לפני 20 שנה, במשחק היורו הראשון שלו שגם פתח את הטורניר הביתי ב-2004, כבש כריסטיאנו רונאלדו את שער הבכורה שלו במדי נבחרת פורטוגל, שצימק בתוספת הזמן בהפסד 2:1 ליוון. כעבור פחות מחודש, הכישרון בן ה-19 התייפח על הדשא באצטדיון האור בליסבון לאחר שנבחרתו הפסידה בגמר לאותה יריבה. השנים עברו, רונאלדו הפך למותג, CR7, והשיג תיקון מושלם כמעט בכל דרך שניתן לתאר. אם המדים הלאומיים הם כוס התה שלו - בכל זאת מדובר בשיאן השערים הבינלאומיים עם 130 – אליפות אירופה היא ללא ספק הביסקוויט.
ברמת הנבחרת, את יורו 2024 חולם רונאלדו בן ה-39 לסיים כקפטן השני בלבד שמניף את התואר בפעם השנייה (איקר קסיאס הוא היחיד שעשה את זה), לאחר שב-2016 הוביל חבורה בינונית למדי לזכייה היסטורית. ברמה האישית, במשחק הפתיחה של נבחרתו ביורו הקרוב הוא ישבור את השיא של עצמו ויהפוך לראשון שמופיע בשש מהדורות של האליפות. הוא גם שיאן השערים של היורו (14) ושל המוקדמות (41), היחיד שכבש בחמישה טורנירים שונים, ועשוי גם להפוך לכובש המבוגר בתולדות המפעל. בקיצור, יורונאלדו.
קם לתחייה
כבר ביורו הקודם רונאלדו היה השריד היחיד מהטורניר של 2004, והנה הוא עדיין כאן - ובגדול. זה מרשים במיוחד בהתחשב בכך שרבים חשבו שהמונדיאל בקטאר היה שירת הברבור שלו. הוא קיווה להשכיח באמצעות הטורניר ההוא את החודשים המזעזעים במנצ'סטר יונייטד, שממנה שוחרר רגע לפני כן בעקבות הראיון הסוער שהעניק לפירס מורגן, אבל זו הייתה התרסקות.
היכולת בשלב הבתים הייתה רחוקה מלהיות משכנעת, ובשני המשחקים של פורטוגל בשלב הנוקאאוט הוא רק עלה מהספסל, מהלך שזיעזע את עולם הכדורגל אך זכה לתמיכה בקרב אוהדי הנבחרת. ואם זה לא מספיק, פחות משבועיים לאחר שדווקא הנמסיס לאו מסי הניף בסופו של דבר את גביע העולם, החליט הפורטוגלי ש-20 שנה בחמש הליגות הבכירות של אירופה זה מספיק עבורו, וחתם באל-נאסר הסעודית על חוזה מסחרר של 200 מיליון דולר לעונה. אתרי הספורט ברחבי העולם היו מסתפקים גם בחצי מזה כדי להכריז שהקריירה של הפנומן נגמרה מעשית.
בפועל, כידוע, זה לא היה הסוף של רונאלדו, אלא דווקא של מי שסיפסל אותו. המאמן פרננדו סנטוס פוטר זמן קצר אחרי ההפסד למרוקו ברבע הגמר, ומאז הספיק להיכשל גם בנבחרת פולין ובבשיקטאש, והשבוע מונה לנבחרת אזרבייג'ן. כריסטיאנו, מנגד - שאם יש דבר שהוא אוהב לעשות יותר מלכבוש שערים זה להוכיח למבקריו שהם טועים - קם לתחייה כמו עוף החול.
54 גולים היו לו בשנת 2023, יותר מכל שחקן אחר בעולם. עשרה מהם הובקעו בקמפיין מוקדמות היורו, שאותו סיימה פורטוגל עם מאזן מושלם - הנבחרת היחידה לעשות זאת - עשרה ניצחונות והפרש שערים 2:36. "רונאלדו רעב כמו שחקן בן 18. הוא מודל לחיקוי", העיד עליו מאמן הנבחרת החדש רוברטו מרטינס, שפתח איתו בכל משחקי המוקדמות פרט ל-0:9 על לוקסמבורג, שאותו החמיץ הכוכב בגלל צהובים.
