוֹת לֹא צָרִיךְ מַחְמָאוֹת.
אַחֲרֵי הַכֹּל הוּא לֹא הִבְטִיחַ דָּבָר
מִלְּבַד דָּם, יֶזַע וּדְמָעוֹת.