כבר לא CR7 ועוד 10
מרטינס, שהגיע לפורטוגל אחרי שנכשל עם בלגיה במונדיאל, יכול להעיד טוב מכולם כי הצלחה במוקדמות לא אומרת הרבה על מה שיקרה בטורניר עצמו, אבל נראה שלאוהדי הסלסאו יש הפעם סיבה טובה להיות אופטימיים. למרות אוסף כישרונות לא מבוטל, פורטוגל הייתה במשך שנים - קודם כל ולפני הכל - הנבחרת של רונאלדו. היום זה כבר לא כך, ולטורניר הנוכחי היא מגיעה עם אחד הסגלים החזקים ביבשת, כשלכוכב תפקיד חשוב, אך זה כבר לא "רונאלדו ועוד עשרה".
לאחר שבקטאר וביורו הקודם הוא נראה כמי שלא מעכל ששיאו מאחוריו וניסה לכפות את עצמו על המשחק, במוקדמות רונאלדו לקח צעד אחורה. היה עסוק בעיקר בכיבוש שערים, בעוד על תהליך היצירה הופקדו באופן מלא ברונו פרננדש וברנרדו סילבה, שניים מהקשרים הטובים בעולם שמנווטים את הנבחרת באופן מופתי וגם מספקים מספרים בעצמם.
אחת הביקורות המרכזיות על סנטוס בשנים האחרונות הייתה שאחרי שהוביל את פורטוגל לזכייה ביורו 2016 עם כדורגל הגנתי וזהיר, הוא סירב לנטוש את הגישה הזו גם כשחומר השחקנים השתפר דרמטית. מרטינס, מאמן התקפי יותר, מפיק הרבה יותר מהעומק בחלק הקדמי. לכן הנבחרת נחשבת לאחת מארבע המועמדות המובילות לזכייה, לצד גרמניה המארחת ואחרי אנגליה וצרפת. בשתי אליפויות אירופה האחרונות עלתה פורטוגל לשמינית הגמר רק מהמקום השלישי בבית. הפעם - גם בזכות שיבוץ נוח יחסית עם טורקיה, צ'כיה וגיאורגיה - קשה לדמיין שהיא לא תסיים בפסגה, מה שאמור להעניק לה יתרון גם בהמשך.
המהפכה הסעודית
ברמה הקבוצתית ידע רונאלדו לא מעט עליות וירידות בשנה וחצי האחרונות, אבל אין ספק שהפלוסים עולים על המינוסים. אל-נאסר שלו סיימה פעמיים רק במקום השני בליגה, אבל את העונה הראשונה שלו הוא החל רק בפברואר, וגם העונה קשה להאשים אותו בכך שלא הצליח לזכות באליפות: אל-הילאל של אלכסנדר מיטרוביץ', קאלידו קוליבאלי והשוער יאסין בונו (רשימה חלקית) העמידה קבוצה היסטורית, ששברה את שיא הניצחונות הרצופים בכדורגל העולמי (35) וסיימה את העונה בלי אף הפסד. היא גם גרמה לרונאלדו לבכות בסיום המשחק האחרון של העונה, כשניצחה את אל-נאסר בפנדלים בגמר גביע המלך הסעודי. אך גם הקצב של אל-נאסר היה מרשים, והיא סיימה את העונה עם יתרון של 17 נקודות על פני אל-אהלי השלישית.
שתי ההרחקות שספג העונה, אחת בגלל מרפק קל לפניו של שחקן יריב והשנייה בשל תנועה מגונה לעבר אוהדים שקראו "מסי", הפכו לחדשות בכל רחבי תבל. אבל מי שייצרו אפילו יותר כותרות היו שעריו, וכאמור היו הרבה מהם. עם 35 כיבושים הוא שבר את שיא השערים לעונה בליגה הסעודית, ובכך הפך לשחקן הראשון שזוכה בנעל הזהב בארבע ליגות.
נכון, ההגנות של רוב הקבוצות בסעודיה חלשות, אבל רונאלדו הקדים המון שחקנים מעולים שהגיעו בעקבותיו לממלכה הערבית - וזה אומר הרבה. הרי מי שחשב שרונאלדו סיים את הקריירה עם המעבר לסעודיה מבין כעת שהוא היה רק הסנונית הראשונה שפתחה את הדלת לליגה. עדות נהדרת לכך היא כמות הנציגים שלה ביורו הקרוב.
שניים מהכוכבים של סרביה, סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ' וכאמור מיטרוביץ', מגיעים מאל-הילאל; לפורטוגל יש שני שחקנים מסעודיה, כשלרונאלדו הצטרף נציג האלופה רובן נבש; במרכז ההגנה של ספרד צפוי לפתוח איימריק לאפורט ובקישור של קרואטיה משחק מרסלו ברוזוביץ', שניהם מאל-נאסר, ואנגולו קאנטה מאל-איתיחאד חזר במפתיע לסגל של סגנית אלופת העולם צרפת; אפילו לקבוצות הלא גדולות של סעודיה יש נציגות מכובדת ביורו, עם שחקנים מבלגיה, הולנד, סקוטלנד ורומניה. טובה או לא, רונאלדו החל מהפכה. לא סתם הוא מצהיר שוב ושוב ש"הליגה הסעודית טובה יותר מהליגה הצרפתית ומה-MLS".
השאיפה לשלמות
לרונאלדו חסרים 105 כיבושים כדי להגיע ל-1,000 שערים בקריירה, ומסתמן שהוא לא מתכוון לתלות את הנעליים כל עוד הגוף לא מכניע אותו. הוא כבר קשיש במונחי כדורגל, אך זה לא אומר שהפרישה תגיע בקרוב, כיוון שבגלל כושרו הגופני אי-אפשר לדעת מהו גילו מבלי להסתכל בתעודת הזהות שלו.
"אני גאה בכך שבגיל הזה אני עדיין מתחרה ברמה הגבוהה ביותר", העיד אחד הווינרים הגדולים בתולדות המשחק, שעדיין נותר רעב. "המוטיבציה הכי גדולה שלי היא להמשיך. זה לא קל להיות ברמה הזו. עדיין לדחוף, עדיין להניע, להבקיע, להיות בכושר טוב, להתחרות עם האריות הצעירים שרוצים להראות לי שהם חזקים ומהירים ממני. אתה צריך להתכונן טוב מאוד לא רק פיזית אלא גם נפשית. זה האתגר".
הוא אמור להגיע ליורו הקרוב בלי קוף על הגב. יש לו כבר זכייה, אין עוררין על כך שהוא הפורטוגלי הגדול בכל הזמנים, והציפיות ממנו יחסית מתונות בהתאם לגילו ולליגה שממנה הוא מגיע. אבל יכול להיות שלא כך הדבר עבור רונאלדו עצמו, מאחר שהאופי שלו ודאי לא מאפשר לו לחיות בשלווה עם העובדה שדווקא הוא, האתלט הכל-יכול, נפצע בגמר 2016 מול צרפת והוחלף בדקה ה-25 ובמצב של 0:0. את יתר המשחק העביר ליד סנטוס על הקווים, מדדה מצד לצד ודוחף את חבריו כל הדרך לגביע. זה היה רגע מדהים מבחינתו, כנראה הגדול בקריירה, אך הוא לא היה מושלם. ולרונאלדו, כפי שמעיד שם הספר שכתב עליו לוקה קאיולי, יש את "השאיפה לשלמות".
פורסם לראשונה: 01:30, 13.06.24
